נ.מ הארי
"הארי" ג'מה צועקת מלמטה "אבא הגיע" היא ממשיכה "אני בא!" אני צועק בחזרה ומתחיל להילחץ קצת "הארי¿" לואי אומר ואני לא כל כך מקשיב אני ממש לחוץ אני באמת צריך להתמודד עם אבא שלי "הארי! היי הארי" לואי אומר ומנופף עם היד שלו מול הפנים שלי "היי תסתכל עליי" נוא אומר תופס את הפנים שלי ומפנה אותם לכיוונו "הכל יהיה בסדר..אל תדאג" הוא אומר ואני מחבק אותו.
"הארי!" הפעם אמא צועקת ולא ג'מה "תבוא לפה אבא שלך כאן" היא ממשיכה. "אוקיי..אוקיי" אני אומר בשקט ונושם עמוק "אוקיי בוא נרד" אני אומר ללואי הוא מהנהן ובא אחריי "הופה תראו מי נזכר לבוא" ג'מה אומרת "תסתמי" אני מחזיר לה "היי אל תדבר ככה לאחותך!" אבא צועק עליי ואני מתעלם אני כבר רגיל "לואי ממתי אתה פה?" אמא שואלת את לואי "אה אני באתי להארי היינו בסרט עם ליאם והשאר" לואי משיב לה "לא ידעתי שאתה והארי מדברים יחסית הרבה..זאת אומרת תמיד הייתם חברים אבל לא ממש דיברתם" היא אומרת "כן..עכשיו התחברנו קצת יותר" הוא משיב לה ומחייך איזה חמוד הוא.
"בואו האוכל מוכן" אמא אומרת ואנחנו באים "אז לואי איך ההורים שלך לא שמענו מהם הרבה זמן" אמא אומרת "כן..הם הרבה בעבודה" לואי משיב לה "אהה תמסור להם ד"ש" היא משיב והוא מהנהן "לואי אתה אוהב מוזיקה?" ג'מה שואלת אותו "כן ברור" הוא עונה לה "אתה מכיר להקה שקוראים לה וואן דיירקשן?" היא שואלת "אממ לא..אני לא מכיר" הוא עונה "או אז איזה זמר אתה אוהב?" ג'מה שואלת "אממ..אני אוהב את קווין חוץ מזה אני אוהב יותר שירים ישנים כאלה" הוא אומר וממשיך לאכול "לואי" אבא אומר לו "כן?" הוא משיב "מה התוכניות שלך לעתיד?" הוא שואל אותו "אממ..התוכנית בינתיים זה אחרי שאסיים את התיכון אני אלך לקולג' בניו יורק ומשם אני אזרום החיים יקחו אותי לאנשהו" הוא אומר "או" אבא עונה לו "לו-" אמא אומרת ואני קוטע אותה "אמא תעזבו אותו" אני צועק "אתה תשב בשקט אל תצעק על אמא שלך בחיים!" אבא צועק עליי בחזרה "אתה כבר לא יכול להגיד לי מה לעשות אני עוד מעט בן 18 תשחרר אותי כבר" אני עונה "אבל אתה עוד לא בן 18 אתה לא יכול לטפל בעצמך אצה לא יכול לעשות כלום אתה אפילו לא יודע לנהוג!" הוא צועק "אני דווקא כן יודע לנהוג אתה פשוט לא נותן לי! יש לי רשיון כבר שנה ואתה פעם אחת לא נתת לי לנסוע לבית ספר לבד בלי שתיקח אותי" אני צועק "אני אמשיך לקחת אותך אתה עדיין לא יודע לנהוג!" הוא משיב בצעקה "אני כן יודע אתה פשוט לא ראית אותי נוהג..איזה אבא אתה אפילו לא מודע ליכולות של הבן שלו" אני עונה "אתה אל תדבר אליי ככה בחיים שלך" הוא אומר "אני לא יכול כל הזמן לעשות מה שאתה אומר אני יכול לעשות מה שאני רוצה ואתה לא תכריח אותי לעשות כלום לא ללכת לצבא ולא להתחתן עם בחורה" אני צועק "מה אתה אומר פה?" הוא שואל "אני אומר פה שסוף סוף יש לי את האומץ להגיד לך מול הפנים..אני גיי ואם אתה לא אוהב את זה אתה מוזמן לגרש אותי" אני צועק "אתה מה?!" הוא צועק "כן מה ששמעת אני גיי ולואי ואני ביחד" אני צועק בחזרה ומנשק את לואי "אוי בן שלי אני ככ גאה בך שסיפרת לנו אני רוצה שתדע שאני מקבלת אותך לא משנה מה" אמא אומרת ומחבקת אותי "אן תעזבי אותו..הוא לא פיכח" אבא אומר "אני פיכח ועוד איך פיכח אני גיי ואם אתה לא אוהב את זה תקפוץ לי" אני אומר והוא נותן לי סטירה "תצאו לי מהבית עכשיו!" הוא צועק "בשמחה" אני משיב תופס את היד של לואי וטורק את הדלת.
