השיר שלך

פרק 11

"יש לי הופעה בשבוע הבא, אתה רוצה לבוא? גם מייקל מגיע ככה שלא תהיה לבד..." הציע ניק כשהוא וריימונד היו בדרכם לקולנוע "הופעה? בריקוד?"
"כן, אתה רוצה לבוא? אני מקבל שני כרטיסים לכל הופעה.. אז תהיתי אם תרצה לבוא..."
"כן. אני אשמח לבוא" ענה ריימונד בחיוך, הוא שילב את אצבעותיו בשל בן זוגו, "תמיד רציתי לראות אותך רוקד" אמר, 'אולי אשכנע את מייקל לגרום לך להיפרד ממני' חשב בליבו.

הם התישבו יחד באולם, מחכים שהסרט יתחיל. היה בניהם שקט מביך בעודם בוהים בדלי הפופקורן הגדול בניהם "אז... אוכלים מתחילת הסרט?" שאל ניק, "אני מניח..." ענה ריי. ניקולאס שתק לרגע ואז הניח את ידו על כתפו של בן זוגו, מחבק ומקרב אותו אליו "זה בסדר?" הוא שאל כשהבחין שריימונד לא מגיב, אבל האחר הנהן ורק הניח עליו את ראשו. "אתה נוח, אני עלול להרדם ככה" אמר, "אתה תמיד מוזמן להרדם עלי" ענה ניק בחיוך והביט בפניו של בן זוגו שטחב אל פיו את הפופקורן עם תחילת הסרט.

ריימונד לא היה מרוכז, הוא נשען על כתפו של ניקולאס שהייתה נוחה לו באופן מפתיע, ובאמת נהנה בחברתו. 'זה שאני נהנה להיות איתו לא אומר שאני נהנה להיות בן זוג שלו' חשב. יד רכה ונעימה התחילה ללטף את שיערו בעדינות, ריימונד התענג בחיוך על המגע ואז נרתע כשנזכר למי שייכת היד הזו. "הכל בסדר?" לחש לו ניקולאס, ריימונד הרגיש את נשימתו בריח מנטה על פניו "כן..." מלמל בלחש והניח שוב את ראשו על כתפו של בן זוגו "אולי תנסה באמת להרדם, אני אעיר אותך בסוף הסרט" ניק הציע וליטף את פניו של האחר "נראה, אולי" ריי מלמל בתגובה.

.

"ריימונד, אני יכול לדבר איתך רגע?" ניגש אליו מייקל במהלך ההפסקה "כן, מה קורה?" הוא חייך ובא לכיוונו של חברו שלקח אותו הצידה. "אתה בא היום להופעה של ניקו נכון?" שאל, "כן, גם אתה?" מייקל הנהן "נלך ביחד?" הוא הציע, ריימונד חייך "כן, רוצה לבוא אלי ונסע מאצלי? יש לי תחנה ממש מתחת לבית של האוטובוס שאנחנו צריכים לקחת"
"כן, אתה מסיים היום בארבע, נכון? אני מסיים מוקדם יותר אז אחכה לך כאן וכשתסיים נלך"
"ישר אחרי בית ספר? אתה לא רוצה להתארגן או משהו..?"
"אני אתארגן אצלך- אם זה בסדר כמובן..." מבטו של מייקל הפך לכמעט מפוחד, כאילו התחנן בפני חברו שיסכים "אה- כן, ברור." ריימונד חייך "כל עוד לך זה לא מפריע- אבל ההורים שלי יהיו בבית"
מייקל הנהן בחיוך, "זה לא מפריע לי, אני פשוט-" הוא עצר לרגע, חושב "אני לא כלכך רוצה לחזור הביתה" הוא הודה בשקט, ריימונד הנהן "אז ניפגש פה בארבע ונלך. דיברת עם ניק? הוא לא עונה לי כבר מהבוקר..." מייקל צחק, "ברור שהוא לא עונה הם עושים הרצות של המופע כבר משש"
"אה.. לרגע חשבתי שהוא סתם מתעלם ממני" ריימונד ניסה לשכנע את עצמו שהוא מאוכזב, הוא רצה להתאכזב. אבל לאחרונה, כל פעם שחשב שזהו, הם נפרדים, זו לא הייתה שמחה או הקלה שמלאו את ליבו, זה היה רגש אחר, רגש כבד ומכאיב.
"זה נחמד לראות כמה שאכפת לך ממנו" אמר מייקל בחיוך "אני אגיד לך את האמת, בהתחלה לא סמכתי עליך, חשבתי שאתה רק מתכנן לפגוע בו... אני שמח שטעיתי."
ריימונד שתק והרכין את ראשו, איכשהו, מייקל הצליח לקרוא אותו מההתחלה. "טעיתי, נכון?" מייקל בחן אותו מקרוב, "ברור שטעית, איך יכולת לחשוב ככה? אני אוהב אותו- מייקל אנחנו כבר כמעט ארבעה חודשים ביחד" ריימונד צחק וחיוך מזוייף נמרח על פניו, "אני כלכך מצפה לראות אותו היום- התגעגעתי אליו" אמר בשקט, מנסה לשמור על הדמות שיצר, הדמות שמאוהבת עד מעל הראש בבן זוגה- בניקולאס. הדמות שלאט לאט לוקחת שליטה על הבעלים שלה.

.

.

.

פרק קצר, סליחה. אני אנסה להעלות פרקים בקצב מהיר יותר...