וואנשוטים, קטעי כתיבה ועוד

מוזיקה

את הקטע הזה כתבתי ביום שישי אחד, כשהאצבעות שלי היו נפוחות, אז אל תשפטו אותי על הסוף המקרטע😂

מיילי רויאל היתה ילדה מוזיקלית.
בכל כלי שחשבתם עליו-
היא ידעה לנגן.
בפסתנר, בגיטרה, בכינור, בחלילית, בחליל צד, בטובה, בתופים, בחצוצרה.
אלו היו רק חלק מהכלים שהיא ניגנה בהם.
אנשים תמיד התפלאו לראות את אצבעותיה הזריזות והארוכות של הילדה הקטנה מפזזות על הקלידים, או את שפתיה הצרות נושפות בקנה ומפיקות צלילים ענוגים.

כשהיא ניגנה בסמטה הקטנה והקבועה שלה, רגליהם של הצופים נעו מעצמן, ולאחר דקות ספורות נשים זקנות וזועפות חגו במחול, נערים הושיטו את מרפקיהם לבחורות צעירות, וגברים לחוצים שהחשיבו עצמם מכובדים זנחו את העבודה ואת הזמן, ונסחפו למעגל הריקודים בשמחה. הררים של מטבעות נזרקו לכובע הברט השחור שהיה מונח לרגליה של הנגנית המוכשרת.

כל אותו זמן עיניה של מיילי היו עצומות, כל כולה מרוכזת במוזיקה שיוצאת מחליל העץ הפשוט. אצבעותיה הדקות סתמו את החורים לסירוגין בזמן שניגנה את "ארבע העונות- אביב" של אנטוניו ויוואלדי.

כשסיימה לנגן, הקהל ביקש הדרן באופן קבוע, אך היא לא יכלה להיענות- היא היתה מחוייבת לחזור לביתה כמה שיותר מהר.

הוריה לא ידעו שהיא ניגנה ברחוב, ולמיילי לא היתה אפשרות לחשוף את זה בפניהם, בטעות או בכוונה, אחרת אביה היה גורר אותה באוזן לבית האחוזה בזמן שאמה הולכת אחריהם ונוזפת בה במילים קשות.

מהמילים "בית האחוזה", הייתם יכולים לשער ולהבין שאין לה שום צורך לנגן בחלילית ברחוב כדי להשיג כמה פרוטות.
אך הסמטה החשוכה היתה נקודת המפלט היחידה שלה, כי הוריה היו מתנגדים נלהבים של מוזיקה. הם טענו כי המוזיקה מזיקה לאוזניים, מסיחה את הדעת מהדברים החשובים באמת וכהנה וכהנה.
מיילי ידעה שהיא היתה נענשת ביד קשה אילו היו יודעים על הבריחה היומית שלה, במשך חצי שעה בבוקר כשהוריה עדיין ישנים, וחזרתה המהירה לאחר שעה קלה.

כלי הנגינה היחיד באחוזה היה פסנתר כנף אחד, מאובק ורחוק מחדרם של ההורים של מיילי. המכסה היה תמיד סגור, והקלידים הצהיבו מחוסר שימוש...
זה מה שמר וגברת רויאל חשבו.
האמת היתה שבכל לילה, ידיה של מיילי ריפרפו על הקלידים בנגינה חרישית של "לאליזה", "סונטת אור הירח", או כל מנגינה של המלחין לודוויג וואן בטהובן, שאותו היא העריצה.

אבל היא לא ניגנה כבר זמן רב.

לא, לא בגלל שגילו אותה.

גם לא בגלל שלא התחשק לה לנגן יותר.

קרה לה הדבר הנורא ביותר שיכול לקרות למוזיקאי-

היא לקתה בנפיחות אצבעות.