השיר שלך

פרק 21

ריימונד נכנס אל האולם הגדול שכבר היה מלא באנשים. אורות מהבהבים בצבעים שונים האירו את הקירות הכהים, אור חלש האיר על הבמה, חושף כמה כלי נגינה ואדם יחיד המסדר אותם. בצידו השני של האולם, במקביל לבמה עמד הבר, עמוס באנשים.
ריימונד חיפש בעיניו אנשים שהוא מכיר, אבל כל הנוכחים נראו מבוגרים ממנו, תלמידי קולג׳ וסטודנטים. הוא נאנח קלות והלך להתישב על אחת הספות, מחכה שההופעה תתחיל. "ריימונד!" קול מוכר קרא בשמו, הוא הרים את ראשו וחייך למראה של מיקה. "מייק- אה- מיקה! היי!" הוא קם ממקומו, היא לבשה מכנס קרוע וחולצת טוניקה שנתנה לגופה מראה עגול ומעודן. על צווארה ענדה כמה שרשראות והיא נראתה שמחה "מתי הגעת??" שאלה בחיוך "לפני כמה דקות.. איפה ניקו?" שאל, מנסה להתגבר על הרעש "הוא מאחורי הקלעים, מסיים ארגונים אחרונים" ענתה מיקה, מתקרבת אל אזנו כדי לא לצעוק. ריימונד הריח את הבושם העדין שלה וחייך, "איך הוא? אני יכול לראות אותו?" שאל, הבעת פניה של מיקה השתנתה, היא נראתה מודאגת. "הוא הקיא כבר פעמיים.. אדי נתן לו שני כדורי הרגעה אז עכשיו הוא בסדר, אבל הוא נראה עייף מהכדורים. אולי עדיף שלא תראה אותו כרגע, שלא ילחץ יותר..." ריימונד שתק לרגע והנהנן "את חושבת שהוא יצליח לשיר במצב הזה?" שאל, "אין לי ספק. אני מאמינה בו" היא חייכה "עכשיו בוא נתקרב לבמה, הם עוד רגע מתחילים" אמרה ואחזה בידו, לוקחת אותו אחריה אל עבר הבמה.

