כששרלוק פקח את עיניו, האור שנכנס דרך החלון היה עז מספק כדי לסנוור אותו.
הוא הניח שהשעה היא שעת בוקר מאוחרת- או שעת צהריים מוקדמת. ג'ון בטח היה כבר שקוע בעבודה עד מעל לראש והוא ידע שסטאן ידאג להקים אותו כשירצה לצאת לסיבוב הבוקר שלו. הוא לקח לעצמו כמה דקות ארוכות להתכרבל במיטה.
לקחו לו רגעים ארוכים משציפה כדי להבין מה בלתי רגיל בסצנה בה היה, טבעית ככל שהרגישה.
הוא שכב במיטה אחרת, בחדר אחר. הריח היה ריח שונה, ריח שגרם לו לרצות לדחוף את אפו אל תוך הכרית ולשאוף עמוק.
הוא שכב על גבו והעביר שוב בראשו את אירועי היום שעבר, ואז דחף את עצמו לעמידה באנחה והלך במורד המדרגות אל המטבח, לקחת לעצמו את כוס התה שתמיד חיכתה לו שם.
הפעם, מתחת לספל, חיכה לו פתק:
היינו בטיול של חצי שעה שנגמר בשבע בבוקר. אל תדאג לו, סטאן עשה כל מה שצריך. תן לעצמך להירגע קצת, קח בוקר חופשי.
הניסוי האחרון שלך עבר למעל המקרר כי במיקרו מחכה לך אוכל. אם הוא הספיק להתקרר- בבקשה תחמם ותאכל, אני לא רוצה למצוא את זה שם כשאחזור.
(ולא, אפילו אל תחשוב על לזרוק את זה, אני אבדוק בכל הפחים. שיחדתי את גברת הדסון כדי שתודיע לי אם אתה יוצא מהבית, ובמקרה כזה היא תוודא שאתה לא לוקח כלום איתך.)
שמור על עצמך. אחזור בערב.
JW
שרלוק חייך לעצמו. הוא לקח לגימה מהתה, שנשמר חם בזכות פלטת החימום שג'ון קנה להם לפני זמן מה. הוא חייך לעצמו. התה היה בדיוק בצורה בה שרלוק אהב אותו, והותיר שובל של חום במורד הוושט.
הוא הניח את הספל שוב על הפלטה וניגש למיקרוגל. ריח עז של מאפה טרי הציף את אפו. הוא עצם את עיניו ונשם עמוק. מאפה שוקולד, נאפה באותו הבוקר, על פי עוצמת הארומה. כשפקח את עיניו ובחן את הקוראסון, הוא הבחין בדפוס שבבי השוקולד שציפו אותו. הוא היה מסודר מכדי להיות של האופה שעבד מתחת לבית, ושרלוק הסיק שג'ון עבר במאפייה שבמרכז העיר במהלך הטיול כדי לקנות לו את המאפה הזה. וכנראה גם כוס קפה בשבילו, ואולי גם חטיף קטן בשביל סטאן. חמימות פשטה שוב בבטנו של שרלוק. הוא הרים את הצלחת וסגר את המיקרוגל.
שרלוק קירב את המאפה אל שפתיו. קר. הוא נאנח ונגס בו בכל מקרה. כשעצם את עיניו, הוא הצליח לראות את פניו המחייכות של ג'ון מולו, לשמוע אותו אומר: 'סוף כל סוף אתה אוכל! אולי כדאי שאקנה לך יותר מאפים, נראה שזה הדבר היחיד שעובד'. הוא חייך לעצמו והרגיש שוב בבית.
מסתבר שטיול הבוקר של ג'ון היה מספיק בשביל סטאן, כי הוא התחיל להציק שוב רק בסביבות השעה עשר וחצי. שרלוק קם מהספה באנחה, לקח את הרצועה וכמה שקיות ויצא.
