I can see it in your eyes-Larry

חלק 27

נק מבט לואי:

פקחתי את עיניי, מחפש את הארי עם עיניי ומוצא אותו. מלאך שוכב ליידי. זכיתי בו ואני מודה על זה בכל דקה קטנה שעוברת.

״הארי, תקום״ אני אומר לו ומנשק את צווארו. הוא מריח ככ טוב גם בבוקר. פאק. ״בייבי, תקום״ אמרתי שוב כשאני מפסיק את הנשיקות ואני מסתכל עליו בודק אם הוא התעורר. ״מממ!״ הוא מוציא קול לא מרוצה מהפה שלו אחריי שהפסקתי לנשק אותו.
״קודם תקום אחריי זה תתלונן, יש בית ספר״ אמרתי והוא פתח את עיניו וישר חייכתי. ״קדימה״ הוא אמר בקול צרוד, קול של בוקר. אני כמעט קשה רק מלשמוע את קולו. ״אתה סקסי בבוקר״ אמרתי וחזרתי לנשק אותו ואז אני יורד קצת לחזה החשוף והמושך שלו. ״ל-לו לא בבוקר״ הארי? אתה חולה? ממתי אתה לא זורם ליחסים? ״מה פתאום״ אמרתי מגחך ואחריי כמה שניות הפסקתי לנשק אותו ומסתכל לתוך עיניו היפות. ״אני אוהב אותך״ הוא אומר לי ומנשק נשיקה קטנה לשפתיי וקם מהמיטה כשהוא עם בוקסר וגבו השרירי חשוף גם הוא..
״גם אני אוהב אותך!״ אמרתי לפני שהוא נכנס לשירותים שבתוך החדר.

קמתי אחריו נכנס בלי לדפוק, כי זה הארי.
הוא לא שם לב כי הוא בידיוק הסתובב לכיוון השני מהדלת.
נכנסתי ואני רואה אותו בוחן את גופו, מעקם את פרצופו ולא ככ אוהב את מה שהוא רואה. ״הארי?״ שאלתי והוא סובב את גופו ואת מבטו אליי. ״ממ?״ הוא ענה. ״מה קרה?״ שאלתי והתקרבתי אליו. מחבק את גופו מאחוריו ושנינו מסתכלים עליו במראה הגדולה. ״למה הסתכלת ככה במראה?״ אמרתי ועטפתי את גופו כך שידיי על בטנו. ״סתם״ הוא אמר והסתובב אליי. ״הי, זה לא סתם, מה הולך?״ אמרתי. אני יודע את הסיבה. אני רק רוצה ליהיות בטוח בזה. ״אני אמ, קצת בתקופה האחרונה חסר ביטחון לגביי הגוף שלי.״ הוא אמר והשפיל את ראשו.
צבט לי בלב באותם רגעים. תפסתי את סנטרו הרמתי את ראשו שיסתכל עליי. בהיתי בו לכמה רגעים, לכמה רגעים היה דממה. רק אנחנו מביטים אחד בשני. ״אתה ככ יפה״ אמרתי לאחר כמה שניות. ״לא אני לא״ הוא אמר ודמעות מלאו את עיניו. ״כן אתה כן. אתה מושלם, אני אף פעם לא ראיתי מישהו כל כך יפה כמוך״ עצרתי לקחתי נשימה והמשכתי לדבר, ״אתה הבנאדם הכי מיוחד שאי פעם ראיתי. לא משנה מה יגיד, לא משנה איך תיראה, לא משנה אם זה בזמן שאתה ישן, מתקלח, רץ, עם שיער, בלי שיער, אתה תיהיה ותישאר היצור הכל כך יפה והיצור המהמם שלי.״ אמרתי וחיבקתי אותו חזק. לא עזבתי. הוא שיחרר את הכל, הוא בכה בזרועותיי, הוציא הכל. הוא סמך עליי. ״כמה זמן זה ככה?״ שאלתי והוא הרים את ראשו כדי לנשק את ראשי ולהתעסק בשיער שלי כהסחת דעת. ״כמה חודשים״ הוא אמר ואני נישקתי את שפתיו. כמה חודשים?? כמה חודשים לא לאהוב את עצמך, זה סיוט. אני מכיר את זה. אני יודע את ההרגשה, יום יבוא ואני גם אספר לו את זה. ״אנחנו נדבר על זה, יש לנו דרך ארוכה לעבור ונעבור אותה ביחד״ אמרתי לו והוא חייך חיוך קטן כאות תודה. ניגבתי את פניו מהדמעות ואמרתי לו לשטוף פנים וכך הוא עשה. אני עשיתי גם את אירגוני הבוקר שלי כשהוא היה ליידי.