-נקודת מבט לואי-
אני בהלם שהצלחתי להתחמק הייתי חצי ישן ועוד שנייה נפלתי. אני מקווה שהארי כבר מוכן ובזמן הקרוב הוא יספר להורים שלו. כבר קשה לי להתחמק ככה מכולם אפילו מהחבר הכי טוב שלי, אבל אני אעשה הכל כדי להישאר איתו. כשאני מגיע לבית ספר אני רואה את זאין ונייל מדברים בצד ואז בשנייה שהם קלטו אותי הם התרחקו, זה מוזר הם מתנהגים ככה הרבה זמן..פתאום אני מרגיש יד מאחורי אני מסתובב ורואה את הארי הוא מנשק אותי ואני רואה את נייל וזאין מזווית העין בשוק "הארי אתה יודע איפה אנחנו כן?" אני שואל אותו "כן,ולא אכפת לי שכולם יראו" הוא אומר. "בוא תראה שניה משהו" הוא אומר לי "היי כולם, אני אוהב את לואי טומלינסון!" הוא צורח במסדרון ואני מנשק אותו "אני גם אוהב אותך הארי סטיילס" אני משיב לו ומחבק אותו "הארי אתה בטוח שאתה מוכן לספר לכולם?!" אני שואל אותו "כן אבל אני חושב שכדאי שאני אגיד לאבא שלי עוד מעט עוד כמה ימים ואז אנחנו חופשיים לגמרי" הוא אומר "אני כל כך גאה בך" אני אומר לו ומחבק אותו שוב. אחרי חמש שניות זאין ונייל רצים אלינו ונייל צורח "ידעתי! ידעתי!" "תסתום יא מפגר" זאין אומר לו "לא בא לי" הוא משיב לו וצוחק "רגע איך ידעת?" הארי שואל אותו "ראיתי אותכם מתנשקים בחדר אומנות לפני לא זוכר כמה זמן..יותר מידי" הוא אומר בהתלהבות "אהה אז בגלל זה התנהגת ככה" הארי אומר "רגע זה לא מסביר את ההתנהגות של ליאם" אני אומר "ליאם לא מדבר איתי או אפילו אומר לי שלום. הוא גם כל הזמן בחדר שלו." אני ממשיך "אתה זוכר שהוא התקשר אלייך כשהיינו על הגג?" הארי שואל "מעניין מה עשיתם שם..קריצה קריצה" זאין אומר ונייל צוחק "תסתמו" אני אומר "קיצר כן אני זוכר שהוא התקשר אליי" אני ממשיך "נו אז הוא אמר לך שהוא יודע" הארי אומר "אהה..אני צריך להסביר לו הכל.." אני אומר "כן..אחרי בית ספר אני אבוא איתך ונדבר עם ליאם" הארי אומר ואני מהנהן.
***
אני חוזר הביתה עם הארי ואנחנו סוף סוף יכולים להיות ביחד במקומות ציבוריים אני כל כך שמח שסוף סוף יש לו את הביטחון לספר לכולם. אני כל כך גאה בו. אחרי חמש דקות אנחנו מגיעים אני מוציא את המפתח מהתיק שלי ופותח את הדלת "ליאם!" אני צועק "מה" הוא משיב "בוא רגע לסלון" אני צועק שוב "טוב" הוא משיב ויורד "מה רצית לואי?" הוא שואל "רגע מה אתה עושה פה?" הוא שואל את הארי "אני פה להסביר לך כמה דברים" הארי משיב לו "אין לך מה להסביר לי" הוא אומר "דווקא כן" אני אומר "מה שתגיד אני עולה לחדר" הוא משיב "רגע ליאם רק תקשיב" הארי אומר לו "אני יודע שראית אותי ואת לואי בחדר שלו וזה לא איך שזה נראה" הוא ממשיך "אני מקשיב" ליאם אומר והארי ממשיך "אוקיי אז אני אסביר מההתחלה כמו שאתה יודע שהייתי מאוהב בלואי..אני לא ידעתי שהוא מרגיש כמוני אבל מסתבר שכן. אני לא זוכר מלפני כמה זמן אבל אני ולואי נשארנו בחדר אומנות אני כדי לסיים את הציור שלי ומסתבר שאח שלך כדי לעשות צעד..