השיר שלך

פרק 4

אני חושב שזה די מחמיא, להיות נאהב... במיוחד על ידי מישהו כלכך מוכשר שנראה כלכך טוב. אני תוהה מה כלכך טוב בי שדווקא אותי הוא מחבב, אין בי שום דבר מיוחד...

למה דווקא אותי? יש כלכך הרבה אנשים אחרים שרוצים אותו.

מה אני מתכוון לעשות עם המידע הזה? אני לא אוהב אותו. או שכן? למה פתאום זה נשמע יותר הגיוני?

הוא רק הציק לי והתעלל בי. אבל כשחושבים על זה... הוא באמת הביא לי מתנות ושר לי וצייר לי לבבות... חשבתי שזה הכל פשוט ניסיון להקניט אותי אבל זה באמת נראה כמו ניסיונות חיזור...

לעזאזל. איך יצא בסוף שאני זה שפגע בו?

אני יכול פשוט להתקרב אליו קצת שירגיש יותר טוב... ואז אולי אם הוא יכיר אותי ירד לו ממני.
.

נכנסתי לחדר הסטודיו, ליאון- ניקולאס ניגן באורגן ומייקל נשען עליו, מקשיב ונהנה מהמנגינה. הסתכלתי עליהם, יש בניהם דינמיקה כלכך טובה, הם חברים כלכך הרבה זמן, והם בטח סומכים אחד על השני בעיניים עצומות... קינאתי קצת, אף פעם לא היה לי חבר באמת כלכך קרוב. הכי קרוב שהיה לי לזה הייתה אמילי, אבל היא הייתה בת זוג שלי. לעזאזל אני באמת צריך להיכנס לזוגיות...
התקרבתי אליהם, "איפה למדת לנגן?" שאלתי, ניקולאס הרים את ראשו והסתכל עלי, אחרי רגע של שקט הוא ענה "למדתי עם מורה פרטי מגיל חמש עד עשר, ואז המשכתי לבד."
"יש פה הרבה כלים.. אתה יודע לנגן בכולם?" שאלתי, מסתכל על הגיטרות התלויות על הקיר "רובם" הוא ענה "אני מנגן בפסנתר, גיטרה, כינור, תופים וחליל..." הוא מלמל, ואז הרים קצת את מבטו, בוחן את תגובתי. צחקתי בהפתעה "זה מלא! איך הספקת ללמוד את כל זה?" מייקל חייך "ניקי מוכשר~" הוא אמר והתישב "גיטרה למדתי לפני שנתיים באינטרט, זה ממש קל. חליל פשוט הבנתי לבד את הקונספט, כינור למדתי חמש שנים ותופים ארבע... למדתי הרבה במקביל" הוא הסביר "ואתה גם שר, יש לך קול מדהים! היית בפיתוח קול?" שאלתי, אני לא יודע למה התלהבתי ממנו כלכך פתאום, "הייתי שנה בפיתוח קול אבל עכשיו אני פשוט לומד בבית ספר... זה גם ככה לא משנה כי אני לא שר הרבה" הבטתי בו בבלבול "למה? יש לך קול מדהים!" הוא משך בכתפיו וחזר לנגן, מה יש לו....

"אני רעב" אמר מייקל וקם, גם אני הייתי רעב, אבל גם פחדתי קצת להקיא... ניקולאס קם "אני לא יודע אם יש אוכל..." הוא מלמל ופתח את הדלת, מתחיל לעלות במדרגות "אני יכול להכין משהו" הצעתי, מתחיל להבין למה אני נחמד אליו יותר עכשיו. "אתה יודע לבשל?" שאל ניקולאס, הנהנתי "אני אולי לא יודע לשיר... אבל יש לי כישרונות אחרים" הצהרתי בחיוך, מייקל צחק בשקט, ניקולאס רק הפנה אלי את גבו והלך אל המטבח.
אני לא מבין. אם הוא מחבב אותי הוא לא אמור להתלהב מכל דבר שאני אומר או משהו? למה הוא ככ קר אלי?

"מה אתם אוהבים לאכול?" שאלתי, נכנס גם אל המטבח הגדול. "אולי נאכל פנקייק?" הציע מייקל "נכין פנקייק. אבל אני אתחיל בקפה... רוצים קפה? תה?" שאל ניקולאס
"אני רוצה~" אמר מייקל והתישב על השיש "גם אני, אבל אני אוהב להכין לעצמי..." אמרתי "זה במכונה" אמר ניקולאס והוציא שלושה ספלים "סוכר?" הוא שאל והסתכל עלי, הנהנתי "כפית".
הסתכלתי עליו מכין את הקפה, שניים אותו דבר עם כפית סוכר ואחד עם הרבה חלב ושתי כפיות סוכר. הוא הגיש את הקפה השונה למייקל "איך אתם מסוגלים לשתות רק עם כפית אחת? זה כלכך מר..." הוא אמר, מעביר את אצבעותיו הדקות על הספל החם ברפרוף. "מייקל, לך סדר את החדר של אח שלי ותחזיר לו את הג׳קט." ביקש ניקולאס, "תן לי לשתות קודם~" התלונן האחר.
"לא ידעתי שיש לך אח" אמרתי "גם לא ידעת מה השם הפרטי שלי" אמר ניקולאס "יש הרבה דברים שאתה לא יודע עלי" הוא המשיך. שתקתי לרגע "אני יכול לקרוא לך ניק? או ניקו... או קלאוס... או-"
"תקרא לי איך שבא לך" הוא קטע אותי "אתה יכול גם להמשיך לקרוא לי ליאון"
אני לא מבין. הוא אוהב אותי או לא? כי הוא לא מתנהג ככה בכלל. מצד שני אני לא חושב שמייקל שיקר... יכול להיות שהוא פשוט נבוך לידי? זה די חמוד... לא שהוא חמוד, זה פשוט- אני צריך להפסיק לחשוב יותר מידי.