-נקודת מבט נייל-
אני עדיין בשוק שראיתי את לואי והארי מתנשקים אני צובט את עצמי כדי לראות שזה לא חלום..וואוו זה מדהים אני חייב לדבר עם הארי על זה בטח הוא בעננים אני רץ ללוקר של הארי כי אני יודע שלפני שהוא יוצא מהבית ספר הוא הולך ללוקר שלו לשים את כל החוברות שהוא לא צריך לקחת הביתה אחרי חמש דקות הוא מגיע לשם מחוייך כולו. "מה" אני שואל אותה "מה מה?" הוא שואל אותי "תגיד יש משהו שאתה רוצה לספר לי?" אני שואל אותו "לא..לא ממש" הוא עונה לי "משהו כמו נייל אתה יודע שנישקתי את לואי" אני אומר לו "מה" הוא אומר "כן הארי" אני משיב "תגיד מאיפה הפלצת את זה?" הוא שואל אותי בציניות "אני ראיתי אותכם בחדר אומנות!" אני משיב "מה,בטח אתה מתבלבל עם מישהו אחר אני בכלל חיפשתי אותך" הוא אומר "אוי תעשה לי טובה אני יודע" אני אומר "אתה מפגר רצח הלוואי עלי לנשק אותו" הוא משיב "בסדר,אתה יכול להמשיך להכחיש אבל אני יודע" אני אומר לו "סתום" הארח אומר ואני מתעלם אני יודע שהם התנשקו אני רק צריך לגרום להם להודות בזה.
***
-נקודת מבט ליאם-
אני קם ומוצא את עצמי בחוף לא זוכר איך הגעתי לפה לא זוכר מה קרה בכלל אני מגשש
כדי למצוא את הטלפון שלי והגעתי אליו אני פותח אותו לראות מה השעה ואני רואה שכבר נגמר הבית ספר ממזמן אז אני מחליט ללכת הביתה בדרך אני זכר בכל מה שקרה שהברזתי ורצתי ליפ ואיכשהו נרדמתי וזה אני כל כך כועס על המייק הזה הכעס הזה פשוט לא עובר אני כל הזמן רוצה לתת לו בוקס בפנים לחרא הקטן אני כל כך שונא אותו איך הוא מעז אפילו לנשק את החברה שלי הוא הפאקינג אקס שלה והוא נישק אותה וזה הוא שנפרד ממנה גם מאיםה החוסר כבוד הזה הבנאדם הזה מזעזע אותי אני מחליט במקום ללכת הביתה ללכת לבית של המייק הזה וללמד אותו מה קורה כשמתעסקים עם מאיה. אחרי חמש דקות אני מגיע אליו הביתה בתקווה שהוא לבד בבית אני דופק בדלת בחוזקה ואחרי חמש דקות הוא פותח את הדלת. "תגיד יא חרא קטן מי אתה שאתה פאקינג בא לבית של חברה שלי ומנשק אותה תגיד יא חתיכת מטרידן מסריח" אני צורח עליו "אהה אז אתה החבר הלוזר של מאיה מגיע לה מישהו יותר טוב ממך" הוא מחזיר לי ואני פשוט דופק לו בוקס בפרצוף והאף שלו מתחיל לדמם "יא חרא קטן מה עשית עכשיו" הוא אומר "מה זה כאב יא חתיכת ילדה עם קוקיות" אני מחזיר לו "ילדה עם קוקיות הא?" הוא אומר ודופק לי בוקס האף שלי גם מתחיך לדמם ואני מחזיר לו אני בועט לו בבטן והוא נותן לי עוד בוקס אני ממשיך להרביץ לו ובסוף הוא דחוף אותי החוצה וסוגר עליי את הדלת. כל הפנים שלי מדממות ויש לי מלא כחולים על הגוף,אני מחליט שאני לא יכול ללכת ככה הביתה אז אני הולך למאיה היא היחידה שתבין אותי
***
אחרי משהו כמו עשר דקות אני מגיע לבית של מאיה ומצלצל בדלת היא פותחת את הדלת אחרי שתי דקות ואני שואל "אפשר להיכנס?" "ברור,ליאם מה קרה?!" היא שואלת "הלכתי למייק הביתה" אני מתחיל להגיד והיא קוטעת אותי "למייק?! למה?!" היא שואלת "להחזיר למניאק הזה" אני משיב לה "אוי ליאם" היא אומרת ומחבקת אותי, "אני כבר אמרתי לך שזה לא חשוב לי" היא אומרת "אבל זה חשוב לי מה נראה לו שהוא יכול להטריד אותך ולא לשלם על זה?!" אני אומר "לא היית צריך,תראה איך נפגעת!" היא אומרת "אני יודע אבל הייתי חייב להרביץ לו הוא כל כך מעצבן אותי" אני אומר "אני יודעת" היא אומרת ומחבקת אותי חזק יותר "בוא נשטוף עכשיו את האף שלך ואת הפרצוף שלך למה אתה כולך דם" היא אומרת "טוב" אני משיב.
-נקודת מבט לואי-
זה כבר ממש מוזר אני חמש שעות בבית וליאם עדיין לא פה זה לא מתאים לו אני מתקשר אליו והוא לא עונה הוא בטח על השתק..אני מחליט לכתוב להארי אולי הוא יודע איפה הוא
-הודעות-
לואי: הארי אתה שמעת מליאם כי הוא לא עונה לי לטלפון
הארי: לא, לא שמעתי ממנו הוא גם לא היה איתי בשיעור היום וגם לא עם נייל
לואי: זה מוזר
הארי: תנסה אולי לדבר עם מאיה יכול להיות שהוא הלך אליה כדי להשלים איתה
לואי: מתי הם רבו?
הארי: אתה לא יודע?!
לואי: לא
הארי: פאק אני חשבתי שהוא סיפר לך
לואי: אבל הוא לא סיפר לי
הארי: פאק פליז אל תספר לו שסיפרתי לך הוא ירצח אותי!
לואי: אל תדאג ;)
הארי:חחחח לא דואג
הארי: אז תתקשר למאיה אם היא לא עונה תגיד לי ואני אתקשר אליה
לואי: אוקיי
הארי: ביי 3>
לואי: ביי אני אדבר איתך אחכ :)
-הודעות נגמרו-
אני מתקשר למאיה ואחרי שלוש צלצולים היא עונה "לואי?" היא שואלת "כן זה אני" אני עונה לה "תגידי ליאם איתך?" אני שואל "כן" היא עונה "את יכולה להביא לי אותו?" אני שואל "בטח" היא אומרת "הלו" ליאם אומר "ליאם מה יש לך אני כל היום מחפש אותך" אני אומר "אה סליחה שלא עניתי אני אספר לך בבית אני עוד מעט בא" הוא משיב "אוקיי אבל אם אתה לא בא נשבע לך שאני אדפוק לך כאפה אמא עוד שניה רוצחת אותי אז אל תאחר" אני אומר לו "טוב אמא" הוא ואומר "תסתום" אני משיב "ביי" הוא אומר ומנתק לי בפרצוף איזה מניאק הילד הזה.