דבר אחד הוביל לאחר ונהיינו ביחד החלטנו לא לספר לאף אחד בגלל אבא שלי אתה יודע איך זה איתו ומסתבר שנייל גילה איכשהו אני יודע שזה נראה כאילו סיפרנו לו על זה כי הוא ידע כל כך הרבה אז אני רק רוצה שתדע שלא סיפרנו לו לא סיפרנו לאף אחד קיצר אחרי נייל אתה ראית אותנו כמו שאתה יודע ונייל גילה לזאין ככה שכולכם ידעתם. אני רק רוצה שלא תכעס. ורק עכשיו אני קולט כמה גרועים אנחנו בלהסתיר דברים." "אממ..אוקיי זה הרבה לעכל..אממ אוקיי אני חשבתי שסיפרתם לכולם ולא לי כי ידעתם שאני אכעס אבל אני לא כעסתי על זה אני כעסתי כי חשבתי שסיפרתם לכולם ולא לי כי כאילו מגיע לי לדעת שאח שלי והחבר הכי טוב שלי ביחד אז אני רק רוצה שתדעו שאני אולי ארגיש קצת לא בנוח לפעמים אבל אני תומך בכם תמיד" הוא אומר "אוקיי אני שמח שהבנת שלא עשינו את זה כדי להכעיס אותך אנחנו לא סיפרנו לכם כדי שנרגיש יותר בנוח" אני אומר "אוקיי" הוא אומר "עכשיו אני יכול לעלות לחדר?" הוא שואל "כן" אני עונה והוא הולך "זה לא היה קשה כמו שחשבתי" הארי אומר "כן אה" אני משיב "יאללה רוצה נעלה?" אני שואל "כן, עוד הפעם פרינדס?" הוא שואל "כן,נשאר לנו עוד שלוש וחצי עונות עד שנגמור את הסדרה" אני משיב ואנחנו עולים למעלה.
-נקודת מבט הארי-
אני כל כך שמח שרוב האנשים יודעים עליי ועל לואי. עכשיו אנחנו לא חייבים להתחבא לפחות לא בבית ספר או בבית שלו. יקח לי קצת זמן לספר לאבא שלי אבל עדיין. אנחנו עולים לחדר של לואי אחרי שדיברנו עם ליאם ואני שם פרק של פרינדס זה בדיוק היה הפרק שמוניקה וצ'נדלר התחתנו זה תמיד כזה חמוד "זה הפרק האהוב עליי!" לואי אומר "היי גם עליי" אני אומר "יא מגניב" הוא אומר ואנחנו ממשיכים לראות. אחרי כמה זמן מגיע החלק של הנדרים שלהם זה החלק האהוב עליי אני זוכר אותן בעל פה."צ'נדלר במשך המון זמן תהיתי אם אי פעם אמצא את הנסיך שלי את הנשמה התאומה שלי"(ה.כ תדמיינו שזה באנגלית) אני פולט "תגיד כמה פעמים ראית את זה?" לואי שואל אותי "אממ..הפסקתי לספור כבר אחרי הפעם החמישית.." אני אומר "בגלל זה אתה יודע הכל" הוא אומר וצוחק "טוב..אני אגלה לך סוד..אני יודע את החלק של צ'נדלר" הוא אומר ואני צוחק "היי אני לא צחקתי עלייך בקטע של מוניקה" הוא אומר "אתה דווקא כן" החזרתי "או נכון" הוא אומר "בוא נדקלם ביחד" הוא אומר ואני מהנהן "הנה הנה עכשיו הקטע של צ'נדלר" לואי אומר "מוניקה אני חשבתי שזה יהיה הדבר הכי קשה שאצטרך לעשות אי פעם אבל כשראיתי אותך מתקדמת לעברי הבנתי כמה פשוט זה. אני אוהב אותך,ונתמודד עם כל הפתעה שתיקרה בדרכנו כי תמיד אוהב אותך. את האישה שאיתה אני אמור לבלות את חיי"(ה.כ תדמיינו שגם זה באנגלית) אנחנו אומרים ביחד ולואי ממש נכנס לזה דקה אחרי הם מתנשקים ולואי עושה אותו דבר "וואו לא ידעתי שאני מוניקה" אני אומר ולואי צוחק "מבחינתי אתה תמיד מוניקה" הוא משיב "אז מבחינתי אתה תמיד צ'נדלר" אני אומר ומנשק אותו.
יצא קיטצ'י רצח אבל בסדר
