נקודת מבט לואי-
אחרי השיעור אני עולה לגג של בית ספר ומארגן את ההפתעה שלי להארי אני מקווה שהוא יצליח להגיע לפה מבלי שנייל יפריע לו. פתאום הטלפון שלי רוטט ואני מקהל הודעה מהארי
-הודעות-
הארי: היי לו אני אתעכב קצת כי נייל משגע אותי אני אנסה להתחמק ממנו
לואי: אוקיי אני מקווה שתצליח
הארי: אני אוהב אותך
לואי: גם אני אותך
הארי: אני אדבר איתך אחר כך,ביי לו
לואי: ביי האז
-הודעות נגמרו-
נייל המציק הזה שישחרר אותו קצת מסכן הילד.
אחרי כמה דקות שאני מחכה להארי אני שומע את הצלצול של הטלפון שלי בבקשה שזה לא הארי והוא מתקשר להגיד שהוא לא בא. אני רואה על הצג ליאם ועונה
-שיחה-
לואי: "הלו ליאם?"
לואי: " מה אתה רוצה?"
ליאם: "תקשיב לי ותקשיב לי טוב אני לא סובל אותך אני יודע את האמת ונמאס לי כדאי מאוד שלא תכחיש את זה אני יודע הכל!"
לואי: ליא-
*ליאם מנתק*
-סוף שיחה-
על מה הוא דיבר, רגע יכול להיות שהוא יודע עליי ועל הארי. שיט. בדיוק בטיימינג מושלם הארי מגיע "מה קורה לו" הוא אומר "הכל טוב" אני משיב לו קצת בשוק עדיין מהשיחה עם ליאם "לואי מה עובר עלייך?" הוא שואל "מה אממ..תקשיב אני צריך לספר לך משהו" אני עונה לו "מה קרה?" הוא שואל בסקרנות "אממ" אני אומר "לואי אתה מלחיץ אותי אולי פשוט תדבר כבר זה לא יכול להיות כזה נורא" הוא אומר ואני נרגע, "א..אני חושב שליאם יודע עלינו" אני אומר "מה?!איך?!" הוא שואל בלחץ "הוא הרגע התקשר אליי וצעק עליי שהוא יודע את האמת ושזה לא בסדר שאני מסתיר את זה ממנו ואני חושב שהוא התכוון לזה" אני אומר "אממ..אני לא יודע מה להגיד זאת לא אשמתך אני בטוח" הוא אומר "כן אני לא עשיתי כלום,אולי הוא ראה אותך אצלי בחדר" אני אומר "יכול להיות כי אני באמת הרגשתי שמישהו מסתכל עלינו" הוא אומר "אוקיי אז מה עושים?ממשיכים להכחיש?" אני שואל אותו "כן.." הוא אומר "רק עוד קצת זמן" הוא ממשיך "אני לא רוצה להאיץ בך או משהו האז אתה יכול לעשות את זה מתי שנוח לך אני תמיד אחכה לך" אני משיב לו "תודה לו אני אוהב אותך" הוא אומר "גם אני אוהב אותך" אני עונה לו "בסוף לא עשינו את מה שרציתי" אני מזכיר "אולי פעם אחרת לו נייל כבר יתחיל לחשוד..אני מצטער" הוא אומר " לא נורא" אני משיב "ביי האזה" אני אומר "ביי בו בר" הוא משיב ויורד במדרגות.
