I can see it in your eyes-Larry

חלק 5

טריגר- חרדות קלות.

עוד בוקר, והיום הוא התחיל שאני לחוץ ואולי קצת רועד רק קמתי..

שמרתי על השקט כדי שאמא לא תדאג. זה לא קרה לי מאז שהייתי בן שש, שאבא ואמא רבו שזה הגיע להחלטה שהם מתגרשים.

לאחר כמה דקות נרגעתי,הלכתי לשטוף פנים עם מים קרים ולשתות מים.התחלתי להתארגן ותוך עשרים וחמש דקות בערך הייתי מוכן.
לא חיכיתי לג׳מה הפעם, לוקח לה לפחות ארבעים דקות להתארגן וגם היא ילדה גדולה והיא יודעת ללכת לבד.

את האמת, התרגשתי, רציתי לראות את לואי ולדבר איתו על מה שהיה אתמול, אני מתגעגע למגע שלו. אני רוצה לדעת למה הוא רצה שאני אסתכל עליו, למה הוא ליטף את עורי, למה הוא נישק אותי בלחי.
אפילו שזה היה בלחי עדיין זה הרגיש מיוחד שזה בא ממנו.

נכנסתי לבית ספר דקה לפני שהוא מתחיל, לא רציתי ליהיות בכיתה ולשבת שם, זה יהיה מפדח ולואי בטח יסתכל עליי ויקרא לי מול כולם והם ישאלו למה הוא רוצה לדבר איתי, ככה שאם אני אכנס בידיוק שהשיעור מתחיל לא יהיה לו צ׳אנס לדבר איתי עד ההפסקה.

אני רק מקווה שהוא לא סיפר על זה למישהו, לא עד שאני לא אדע מה הוא רוצה שניהיה.

השעתיים הראשונות עברו די בסדר. יש עכשיו הפסקה ואני מתכוון לקחת את לואי למקום שקט ולדבר איתו על אתמול. אני צריך אומץ כדי לעשות את זה וחשבתי על זה כל השיעור , לא הייתי מרוכז בכלל.
אבל לואי יותר חשוב.

״הארי, מה התשובה לשאלה ג׳?״ המורה שאל אותי, פאק היו שיעורים.
״אמ, התשובה זה..״ היה שקט בכיתה כמה שניות ונהפכתי ליהיות אדום. שמעתי קול מוכר שאומר ״התשובה היא יוון וקנדה״ הסתובבתי כדי לראות מי ענה. וברור שזה יהיה לואי שיציל אותי כמו תמיד.

״כן כן, זאת התשובה״ אמרתי. אוי זה מביך אלוהים.
״תודה לואי,הארי פעם הבאה תקשיב בשיעור״

אני שונא את המורה הזה איפ

היה צלצול ואזרתי אומץ וללכת אליו בשניה שהמורה יצא מהכיתה.
הוא היה נראה מסוקרן וניסה להתעסק במחברת אבל ראיתי שהוא ניסה לראות עם הזווית של העיניים היפות שלו אם אני מתקרב אליו. זה היה מצחיק קצת.

״לואי, אני צריך לדבר איתך״ הוא עשה את עצמו מופתע שבאתי.
״מה? אה אמ היי, אוקיי, בוא נצא החוצה בסדר?״ ״בסדר״.
ירדה לי אבן מהלב שהוא לא התכוון לדבר איתי פה ליד כל הבנים. אני לא מובך מזה כי גם זאין וליאם תמיד ביחד ומחזיקים ידיים ליידינו וזה לא מפריע לנו בכלל. אבל לא רציתי שיגיד להם, אף פעם לא היה לי חבר ואני לא יודע איך זה הולך.

אני רוצה ששנינו נתקדם לאט לאט ורק אנחנו נדע על זה.

הלכנו לספסלים בחוץ בפינה כך שהיה עלינו צל ויכולתי להסתכל עליו ללא בעיה.

התיישבנו ורעדתי קצת, הייתי לחוץ, אני לא יודע איך זה ילך, מה להגיד? איך הוא הולך להגיב? אני בכלל משהו בשבילו? הוא אוהב אותי? אני מספיק טוב בשבילו? חשבתי וטבעתי במחשבות אלוהים.

{ לואי הספיידרמן שלנו, מציל את הארי חחחחחחחחחחחחח
מהפרק הבא העיניינים מתחילים להיות מעניינים, תתכוננו💗
סליחה שהפרק יצא קצר מהרגיל,מחר יעלו שתי פרקים;) }