האולם החשיך באחת, ופתאום השתרר שקט. אורות נדלקו על הבמה, חושפים את חברי הלהקה שעמדו והפגינו את נוכחותיהם בעוצמה. הקהל שאג, מתרגש לראותם, אדריאן לקח מספר צעדים קדימה וחייך, חטף את הרמקול ממעמדו והתחיל לשיר, נותן לשאר חברי הלהקה את האישור להתחיל. מיקה הביטה בו בהתרגשות ואהבה, שרה את מילות השיר יחד איתו. ריימונד חיפש בעיניו את בן זוגו, וחייך קלות כשמצא אותו יושב מאחור ומנגן באורגן, שר במקרופון בקול שקט ולא מרים את עיניו מהקלידים. "תן לו זמן להתחמם, הוא ישתפר" אמרה לו מיקה, קוראת את מחשבותיו. ריימונד הנהן, הוא הקשיב לצללי המוזיקה בחיוך ושר את החלקים שהכיר.
אחרי כמה שירים, אדריאן עצר לדבר עם הקהל, הוא שאל שאלות עליהן ענה הקהל בצעקה ודיבר קצת על עצמו ושאר החברים. אך הוא לא הזכיר את ניקולאס.
הם המשיכו לשיר עוד כמה שירים וריימונד ראה איך ניקולאס מסתגל למצב ונראה שהוא אפילו נהנה. אדריאן עבר לידו, טופח את שכמו בחיוך, וניקולאס חייך בחזרה והגביר את קולו.
"היום יש לנו פה אורח מיוחד" קרא אדריאן אחרי מספר שירים "בטח שמתם לב שיש עוד מישהו על הבמה, אז תכירו את ניקולאס- האח המוכשר שלי!" אדריאן הניף את ידו והצביע על אחיו הקטן. ניקולאס קפא. פתאום כל תשומת הלב הייתה עליו, הוא פחד מתגובת הקהל. אך ברגע כולם התחילו למחוא כפיים ולהריע לו, ניקולאס חייך בהקלה ונופף להם לשלום, מתחיל להרגע.
"את השיר הבא אני רוצה להקדיש למישהי שנמצאת פה בקהל" קרא אדריאן ועיניו נחתו על מיקה. היא הביטה בו בחיוך והוא סימן לה להתקרב, כשהייתה מספיק קרובה, אדריאן התכופף ולקח את ידה ונישק אותה באצילות. הקהל שאג, אדריאן ליטף את פניה של מיקה ברכות לפני שנעמד והתחיל לשיר.
"יש פה הרבה בנות שרוצות אותו... זה לא מפריע לך?" ריימונד שאל את מיקה "לא. אני יודעת שהוא אוהב אותי, ואני סומכת עליו" ענתה מיקה בחיוך, מביטה בבן זוגה על הבמה.
ריימונד התחיל להשתעמם מעט מהמופע- המוזיקה הרגישה לו רועשת מידי ולא הייתה לטעמו, אך נראה שכל הסובבים אותו נהנים. "אני הולך רגע לשרותים" אמר למיקה, מתלבט לרגע אם להשאיר אותה לבד. "תתאפק עוד קצת- עוד רגע יש לניקי סולו" מיקה אחזה בידו, מונעת ממנו ללכת. ריימונד הנהן קלות והרים את עיניו אל ניקולאס שהתרכז בנגינה. ריימונד הניח יד אחת על אוזנו, לחסום את רעש צעקות הקהל, ובידו השניה הוציא את הטלפון שלו.
קול חדש נשמע ברחבי האולם, קול עדין אך עוצמתי. ליבו של ריימונד קפץ והוא מיהר להרים את עיניו ולהביט בהיפנוט בנער על הבמה. הוא הוריד את ידו מאוזנו וחייך, מרגיש את ליבו מאיץ. ניקולאס התקרב אל המקרופון ושר, ממשיך לנגן באלגנטיות כשחיוך שליו נח על שפתיו. ריימונד בהה בבן זוגו, לא יכול להסיט ממנו את עיניו, מרגיש את קולו מושך אותו אליו "הוא מדהים" מלמל, לרגע הוא שכח מכל האנשים סביבו, הוא לא שמע יותר דבר מלבד לקולו המלטף של ניקולאס. שריקות ומחיאות כפיים סוערות הוציאו אותו מעולמו כשניקולאס הפסיק לשיר, הוא אמנם לא היה מרוצה, אך החליט רק לחייך ולמחוא כפיים גם כן. ריימונד המשיך להסתכל על בן זוגו, ואז מבטים הצטלבו, ונשימתו נעתקה. הוא הרים את ידו במבוכה ונופף לו לשלום, מנסה לחייך. ניקולאס לא ידע מה לעשות עם עצמו, הוא שמח לראות את ריימונד אך זה גם הפחיד אותו, הוא המשיך להביט בעיניו ללא כל הבעה, ואז עבר להביט במיקה שחייכה אליו באהבה. מבטה הרגוע הרגיע אותו, הוא חייך והרכין את ראשו, מחכה שאחיו יסיים את המופע. 
"תודה שבאתם!" קרא אדריאן בחיוך גדול ונופף לקהל לשלום, הוא ושאר חברי הלהקה ירדו מהבמה. מחיאות כפיים, צעקות ושריקות מלאו את האולם "בוא" צעקה מיקה ותפסה בידו של ריימונד, מובילה אותו אחריה אל מאחורי הקלעים.
"הייתם מדהימים!" קראה מיקה בהתרגשות וקפצה על אדריאן "היית מדהים" הוסיפה בשקט ונשקה לשפתיו. אדריאן חייך ואחז בה ברכושניות "אני שמח שנהנת" אמר, מיקה קפצה מזרועותיו "איפה ניקי?" שאלה "ראיתי אותו רץ לשרותים" ענה אחד מחברי הלהקה, מצביע על הכיוון "אני אלך אליו" קרא ריימונד והלך, רץ לכיוון השרותים.