-נקודת מבט נייל-
הארי ניסה להתחמק ממני בדוק הוא הלך ללואי גם בשיעור לואי העביר לו פתק וקלטתי את זה ואחרי זה עוד לואי קרץ לו אני ידעתיי אני פאקינג ידעתיי יש לי קצת מידע ואני מחליט לכתוב לזאין קצת על מה שגיליתי
-הודעות-
נייל: זאינו
זאין: ניילר
נייל: תקשיב מה קרה
זאין: נו דבר
נייל: היום בהפסקה הארי נפנף אותי ובשיעור לפני לואי העביר לו פתק לא ידע מה רשום שם ואז לואי קרץ להארי אני בטוח שהוא נפנף אותי כדי ללכת עם לואי
זאין: יווו, לואי דווקא לא ראיתי אותו כל היום אני אפגוש אותו לפני שנצא מפה אני אשאל אותו אם הוא רוצה לבוא אליי ואני אנסה להוציא מידע
נייל: יופי עכשיו רשמית המבצע (לארי סטיילינסון) מתחיל(זה יצא קצת מפגר ה.כ)
זאין: 👍
-הודעות נגמרו-
אני מקווה שזאין יצליח להוציא מידע מלואי לזאין יש יכולות שכנוע מטורפות אז יש סיכוי טוב מאוד שהוא יצליח, אני לא אפסיק לנסות עד שהם יחשפו את עצמם. אני רעב אז אני הולך ללוקר של הארי לקחת אוכל יש אצלו תמיד. אני מגיע ללוקר של הארי ורואה שהוא פה לא יעבוד לי כבר לגנוב אוכל אני אנסה אחר כך לקחת משל ליאם לליאם יש את החטיפים הכי טעימים. "הולה הארולד" אני אומר להארי "היי ניילר" הוא אומר "הארי איפה היית? נעלמת לי" אני אומר לו "הלכתי לשירותים" הוא אומר "חצי שעה בשירותים? תגיד הכל טוב איתך" אני אומר "כן למה שמשהו לא יהיה בסדר" הוא אומר אני יודע שהוא מנסה להתחמק ממני "קיצר תגיד שמעת מליאם?" הוא שואל "לא האמת" אני אומר "אתה שם לב שהוא נעלם הרבה בזמן האחרון" הוא אומר "כן,אבל לא נראה לי הוא מתחמק ממאיה כי הם כבר סידרו הכל" אני אומר "או אז זה ממש מוזר,אולי נלך אחרי בית ספר אליו הביתה" הוא אומר "סבבה" אני משיב ואחרי דקה נשמע הצלצול ושנינו הולכים לכיתות
-נקודת מבט ליאם-
אני פשוט לא יכול להיות בבית ספר עכשיו אני לא רוצה לראות אף אחד מהם אני יודע שאני מגזים קצת אבל אני בטוח שנייל כבר יודע אני בטוח ומה כזה קשה גם להגיד לי, אין לי בעיה שהם יהיו ביחד זה פשוט קצת מוזר לי אבל אני צריך להתמודד, אבל גם זה שאני מגיב ככה לא אומר שלא צריך לספר לי, גם לי מגיע לדעת. אני כבר הברזתי השבוע וגם לא באתי לבית ספר המורים בטח יספרו לאמא שלי יופי כי זה בדיוק מה שחסר לי.
***
אני יורד למטה מחליט לראות סרט כי משעמם לי ואני רוצה לשכוח קצת את הצרות שלי ולהתרכז במשהו אחר לכמה שעות. אני בוחר המנסרים מטקסס הסרט האהוב עלי, אני אוהב סרטי אימה זה כיף לצחוק על כמה שהם מטומטמים אבל יש כאלה שטובים מאוד. אחרי כמה דקות אני שומע מפתח מחוץ לדלת, זה בטח לואי. "ליאם?" אמא שלי עומדת בדלת בהלם שאני בבית ולא בבית ספר "מה אתה עושה פה?" היא שואלת "אממ אני לא הרגשתי טוב אז נתנו לי אישור לצאת הבית ספר" אני מתרץ "ליאם אני מכירה אותך אתה לא חוזר הביתה גם אם אתה חולה" היא אומרת "אבל אני באמת לא הרגשתי טוב" אני אומר נשאר אם אותו תירוץ "אוקיי כשאתה תרצה לספר לי מה קרה באמת פשוט תבוא לדבר איתי" היא אומרת והולכת משם,זה היה קרוב.
-נקודת מבט הארי-
אחרי שיעור מתמטיקה שלי היה אמור להיות היסטוריה אבל ביטלו אז הלכתי הביתה.
אחרי חמש דקות של הליכה אני מגיע הביתה אני פותח את הדלת ורואה שג'מה לא בסלון. אני צועק בבית "יש פה מישהו?" ולא עונים לי אני מחפש בחדרים ואין אף אחד אז כנראה שאני לבד בבית, הרבה זמן לא הייתי לבד בבית, תמיד ג'מה היתה בבית או אמא שלי אבא שלי בא פעמיים בשבוע אז אני לא מצפה שהוא יבוא.
