פרק 32- חוסר אונים

4K 167 54
                                    

"מה את עושה פה?" שואל אותי ברגע שאני נכנסת לחדר.
"אני?" אני משחקת אותה תמימה "כן את אלי!" הוא אומר בעצבים "איתן החומרי הרדמה כנראה שיבשו לך תמוח אם חשבת שאתן לך להיות לילה שלם לבד..." אני אומרת ומתיישבת על הכורסה ליד המיטה.

"אלי זה מטומטם! למה שתגרמי לעצמך לכזה חוסר נוחות?!" הוא שואל ביאוש "כי אני אוהבת אותך אדיוט!" אני מגיבה באותו טון "זה לא קשור לכמה את אוהבת אותי!" הוא ממש עצבני "זה כן, וחבל על העצבים שלך, אני לא הולכת" אני אומרת בהחלטיות ומניחה את רגלי על המיטה שלו.

"את כל כך עקשנית!" הוא אומר ונאנח "יכול להיות" אני עונה וחושבת על זה.

"איך גורמים לספה הזאת להיות יותר שכובה?" אני שואלת את איתן ומחפשת את הידית "זה הכי שוכח שלה" הוא אומר בגיחוך "אמרתי לך שזה מטומטם" הוא אומר את המשפט בטון מתנשא גורם לי לגלגל עיניים.

"איתן אני דקה מלהזריק לך חומרי הרדמה" אני אומרת בעצבים, "ואז מה תעשי פה? תסתכלי עלי ישן? זה משעמם" הוא אומר וצודק, אני מעדיפה אותו ער.

"סיפרתי לליה ואביאל" אני זורקת את המשפט בטון אגבי "איך אביאל הגיב?" הוא שואל במעט פחד "הוא דיי תומך!" אני אומרת בטון מופתע "באמת? ציפיתי שהוא יתחרפן..את יודעת הוא לא סובל אותי כל כך" איתן אומר ואני מהנהנת כהסכמה.

"אתם לא חושבים שהגיע הזמן לסיים את הריב המטופש הזה?!" אני שואלת ביאוש, אני לא אוהבת את זה שהיחסים שלהם כאלו קרים.

"אלי אני ממש הייתי רוצה לחזור לקשר, אבל אמרתי לך זה לא תלוי בי, אביאל לא רוצה.." הוא אומר "אביאל לא יודע לרדת מהעץ שהוא טיפס עליו! אתה צריך לקבוע לו עובדה!" אני אומר בטון נחרץ, אני מכירה את אביאל הוא מלא באגו כשזה מגיע לריבים.

"אני חושב שלא תהיה לו ברירה... אני הולך להיות אצלו הרבה מאוד אם נתחשב בעובדה שאני הבן זוג של אחותו" הוא אומר עם חיוך פלרטטני, גורם לי להסמיק ולחייך גם.

"אני ממש מקווה שלא יהיו רגעים מביכים בין כולנו" אני אומרת "מה זאת אומרת?" הוא שואל כלא מבין "כאילו הריב שלך ושל אביאל, היחסים המורכבים שלך ושל ליה.. הכל ביחד יכול ליצור רגעים מביכים מאוד" אני אומרת בחשש "אני ואביאל יודעים לעשות את ההפרדה או לפחות אני... ומה שהיה לי עם ליה לא אמור להשפיע עליך.." הוא אומר.

"אתה שכבת עם החברה הכי טובה שלי, גם אם אני ארצה להיתעלם מזה אני לא יכולה!" אני אומרת גורמת לחיוך מובך לעלות על פניו "צודקת, זה מביך מידי!" הוא צוחק במבוכה "יופי ועכשיו אני לא יכולה להפסיק לחשוב עלזה" אני אומרת, וגורמת לי ולאיתן לצחוק, זה נורא!

**
אני מנסה לישון על הספה, כבר נורא מאוחר בלילה ואני דיי עייפה, אך שניות לפני שאני נרדמת אני שומעת את איתן קורא לי "אלי" בקול שקט.

לא כמו כולןWhere stories live. Discover now