לא כמו כולן

פרק 4- אין צורך

"זה מוזר לי" אני אומרת אחרי שיחה בני לבין איתן.
"מה מוזר?" הוא שואל "כאילו בבית הספר יש איתן מסויים, אחד חי בסרט ,ובבית יש איתן שונה לגמרי" אני אומרת, מודעת לזה שאמרתי לו כרגע שאני חושבת שהוא חי בסרט.

"אני חי בסרט?" הוא באמת שאל את זה? צריך להיות עיוור בשביל לא לראות כמה חי בסרט הוא!
"כן איתן אתה חי בסרט" אני אומרת ורואה שהוא מחייך.
"אני לא אשם שבנות נמשכות אלי..." הוא אומר עם חיוך זחוח "הינההה! אתה רואה! זו מחשבה של חי בסרט!"

"תגדירי חי בסרט" הוא מבקש ואני מיד נענת לבקשה.
"אחד כזה שחושב שכל העולם מעריך אותו, ושכל העולם סוגד לו, אחד שאהבה של אחרים כלפיו נורא מובנת מאליו.." אני אומרת ורואה שהוא אוכל תסביך בראש "אתה פשוט לפעמים חושב שכולם כל כך אוהבים אותך.." אני מקצרת את זה.

"אני לא חושב שכולם אוהבים אותי" הוא אומר עם פרצוץ אדיש "אתה לא?"
"לא, עובדה את לא התרגשת כששמעת שאת הבת זוג שלי לפרויקט" הוא אומר.
"נכון, אבל זוכר מה אמרת לי ברגע של החלוקה?" אני רואה שהוא לא זוכר "זה הרי ברור שאת מנסה לשדר עסקים כרגיל אבל בפנים את מאושרת עד הגג" אני מחכה את הקול שלו " אני לא נשמע ככה!" הוא אומר בתור נעלב "טוב זה לא העניין, העניין הוא שחשבת שגם אני מאושרת שאני איתך למרות שזה ממש לא היה נכון!" אני אומרת ורואה שהוא חושב על הדברים.

"תקשיבי ,אני לא רואה את זה בתור חי בסרט אלא בתור מישהו עם ביטחון עצמי" "מופרז" אני מדגישה והוא מגחך "פשוט זה סוג של גישה שונה" הוא אומר וקם מתקדם לכיוון הדלת "מה לאן?" אני שואלת "אני גובע ברעב ,בואי נחפש משהו לאכול.."

אני יורדת אחריו במדרגות שלא נגמרות , רק עכשיו מזהה שיש מעלית בתור הבית! פאקינג מעלית והוא עדיין בוחר לרדת במדרגות, אם היתה לי מעלית בבית הייתי יורדת ועולה סתם לכיף שלי כל יום, נראה לי שיש לי אובססיה למעליות.

"אמא מה יש לאכול?" הוא שואל אותה כשאנחנו נכנסים למטבח, היא אחת היפות במבט מהיר הייתי חושבת שהיא אחותו ולא אמא שלו, היא יושבת לה על כיסא הבר את המדים החליפה שמלה מתוקה בצבע אדום שמדגישה את בטנה ההריונית, ושיערה וואו כמה שהוא מעורר קינאה, הוא ארוך מלא ומסתלסל בקצוות, גורם לה למראה ילדותי במקצת.

"ויקי הכינת היום פסטה בולונז תחמם את זה כמה דקות, זה יצא טעים מאוד" היא אומרת ואני עדיין תקועה על הויקי, מי זאת?
"שאלה קטנה,מי זאת ויקי?" אני שואלת את איתן אך אימו עונה לי במקומו "ויקי זה קיצור של ויקטוריה, והיא העוזרת שלי , היא מגיעה בבוקר ועוזרת בכל משק הבית , היא כבר הפכה לחלק מהמשפחה" היא אומרת ומחייכת, גורמת גם לי לחייך.

אני מתיישבת מולה בשולחן האי ומחכה שאיתן יביא את הצלחות, הריח משגע!!
"אז אלינור, בת כמה את?" אימו שואלת.
"אני בת 16 וחצי" אני אומרת ולוקחת מידיו של איתן את הצלחת החמה.
"אהה אז את כיתה יא?" היא שואלת ואני מהנהנת כי לפתוח את הפה כרגע אני לא יכולה אם נתחשב בעובדה שהוא מלא בפסטה!!!