פרק שישי

182 27 92
                                    

התחלה טיפה צולעת, לא השיר הכי טוב, אבל בלי העט ההוא אני לא חושב שאוכל לכתוב שירים יותר אף פעם...

________________________________________________________________________________
הפרק הנ''ל מתחיל מכריס view קצת אחרי המקרה עם העט
________________________________________________________________________________
'הוא דיבר?!' הייתי המום לשמוע אותו ממלמל כשברח בוכה. 'הוא לא אמור להיות אילם או משהו כזה?' תהייתי, כנראה עם מבט מאוד מופתע כי ריילה פנתה אליי בפתאומיות "הכל טוב כריס?" היא שאלה "אני חושב ששמעתי אותו מדבר" אמרתי והיא הביטה עליי בשוק "נדמה לי שההיי שאתה בו בגלל הבכי של הגמד טיפה מסטל אותך, איך אילם מדבר?" היא אמרה בטון מזלזל וגלגלתי את עיניי אליה. "כנראה שאת צודקת" מלמלתי והיא חייכה בגאווה "אני תמיד צודקת!" היא הכריזה ואני, ג'רמי, לויד ואדי התחלנו לצחוק על שחצנותה כשהביטה בנו בעצבים, "מה שתגידי" אדי מלמל וכמובן שכולנו התחרטנו על כך כי היא הורידה את הנעל שלה ורדפה איתה אחרינו מנסה להחטיף לנו (הצילו🥲).

היום הסתיים ואספתי את דבריי חזרה, משהו באיך שהם היו מסודרים היה טיפה מוזר, כנראה שמישהו נתקע בתיק שלי. יצאתי מבית הספר והתחלתי ללכת הביתה ברגל מסתכל בטלפון, עובר מיוטיוב לאתרי אינטרנט שונים, מה לעשות? כשיש לך הליכה של ארבעים דקות והורים שאצל חברים במדינה אחרת ויחזרו רק מחר אתה תעביר את הזמן בטלפון. "אולי ריילה תעביר לי את הזמן" אמרתי לעצמי, סוגר איזה כתבה על אסון מוזיקה באנגליה ומתקשר אליה. "מה אתה רוצה חמור" היא שאלה שענתה לטלפון בטון זעוף "בא לך לבוא אליי? ההורים שלי חוזרים רק מחר" שאלתי אותה "אין סיכוי, ההורים שלי חמים עליי אש כי שוב שכחתי מג'קי" היא הסבירה בעצב "איפה שכחת את אחותך  הפעם?" שאלתי אותה צוחק, מתיישב על ספסל בפארק "באוטובוס מהבית לקניון.." היא אמרה ונקרעתי מצחוק "את מקרה אבוד" אמרתי היא התבכיינה "זה לא פייר, למה אני צריכה להיות הבייביסיטר שלה??" היא המשיכה להתבכיין "אולי כי את אחותה הגדולה?" הצעתחי צוחק "אוף איתך, וחוץ מזה מה אתה מבין באחים? אתה בן יחיד" היא אמרה והשתתקה לשנייה והמשיכה לדבר "אני מתה עכשיו, ביוש" היא ניתקה את השיחה ונאנחתי "בן יחיד.. הכי כיף שיש" מלמלתי וראיתי כדור מתגלגל לכיווני וילד קטן רודף אחרי. "נדמה לי שזה עף לך קטנצ'יק" אמרתי והבאתי לו את הכדור והוא סימן בידיו 'שוב סימנים?!' חשבתי ללא כוח לשיט הזה "הנה הכדור" אמרתי והושטתי לו אותו והוא רץ איתו לבן האדם האחרון שרציתי לראות היום שוב, הוא רץ אל לא אחר מהאריק הזה 'יופי לי' חשבתי ושמתי לב למשהו, הוא ישב ליד עץ עם מחברת ומבט עצוב מעורר רגשות אשמה, 'אולי לקחת את זה טיפה יותר מידיי רחוק כריס' חשבתי וקמתי מהספסל, ניגש אליו "היי אריק" אמרתי בטון שנע בין ידידותי לשנאה טהורה, הוא סימן בידיו ממשהו והביט עליי, הביט עליי בעיניים אדומות מבכי שלא פסק עדיין, עם מבט כאוב ומאוכזב. 'זה כולה עט למען השם! עט!' חשבתי והצצתי בדף המוכתם בדמעות "מה אתה כותב?" שאלתי והתיישבתי לידו.

(האומנם אני לא סובל אותו אבל אני עוד יותר לא סובל להיות לבד בבית הענק שלי, אתה יכול להרגיש את הבדידות רוצחת אותך שם)

הוא נשם עמוק והוציא את הטלפון שלו והקליד משהו. 'מה אכפת לך שד?' זה מה שהוא כתב "לא באמת אכפת לי, פשוט משעמם לי" אמרתי ולקחתי את המחברת וקורא ברפרוף "אתה כותב זבל מוחלט" אמרתי צוחק והוא הקליד משהו נוסף 'הכל באשמתך' היה כתוב ורצף הדמעות חזר לפניו בעודו קם ומושך אותי אחריו "מה אתה חושב שאתה עושה?!" שאלתי כועס על האידיוט שהתעלם ממני וגרר אותי אחריו לבית יחסית קטן "לאן לעזאזל אתה גורר אותי?! אתה יודע שבשנייה אני יכולה להתקשר למשטרה!" צעקתי עליו אבל הוא המשיך להתעלם ממני והוציא מכיסו מפתח כסוף ופתח איתו את דלת הבית.

________________________________________________________________________________
בו! לא ציפיתם לי לנכון? בכל מקרה זמן לקודי
________________________________________________________________________________

פתחתי את דלת הבית ודחפתי אותו פנימה, נכנס אחריו ונועל את הדלת "מה הולך פה?! מה אתה חושב שאתה עושה?!" כריס צעק עליי וחייכתי "מה אני עושה?" מלמלתי וגיחכתי בקול כאוב אבל לפני שהספקתי לומר משהו אבא שלי דיבר מהחדר שלו "אתה בבית קודי?" הוא שאל שיצא מהחדר שלו וראה אותי, הבוכה והחיוור ואת כריס ההמום ומבולבל "מיי גודנס איזה טעות" הוא אמר שהבנו מה בעצם קרה הודות לכעס שלי...

________________________________________________________________________________

שלום צבא חתלתולים

מוהאהאהאהאאהאה😈😈😈

והנה אני שוב מפריעה לכם דווקא בשיא האקשן כי אני חתול רע😺😼

אז מה הולך לקרות עכשיו שהשד יצא מהבקבוק או במקרה הזה שהקול יצא מהגרון?

האם קודי הרלינג ימצא תירוץ בזמן?

האם זה מאוחר מידיי בשבילו?

האם כריס סוף סוף יהיה נחמד???

כל זאת ועוד בפרק הבא של:

'הכל זה הקול'✨

הכל זה הקולWhere stories live. Discover now