-נקודת מבט הארי-
נגמר בית הספר ואני חוזר הביתה לאבא עם ההערות הפוגעות שלו עליי זה כאילו יש לו משהו נגדי..לג'מה הוא לא עושה ככה ג'מה היא הנסיכה ואני העבד ככה זה תמיד היה."היי הארי" ג'מה אומרת לי כשאני נכנס הביתה "היי ג'מ מה קורה?" "בסדר" היא עונה לי "מה" היא אומרת " מה כזה פרצוף,היה יום טוב?" היא שואלת אותי,"חחחח סתם" אני עונה לה קצת מגחך "טוב אם זה מה שאתה אומר,אני פשוט אתעלם מהעובדה שאני יודעת שאתה ככה בגלל מישהו ספציפי" היא אומרת,מאיפה היא יודעת "מה לא" אני עונה לה "אויש תעשה לי טובה תפסיק להעמיד פנים,אני יודעת" היא מסתכלת עליי במבט מסופק, אני חושב שג'מה יודעת שאני גיי כאילו היא יודעת הכל עליי גם אם אני לא יודע את זה,זה מה שאני אוהב בג'מה היא תמיד כלכך תומכת ומכילה את כולם קצת כמו אמא שלנו אבא שלנו קצת פחות מכיל ותומך הוא יותר טיפוס קשוח שמי שלא מסכים איתו אז הוא מתעצבן עליו כזה טיפוס.
***
-נקודת מבט לואי-
אני חוזר הביתה מבית ספר עכשיו ואיכשהו הילד הזה לא מפסיק לצאת לי מהראש.העיניים שלו כל כך ירוקות ויפות והחיוך שלו יפה פי שתיים. "היי לואי!" אני שומע מישהו קורא לי מרחוק וקוטע את מחשבותיי "לואי!" הוא צועק שוב אני מסתובב ורואה את ליאם אני מתעלם וממשיך להתקדם."אולי תפסיק להתעלם ממני" הוא קורא שוב ואני מתעלם.איכשהו הוא מצליח לצמצם את הפער בינינו ומתחיל לדבר איתי "לואי תפסיק להתעלם ממני כבר!" הוא אומר "תסתום" אני מחזיר לו "אה ורק שתדע שאם אתה מספר שהברזתי אני רוצח אותך" יריתי לעברו."אני לא אספר" הוא משיב "יופי" אני מחזיר לו אנחנו מתקדמים לכיוון הבית בשקט הוא לא מדבר איתי ואני לא איתו..אחרי חמש דקות אנחנו מגיעים הביתה אני מוציא את המפתח ופותח את הדלת "תגיד" ליאם אומר לי "מה?" אני משיב לו בתקווה שהוא יגיד שזה לא משנה "עזוב" הוא אומר לי גם זה טוב ממש אין לי כוח לדבר איתו עכשיו.אני עולה לחדר שלי ופשוט שוכב על המיטה..בוהה בתקרה והילד הזה שוב נכנס לי במחשבות כנראה שהוא גם לא יעזוב לי את המחשבות בזמן הקרוב..אני חושב שיכול להיות שאני מתחיל להתאהב בו..אני רק מקווה שהוא אוהב אותי.
יצא פרק יחסית קצר אני מבטיחה שיהיו יותר ארוכים🙃
