אלינור בן דוד היא סקפטית, רואה תחיים מנקודת מבט שונה. אצלה העיקר הוא לא היופי אלה האופי.
בשבילה ציניות היא שם המשחק.
היא לא כמו כולן,יש בה משהו ממכר.
הוא, לא צריך להגיד עליו יותר מידי חוץ מהשם שלו.
אין בת בתיכון שלא מכירה את איתן הלוי.
אליל הבנות, ש...
התלבטתי הרבה אם להעלות עוד פרק היום, בגלל מה שקרה בלילה, אסון מטורף שאני לא רוצה לתאר מה עובר על המשפחות כרגע... והגעתי למסקנה שדווקא הפרק הזה יכול להכניס קצת שפיות ליום המטורף הזה... אז תהנו! יש בו המון הפתעות!!!!!
Oops! This image does not follow our content guidelines. To continue publishing, please remove it or upload a different image.
"את תשארי באוטובוס בסדר? גם המורה ציפי נשארת עם כל התלמידים האסמטים..." המורה מוטי אומר לי ברגע שכולם יורדים מהאוטובוס לכיוון המסלול.
"אוקי אין בעיה" אני עונה, נושכת שפתיים בכדי לא לחשוף את האושר שמתחולל בתוכי. "אל תתבאסי, יהיו עוד טיולים" הוא אומר ואני כל כך קרובה ללצחוק לו בפרצוף. שאני אתבאס?! זה כל מה שיכולתי לבקש!
המורה מוטי יוצא מהאוטובוס ואני מתכופפת לכיוון התיק שלמ כדי להוציא ממנו את האוזניות. "את יוצאת למסלול?" הוא מבהיל אותי משום מקום.
"אלוהים אדירים איתן, הבהלת אותי! מאיפה באת?!" אני אומרת מבוהלת.
"ולא אני לא יוצאת" "אני גם" הוא עונה גורם לי להפסיק את כל פעולותי.
מה? כן אתה כן!" אני אומרת ומביטה בו בהפתעה. "אני לא"הוא מתעקש ומתיישב במושב שמולי.
"איתן אני לא צריכה שתשאר איתי" אני אומרת והוא מתחיל לצחוק, אבל צחוק מתגלגל ומכל הלב, כזה שגורם לי לתהות לעצמי אולי הוא חולה נפש.
"מה כל כך מצחיק?" אני שואלת. "העובדה שחשבת שאני נשאר בגללך... אני נשאר וזה ממש לא בגללך!" הוא אומר גורם לי לגלגל עיניים "נו אז למה שתישאר? אתה חולה במחלה סופנית או משהו כזה?" אני שואלת והוא משתתק בשניות.
"אני פשוט לא יוצא אלי, אמרתי לך כבר אתמול, יש דברים שאני לא יכול לספר..." הוא מעלה לי תעצבים.
"אתה מעייף אותי סוציו" אני אומרת ומכניסה אוזניה אחת לאוזן "היי מה את עושה?!" הוא עוצר אותי מלהכניס את השניה.
"כמו מה זה נראה? אני שמה אוזניות כדי לשמוע שירים..." אני אומרת ומביטה בו.
הוא מגחך מעט ונעמד, ובלי שאני שמה לב חוטף לי את האוזניות מהיד "מה נראה לך?" אני שואלת ומנסה להשיג אותן בחזרה.
"אני ואת הולכים לדבר!" הוא אומר ומתיישב במקומו חזרה "אין לנו על מה איתן, עכשיו תחזיר לי תאוזניות!" אני אומרת ומבטלת את דבריו באדישות, אך זה לא מזיז לו.