נ.מ לואי
"אני לא מאמין שעשיתי את זה" הארי אומר "אני כל כך גאה בך הארי" אני אומר והוא מחייך "איפה אני אשן עכשיו בקושי כסף יש לי" הוא אומר "תישן אצלי אני אשמח לארח אותך" אני אומר בחיוך "תודה לו" הוא משיב "יאללה בוא כבר מאוחר" אני אומר והוא בא איתי, אנחנו הולכים אחד ליד השני ביחד אבל קצת רחוקים,אני מתקרב ומחזיק לו את היד והוא מחזיק את היד שלי בחזרה ומנשק אותה (התפחלצתי מיד אשוב ה.כ)
אנחנו מגיעים אליי "ברוך הבא לבית החדש שלך" אני אומר ופותח את הדלת "ליאם!" אני צועק "לואי" הוא צועק בחזרה "רד למטה" אני צועק "זה לא נשמע טוב" הוא צועק בחזרה "מעניין אותי תבוא לפה יש לנו אורח" אני צועק "אני בא" הוא משיב "מה?" ליאם אומר "או היי הארי" הוא ממשיך "מה אתה עושה פה?" "אני אממ.." הארי משיב לו "הוא עכשיו לבינתיים גר פה" אני אומר "מה?! דיברת עם אמא בכלל?!" הוא שואל "עוד לא אבל לא נראה לי שתהיה לה בעיה עם זה אתה מכיר אותה" אני משיב "טממ..אוקיי" הוא אומר "אם זה בעיה שאני פה אני פשוט אלך אני לא צריך להפריע לכם" הארי אומר ומסתובב לכיוון הדלת "לא אתה נשאר" אני אומר ומחזיק לו את היד "לואי אם זה בעיה אני אלך יש לי לאן ללכת" הארי משיב "לא אתה נשאר פה" אני אומר מתעקש "אב-" "ליאם תשתוק" אני קוטע אותו "אוקיי אני פ-פשוט אלך" ליאם אומר והולך "אתה נשאר בוא" אני אומר להארי ועולה למעלה,הוא אחרי.
"אתה בטוח שזה בסדר שאני אשאר פה?" הארי שואל "כן בפעם המיליון זה בסדר וחצי" אני משיב "אוקיי.." הוא אומר.
"לואי רוצה לראות טיטאניק?" הוא שואל אותי "מה זה?" אני עונה והפה שלו נפער "אתה לא יודע מה זה טיטאניקק?!" הוא שואל מופתע "לא" אני עונה "זה ממש חור בהשכלה" הוא אומר "למה? אני אמור לדעת מה זה?" אני שואל "כן!" הוא משיב "טוב עכשיו אתה חייב לראות את הסרט הזה" הוא ממשיך ומפעיל את הטלוויזיה
"אוקיי אז הם מחפשים ספינה שקוראים לה הטיטאניק והיא טבעה בים אז והאישה הזקנה היא ניצולה מהטיטאניק וקוראים לה רוז ואחרי זה היא מספרת את העלילה על מה שקרה לה שם" הארי מסביר לי את הסיטואציה שבסרט "אוקיי זה הרבה מידע לדקה וחצי הראשונות של הסרט אבל בסדר" אני אומר "יש לנו עוד דרך ארוכה פה" הוא אומר "למה? כמה זמן הסרט?" אני שואל "שלוש שעות ורבע" הוא עונה "מה?!?!" אני אומר מרים קצת את הקול "החרא הזה פאקינג 3 שעות" אני אומר "3 ורבע יותר נכון וזה לא חרא זאת קלאסיקה אחת הטובות לא כמו הטראשים שיש היום" הוא אומרנ"אני אוהב טראשים" אני אומר "לא אתה לא הסרטים האהובים עלייך הם my policeman ומארי פופינס" הוא אומר "בסדר..נוו קיצר..קיצר הבנת" אני אומר "כן כן הבנתי" הוא משיב וצוחק.
***
"דאממ ג'אק מה נשמע" אני אומר "זאת סצנה טיפה סוטה מהמסלול אבל בסדר" הארי אומר "כן כן מה שתגיד אבל אחלה ג'ק" אני משיב "לואי דיי" הוא אומר "טוב טוב" אני משיב וממשיך לראות.
"הם כאלה חמודים!" הוא אומר "אני מסכים" אני עונה.
***
"האז" אני אומר "מה לו?" הוא משיב ומושך באף "זה עצוב" אני עונה ומתחיל לבכות "כן אני יודע" הוא ומשיב וגם מתחיל לבכות "אבל אבל לאלאאאאאא עד שהם באו הוא כבר מתת" אני אומר ובוכה תוך כדי "רוז הפוסטמה הזאת לא יכלה לעשות לו מקום..היא חתיכת כלבה" הארי אומר "לגמרי" אני משיב "אוי זה היה סרט וואו" אני אומר ומושך באף "רואה מה אמרתי לך..זה סרט חובה" הוא משיב "עכשיו אני חושב שנלך לי.." הארי אומר אבל מפסיק באמצע "הארי?" אני שואל והוא לא עונה "לילה טוב האז" אני אומר ומכסה אותו בשמיכה "אני אוהב אותך" הוא ממלמל "גם אני אותך" אני עונה ומנשק אותו בלחי.
סליחה שלקח לי הרבה זמן להעלות פרק היו לי הרבה מבחנים ועבודות לעשות אז לא היה לי זמן לכתוב🙃
