פרק 29- סיימתי לברוח

4.3K 161 68
                                    

"תזכירו לי לא לשתות יותר לעולם!" אני יורדת למדרגוצת וצועקת על ליה ואביאל, השעה כבר שתיים בצהריים ולא רק שפספסתי לימודים קמתי עם כאב ראש מטורף.

"אני ניסיתי לעצור אותך, את פשוט הייתי חסרת מעצורים" ליה אומרת לי ומגישה לי כוס מים, אני לוקית אותה ממנה ופותחת את הארון תרופות, מחפשת כדור שירגיע את הכאבים!

"יש אופטלגין, במדף העליון" אביאל אומר ומצטרף לשיחה "מרגיש לי שעשיתי פאדיחות אתמול..." אני אומרת ומכווצת את גבותי, מנסה להיזכר מה קרה בלילה, משום מה הכל מחוק לי.

אביאל צוחק ומושך את מבטי, הוא מסתיר משהו.
" דבר כבר!" אני פוקדת עליו בכעס "את רקדת כמו משוגעת וכולם הסתכלו עליוך מוזר, וכבר שהצלחתי לקחת אותך לאוטו, את התחלת להיתווכח ולעשות שטויות... ואז איתן הגיע-"

"איתן?!" אני קוטעת אותו מיד, למה אני לא זוכרת את זה "אל תגידי לי שאת לא זוכרת" אביאל אומר בהלם ואני מנידה בראשי.

"הוא לקח אותך הביתה!" הוא אומר,נרא. שהוא מתקשה להאמין שאני לא זוכרת ואני מתקשה להבין שכל זה קרה "אני לא מאמין עליך! כמה שתית לעזאזל?!" הוא אומר ותוהה לעצמו בקול.

"יותר מידי זה בטוח" אני עונה ולוגמת את טיפת המים האחרונה.

אוי לא!!!!!!
אני מקבלת פלשבק מטורף מאתמול בלילה, אני על איתן מנשקת אותו ובאה להוריד את החולצה ואס הוא נעצר!

"פאק" אני אומר לחלל ומניחה את היד על המצח "מה יש?" ליה שואלת אותי "אני, אני נישקתי אותו!" אני אומרת במבוכה.

"הוא זרם?!" היא שואלת בסקרנוץ,לא מעניין אותה הבושות שעשיתי לעצמי "בהתחלה כן, אבל אז ניסיתי להוריד את החולצה והוא עצר אותי" אני אומרת ורק עכשיו קולטת כמה פרוצה יצאתי.

"אני לא מאמינהההה" היא כל כך מתלהבת,אין לי מושג ממה "מה קרה אחר כך?" היא שואלת בסקרנות, "אני לא זוכרת" אני עונה ומכווצת את גבותי בנסיון להיזכר.

"אוףףף" היא אומרת בבאסה, החיים שלי הם ממש תעסוקה בשבילה, היא כאליו צופה בסרט על חיי וכרגע היא פיספסה פרק.

"פעם הבאה תשתדלי לעשות דברים כאלו במודע, כדי דתוכלי לבפר לי על אחר כך..." היא מבקשת גורמת לי לגחך, "ליה לא תהיה פעם הבאה!"

**

"לפעמים בא לי ריסים כמו של גמל!" ליה אומרת לי תוך כדי שאנחנו מתקדמות ביחד למעבדות.

"ריסים של גמל?" אני שואלת איך המוח שלה עובד?

"כן, יש להם ריסים ממש ארוכות כדי שחול לא יכנס להם לעיניים..." היא אומרת ומפתיעה אותי עם הידע הכללי הזה.

"ליה את יפה עם ובלי ריסים" אני אומרת לה עם חיוך והיא מתרגשת "אווו, תודה" היא אומרת ומחבקת את צידי.
"שתדעי שאת החברה הכי יפה שלי" היא מחזירה לי סוג של מחמאה "ליה יש לך רק ידידים!" אני אומרת בצחוק "נו בסדר, אז את החברה היחידה הכי יפה שלי!" היא גורמת לי לצחוק.

לא כמו כולןWhere stories live. Discover now