I can see it in your eyes-Larry

חלק 29

אנחנו ממש מתקרבים לסוף הפאנפיק!!!

הפרק יצא קצת שונה מהרגיל אבל הוא ממש חשוב ונחמד :)
נק מבט נייל-
״לי! לואי והארי יגיעו עוד מעט!״ צעקתי לליאם מהסלון כשהוא היה במטבח.
״בסדר!״ הוא החזיר וחזר עם צלחות מלאות באוכל. האהבה שלי.
״ליאם תבורך״ אמרתי וישר חטפתי שתי בורקסים מהצלחת.
״תירגע נייל כולה בורקסים״ זאין אמר
״כולה בורקסים?!!? איך אתה מעז לזלזל בהם ככה״ אמרתי עצבני
״בסדר תאכל כמה שבאלך אבל אתה עושה פירורים״ ליאם אמר והביא לי צלחת לאכול מעלייה.
כמה דקות לאחר שסיימתי לאכול דפיקות נשמעו בדלת.
לואי והארייי!
קפצתי מהסלון לדלת כדי לפתוח להם. ״היי ניילר!״ הארי צעק וקפצתי עליו בחיבוק. הקשר שלי ושל הארי ככ מיוחד, אני כמו האח הקטן שאין לו. אני דואג לו והוא דואג לי. אני אוהב אותו.
״מה איתךךך?״ שאלתי ״אמ אם תתן לי לנשום אני אענה״ הוא אמר בצחוק והתנתקתי ממנו ״בסדר מה איתך?״ הוא ענה והלכתי לחבק את לואי, ״מה קורה , התקף געגוע?״ לואי שאל וצחק, ״כן, כן משהו כזה״ אמרתי ונכנסו לתוך הבית. ״מה איתכם אחים שליי״ ליאם אמר וחיבק את הארי ולאחר מכן את לואי. ״מה איתך טומו?״ זאין שאל את לואי ולואי נחת עליו בחיבוק. ״התגעגעתי אלייך״ לואי אמר לזאין והארי הקנאי מסתכל עליהם. נתתי לו מכה קטנה והוא קם מהבועה שהיה תקוע בה. ״מהה״ הוא לחש לי. ״מה איתך זאין?״ הארי שאל אותו והביא לו כיף של חברים ובלגן לו את השיער קצת, צחק והתיישב ליד לואי.

״אז.. איך אתם?״ שאלתי וכולם ענו בהם בסדר. הייתי שמח ליהיות ככה שוב. ״התגעגעתי לזה..״ לואי אמר ושמתי את ידיי בגבו ״גם אני״ ואז כולנו התחבקנו. ״אתם רוצים משהו לאכול?״ ליאם שאל ״לא בינתיים לא תודה״ הארי ענה ויצא מהפה שלי קול לא מזוהה. ״א- אה- הארי. ככה לימדתי אותך? לסרב לאוכל?״ וכולנו צחקנו ו חוקינו השתלבו יחד. זה נחמד ליהיות ככה עם כולם ולהתעדכן..

עבר כמה דקות וכמו שאתם יודעים ליאם אוהב להביא מלא אוכל.. ״טוב מה אתם לא אוכלים כלום.. לכו למטבח״ ״לא לא באמת שלא״ הארי אמר ולואי דווקא רצה ללכת ״אני דווקא אלך, להביא למישהו משהו?״ הוא שאל ואני קפצתי ממקומי ״יודע מה? אני אבוא איתך״ אמרתי ושמתי את ידיי סביב כתפיו. ״שמן שלייי״ לואי אמר ונתן לי מכה קטנה לבטן והלכנו למטבח למצוא איזה משהו לאכול.