פרק 8- מה קורה גבר?

4.3K 139 19
                                    

קבענו עם נטלי ברחבה שמתחת לביניין אישפוז ילדים, היא ביקשה שזה יהיה קרוב לאריאל כדי שאם חס וחלילה יקרה משהו היא תוכל להגיע מהר, אני יכולה להבין אותה...

כששאלתי אותה עם מי היא תשאיר את אריאל היא אמרה שאחת מהבנות שירות במחלקה תהיה איתו עד שתחזור, וגם בלי שום קשר שיש פעמים שאריאל נמצא לבד בחדר...

אני מחפשת אותה בעיני, לפי מה שראיתי בתמונת פרופיל שלה היא אישה יפה, היא נראת צעירה, בערך בת 28 אולי טיפה יותר... בתמונה היא היתה מצולמת עם שני ילדים, אחד קריח מה שהוביל אותי למסקנה שזה אריאל והשני נראה בדיוק אותו הדבר רק עם שיער שטני...

"מה את עומדת פה כמו דחליל?!" איתן מפתיע אותי מאחור, נראה שהוא הספיק להירגע כי הוא לא נשמע עצבני.
"אני מחפשת את נטלי" אני אומרת.
"היא ממש שם" הוא מצביע לכיוון אישה, שבאופן פלא דיי דומה לאישה שבתמונת פרופיל, איך לא שמתי לב אליה?

"בואי אמסטף" הוא אומר ומתחיל להיתקדם לפני, אני שונאת את הכינוי הזה שהוא הדביק לי!
אבל אני יודעת שאין לי ברירה חוץ מלנשום עמוק ולא לעשות מזה דרמה .

"נטלי?" איתן פונה אליה בשאלה, היא מסתובבת אליו בחיוך ומהנהנת "אלינור ואיתן?" היא מחזירה באותה סגנון שאלה והפעם תורנו להנהנן ולחייך...

**
"אני אתן לכם טיפה רקע עלי ועל אריאל... לפני ארבע שנים ילדתי תאומים, אריאל הבכור ומיכאל הקטן, עד גיל שנתים שניהם היו באותו מסלול עד שהגיע השלב של הגן, הגננת ניגשה אלי יום אחד ואמרה לי שאריאל מתעייף מהר מאוד ושהיא רוצה שנבדוק את זה..." נטלי מתחילה להסביר...

"באותו שלב אני ואבא שלהם התחלנו בתהליך גירושים והכל היה כל כך מורכב, אז לקח לי זמן עד שבאמת הלכתי איתו לרופא, כהתחלנו בבדיקות היה לי בראש שהוא בטח אנמי וחסר לו ברזל, או כל דבר אחר, לא העלתי בדעתי שסרטן זה אחת מהאופציות, הבדיקות הגיעו תקינות ואני החלטתי לעזוב את זה... אחרי חודש אריאל היתעורר באמצע הלילה עם קשיי נשימה חמורים, מיד לקחתי אותו לבית חולים ושם גילו בצילום חזה ,סרטן ריאות בשלב 3..."
היא מפסיקה לדבר, רואים עליה שזה מחזיר אותה לאותה תקופה קשה וכואבת.

ואני מיד מניחה יד על גבה כהיזדהות, "אני זוכרת שביקשתי בלילות שזה יעבור אלי, שאני אסבול ולא הוא! כל כך פחדתי על הילד הקטן הזה... מאותו שלב התחלנו טיפולים כימו והקרנות, השיער נשר והגדילה הפסיקה ולמעשה אם תסתכלו עליו הוא יראה בן שנתיים וחצי ולא ארבע...
אבל זה התסמינים היותר פשוטים, אריאל סובל המון פעמים מנוזלים בריאות, זה יכול להרוג אותו די מהר, בגלל זה הוא תמיד תחת השגחה..." היא מסיימת לדבר ואני נאנחת, איך מגיבים לסיפור כזה?!

"באיזה שלב הוא היום?" איתן שואל " היום הוא מוגדר כבר בשלב 4, הכימו לא הצליח התחלנו טיפולים ביולוגים..." היא אומרת ואיתן מהנהן ,נראה שהוא מבין משהו שאני לא...
"הוא בתור להשתלה?" הוא מוסיף, "כן".

לא כמו כולןWhere stories live. Discover now