השיר שלך

פרק 29

יום שישי הגיע והוא בא בדיוק בזמן כמה שחיכית כבר בעצם למשהו מרגיע ואם הוא פה אז זה סימן שהלך עוד שבוע בשקט

ועכשיו לפרק:

יום שישי הגיע, ביתו של ניקולאס היה מוכן ומאורגן לקראת המסיבה. מיקה ישנה אצלו ביום לפני כדי לעזור.
הדלתות לחדרי השינה של דיירי הבית היו נעולות וכל החפצים היקרים או השבירים הועברו למחסן. בחצר הגדולה הונחו כיסאות ופופים גדולים לישיבה, ובסלון הוצבו כמה שולחנות גדולים ומקררים קטנים שיכילו את האוכל והמשקאות. המקפיא התמלא בקרח וכמה בקבוקי אלכוהול, ועל השיש היו המון שקיות מלאות חטיפים.

"ביקשתי מבן שיבוא מוקדם יותר, הוא הבטיח להכין לנו כל מיני קוקטיילים טעימים~" אמרה מיקה, מסדרת את שיערה מול המראה "הוא יגיע עוד חצי שעה בערך... כולם אמורים להתחיל להגיע עוד שעה וחצי, נכון?" שאלה, מסתכלת דרך המראה על הנער ששכב במיטתו "כן" ענה ניקולאס, עיניו היו נעוצות בטלפון "לא יודע אם סיפרתי לך אבל יש לי הופעה שבוע הבא- בריקוד- ויש לנו תלבושות ממש יפות... אולי סופסוף אעלה תמונה של עצמי לאינסטגרם" הוא גיחך "מעניין איך ריימונד יגיב לזה" אמרה מיקה בקול משוחק "הוא כנראה יתחרפן קצת"
ניקולאס שתק לרגע "אולי אעלה תמונה כבר היום" חשב בקול רם "כןן אני אעשה לך תמונות יפות. זה ממש קל איתך ניקו, כי אתה גם ככה נראה ממש טוב, ואתה בטח ממש פוטוגני... הייתי שולחת אותך לדגמן בוקסרים"
ניקולאס צחק "ממש לא. אם כבר את אדריאן... הציעו לו כבר לדגמן והוא סירב"
"אדריאן בבוקסר זה מראה שאני מעדיפה לשמור לעצמי~"
ניקולאס גיחך "מה שתגידי" הוא קם והתמתח "אני אלך להתקלח" הודיע ופשט את חולצתו, הוא הסתכל לרגע על הצלקת על חזהו, "מיקה... בזכות ריי אני פחות חסר ביטחון על הצלקת הזו. היא עדין נוראית ומכוערת... אבל זה לא הפריע לו..." הוא חייך "אולי אפילו אתחיל ללכת לים בלי חולצה שוב" הוא צחקק לעצמו. מיקה הביטה בו וחייכה "זה נהדר ניקו" היא ליטפה את הצלקת "הגיע הזמן באמת שתחשוף את הקוביות האלה לעולם" היא צחקה ונתנה אגרוף קטן לבטנו. ניקולאס צחק "כן אבל ריי יקנא-" הוא השתתק "ריי יקנא" חזר על דבריו "למה לא לגרום לו לקנא בעצם?"
"אתה בטוח? אתם גם ככה במצב קצת שברירי כרגע... אתה לא יודע איך הוא עלול לקבל את זה..."
ניקולאס לקח את החלוק שלו "אני אחשוב על זה" הודיע ונכנס למקלחת.

כשיצא מהמקלחת, ניקולאס נעמד מול ארונו וחשב, "מה ללבוש?" שאל את מיקה "ממתי אכפת לך מבגדים? אתה גם ככה תמיד נראה טוב"
"אני רוצה להתלבש יפה- אבל לא קלאסי, יפה למסיבה... מה אדריאן היה לובש למועדון?"
מיקה חשבה, וחיוך נפרש על פניה "אני אכין לך בגדים" אמרה וקמה, נעמדת לידו מול הארון הגדול. ניקולאס התישב על המיטה וחיכה בזמן שמיקה בחרה לו מה ללבוש.
"אוקיי קום" היא ציוותה. ניקולאס נעמד, מיקה בחנה אותו לרגע "כן, אתה ממש צריך לדגמן בוקסרים-"
"מיקה!"
"מה?! תראה איזה תחת יפה יש לך, אפילו לאדי אין ככה יפה"
ניקולאס גלגל את עיניו "בחרת לי בכלל בגדים?" שאל, מקבל הנהון "קח" היא זרקה עליו חולצה ומכנס. ניקולאס התלבש ונעמד מול המראה. הוא לבש מכנס ג׳ינס צמוד שהבליט את שריריו, וגופיה בהירה מבד דקיק עם חורים גדולים במקום שרוול. "אני יכול להיות פשוט בלי חולצה וזהו, זה יהיה אותו דבר" מלמל ניקולאס, בוחן את הפתחים הגדולים בצדדיו שחשפו כמעט את כל פלג גופו העליון "לא ידעתי שיש לי את החולצה הזו בכלל" הוסיף במלמול "לדעתי אתה נראה נהדר. תנעל סניקרס או משהו ואתה מוכן. אתה מתכנן לפתוח את הבריכה?"
"אני לא יודע-"
"אני בטוחה שריימונד ישמח אם כן"
"אני אפתח את הבריכה."
"יופי. ואני אדאג שתמצא את עצמך בתוכה ואז לא רק ריימונד יאבד את זה, גם כל שאר האנשים שיהיו פה" צחקה מיקה ברוע. "אז אני יכול ללבוש טריקו לבנה? היא גם ככה תהיה שקופה ברגע שאפול למים" מיקה חשבה לרגע ואז אישרה בהנהון
.