"אם אתה שואל אותי כריס יש לך שתיה אופציות, אחת, להודות לו. שתים, להתנקם בו על זה שהוא הוציא אותך בריון מאופס" היא אמרה לי ועמדה מולי "מה אתה הולך לעשות?" היא שאלה.
_______________________________________________________________________________
ונתחיל את פרק זה מנקודת מבטו של קודי בייבי
________________________________________________________________________________
עברו שלושה ימים מאז התקרית שבהם לא הלכתי לבית הספר.
'אני חושב שזה הזמן להתמודד עם מה שיצרתי' חשבתי שסיימתי את התארגנות הבוקר המגושמת שלי, לוקח נשימה עמוקה לפני שאני יוצא מחדרי אל המטבח.
"אתה בטוח שאתה רוצה לחזור היום? אתה יכול להישאר לעוד יום אתה יודע" אבא אמר לי "אני יודע דאד אבל החסרתי מספיק מהבית ספר" אמרתי לו, האומנם זאת לא הסיבה האמתית שאני רוצה לחזור אבל זה תירוץ אמין אז אדבוק בו.
"להתראות קודי" אבי אמר וחיבק אותי לפני שיצאתי מהבית אל בית הספר.
'רק שלא אתקל בכריס הזה היום' קיוותי בליבי בזמן צעדתי המהירה אל בית הספר.
היום עבר באופן שקט..
שקט מידיי...
החברה הזאת של כריס שאיתי בכיתה נעצה בי מבטים במהלך השיעורים הראשונים אבל לא מבטים זועמים אלא מאושרים בקטע חולני, כאילו משהו מתוכנן עליי והיא רק מחכה לצחוק בקול, כדי להתעלם ממנה כתבתי לי במחברת שיר חדש, אולי אעבוד עליו בבית.
ההפסקה הגיעה במהירות ומיהרתי להיעלם משדה הראייה של המלחיצה הזאת, בורח אל חצר בית הספר ומתיישב מתחת לעץ הענק שסוגו לא היה ידוע וממשיך לעבוד על השיר "הינה הילד!" קול נשמע מלידי אבל לפני שהספקתי להגיב ידיי נתפסו על שני נערים שזיהיתי מתקרית המים עם כריס 'זה הסוף שלי עכשיו?' תהייתי לעצמי מסתכל על הנערים הללו בבילבול "סוף סוף, ביזבזנו על למצוא אותו רבע הפסקה" נשמע קולה של הגברת המלחיצה ריילה 'אני חייב לברוח מכאן' חשבתי, מנצל נקודת תורפה באחיזתם (כן לא חכם לתפוס בן אדם עם יד אחת, האגודל לא ממסוגל להפעיל כוח בשביל לתפוס ואפשר להשתחרר כך בקלות) וקמתי עם רגליי, תופס את המחברת ורץ משם 'המזל היה לטובתי שמה' חשבתי ונעצרתי בבבת אחת, מבין מה שכחתי שם ומסתובב לשם, למרות הסיכון לחטוף אני לא מתכוון להשאיר שם את העט הזה.
עכשיו אתם בטח שואלים, "נפלת על הראש קודי?!?! מה אתה חוזר לשם בשביל עט?!?!" טוב אז העט הזה חשוב לי, קיבלתי אותו מדודי המנוח ואיתו כתבתי את השיר הראשון שלי אז כן אני אני מוכן למות בשביל שהעט ישאר אצלי.
YOU ARE READING
הכל זה הקול
Romanceהדבר האחרון שקודי חשב שיכול לקרות לו זה שחייו יתהפכו מקצה לקצה... מאור הזרקורים באנגליה לכלום ושום דבר בארצות הברית אתם בטח תוהים "מה כבר קרה לו?" ותאמינו לי שהרבה.... קודי הרלינג הינו זמר אנגלי צעיר (כולה בן 16) שזכה לכינוי"the Angel" בזכות קולו המ...
