לא כמו כולן

פרק 16- תרגישי בבית

אני רואה אותו עומד בן כל ההמון, באמצע הלובי של בית חולים פסטורלי ולבן ובידו הוא מחזיק שקית מאפים וכוס קפה אחת.

"מה קורה?" אני שואלת והוא מחייך רק מלראות אותי, "קודם נשיקה" הוא מבקש ואני לא מתנגדת.
אני נעמדת על קצות האצבעות ומניחה נשיקה קטנה על שפתיו "איך היה לך?" הוא שואל ואנחנו מתחילים להתקדם תוך כדי לכיוון היציאה.
"היה טוב וקשה" אני מנסה להסביר את עצמי אך ללא הצלחה.

"רוצה לדבר על זה?" הוא שואל, ולי לוקח זמן לענות.
לא יודעת למה אין לי כוח לדבר על זה ולהסביר את עצמי, אני פשוט מרגישה שלא משנה מה אני אגיד או איך אגיד את הדברים אף אחד חוץ מאיתן לא יוכל להבין מה אני באמת מרגישה.

"לא ממש" אני אומרת ומתהלכת לידו הוא שולח יד ומקרב אותי אליו מחבק אותי מהמותן "קחי קניתי לך.." הוא אומר ומגיש לי את הכוס קפה, "תודה" אני אומרת ולוקחת לגימה קטנה מהקפה החם, אני לא מחבבת קפה במיוחד אני מעדיפה שוקו אבל אני גם לא רוצה לבאס את רם...

"אז מה את רוצה לעשות?" הוא שואל אותי ברגע ששנינו חגורים ברכב, "ניסע אליך?" אני שואלת. הדבר האחרון שאני רוצה שיקרה זה שאני והוא ניסע לבית שלי וניתקל באביאל, הדרמה קווין הזה, הוא עוד יעשה לי באלגן גם על הקשר שיש לי עם רם...

"אין בעיה"

**
אנחנו מגיעים לבית של רם אני זוכרת אותו עוד מהמסיבה של תחילת שנה, שם הכרנו כשחושבים על זה.
לפעמים אני שוכחת שהוא ורובי אחים תאומים, הם שונים ברמות, ברובי יש רוח שטות, היא אוהבת לבלות, יש לה אנרגיות טובות, לעומתה רם יותר שקט, שזה ממש לא תכונה רעה כן?
פשוט הוא המאוזן והמפוקס מבין שניהם...

"רם" אני שומעת קול של אישה, אני מנחשת שהיא בין שנות ה40 ל50 שלה, ואני יכולה לשער שזאת אמא שלו.
"כן אמא, זה אני" הוא אומר ואני מתהלכת אחריו במבוכה קלה, לא תכננתי לפגוש את ההורים כזה מוקדם..

"אממ אמא תכירי,זאת אלינור" הוא אומר ומציג אותי, אני מחייכת חיוך קטן ומביטה בה "אלינור טוב לראות אותך" היא אומרת ומחייכת אלי, היא יושבת על הספה עם ערמת כביסה סביבה, נראה שגם היא מובכת מהמפגש הלא צפוי הזה.

"טוב, אז אנחנו נעלה לחדר..." רם אומר והיא מהנהנת.
אני מטפסת במדרגות אחרי רם, נזכרת לאט לאט בכל אירועי המסיבה, איך הלכתי לאיבוד בחיפוש אחר שירותים ואיך יצא שבסוף נתקלתי ברומי, וכן גם החובה שלי ושל איתן עולה לי לראות ברגע שהשירותים נחשפים לנגד עיני.

אני לא יודעת מה זה אומר אבל אין מצב שהגורל לא צוחק עלי! השירותים שבהם אני ואיתן החלפנו חולצה אלו אותם שירותים פרטיים של רם, כן כן, השירותים הצמודים לחדר שלו. מעניין אם הוא זוכר שהחלפתי עם גבר חולצה בשירותים שלו... ועוד יותר מעניין איך הוא יגיב לזה...