פרק עשירי

185 23 12
                                    

"ביי כריסטופר" הוא אמר לי והלך, לא מחכה לתשובה ממני. 'אני חייב לדבר עם ריילה דחוף!' חשבתי ונכנסתי לבית הספר, ממהר למצוא את חברתי הטובה.

________________________________________________________________________________

לאחר כמה רגעים מצאתי את ריילה מדברת עם כמה מהחברות הדביקות שלה ליד הלוקרים שלנו "ריילה, אני, את, שיחה עכשיו" אמרתי מבלי להרבות במילים וגררתי אותה איתי מהבנות אל הספרייה. "מה היה כל כך דחוף? הינו באמצע שיחה חשובה אתה יודע" היא כעסה עליי וגלגלתי את עיניי לעברה "נו באמת, כאילו שיש שיחה עם הקבוצת רכלניות שלך שיכולה להיות חשובה" אמרתי והיא שתקה לרגע "כן.. אתה דיי צודק" היא אמרה וגיחכה "אז?... מה כל כך חשוב?" היא שאלה ומשכה ספר רנדומלי מהמדף והסתכלה על תקצירו "אני חושב שאני בבעיה.." אמרתי בשקט והיא החזירה את הספר "זה קשור להורים שלך?" היא שאלה כי בדרך כלל כל בעיה שיש לי קשורה אליהם "לא, לשם שינוי לא" אמרתי מנסה לחשוב איך אני אומר לה על כך "אז מה קרה?" היא שאלה "אני חושב ש.." התחלתי לדבר ונעצרתי 'מה אני חושב שאני?... גיליתי שהאילם של בית הספר, אריק או שבעצם קודי, לא אילם, שהוא מפורסם במנוסה כי מאיימים על חייו, אבא שלו הכניס אותי לביתו בחום למרות מה שעשיתי לו ודאג לי, לא כמו ההורים שלי, הוא באמת דאג לי, ישנתי בחדר שלו והרגשתי כל כך בטוח ובבית שם, חיבקתי את קודי מתוך שינה והוא לא העיף אותי ממנו' "אני חושב שאולי התאהבתי" אמרתי בשקט "מה?!!!" היא צרחה, מושכת מיד "ששששש" ארוך מהספרנית "אתה חושב שהתאהבת? במי? מתי? איך? למה? כמה? אני רוצה לדעת הכל!" היא דיברה במהירות האור "אני לא חושב שאני יכול לספר לך אבל אשמח שתייעצי לי" אמרתי לה, המצב הזה נראה לי יותר מידיי מורכב בשביל לשפוך בפנייה פרטים אבל ריילה היא מסטאר בענייני אהבה אז אוכל לקבל ממנה עצות "אתה רוצה ממני עצה בזמן שאני אפילו לא יודעת מי זה?" היא שאלה אותי כלא מאמינה "יש לך חוצפה אבל בגלל שאנחנו חברים אעזור לך" היא הוסיפה לבסוף "אין עלייך ריילה" הודתי לה ללא המילה 'תודה' "קודם עלייך לברר אם מי שאתה מאוהב בה מעוניינת בך" היא הסבירה "אתה יודע, רוצה להיות בקרבתך, נהנת להיות איתך, מקנאת שאחרות בסביבתך, שומרת על קשר קרוב וזה" היא המשיכה בהסברה "איך בודקים את זה איינשטיין?" שאלתי "בקלות, פשוט מבלים איתה זמן ואז אתה תלמד לזהות את הקווים הדקים האלו רומיאו" היא אמרה וצחקה "תודה לך ריילה, אין לי מושג מה הייתי עושה בלעדייך" אמרתי לה "כנראה שהיית עובד עצות אחי" היא אמרה בגיחוך ופרשה את ידיה, מחכה לחיבוק חברי "את ממש פדיחה עם רגליים" אמרתי לה וחיבקתי אותה "אני יודעת אבל אתה מקרה אבוד" היא אמרה לי "נתראה היום בערב לטייל בפארק?" היא שאלה לאחר החיבוק "נחייה ונראה, אם לא אהיה עסוק בלנסות את עצותייך, הו גורו האהבה" אמרתי ושנינו צחקנו "וכדי לבאס הכל... יש דקה לצלצול" היא אמרה בבכיינות "אז נתראה אחר כך, להתראות" אמרתי וכל אחד פנה לכיתתו.

________________________________________________________________________________

אז... כריס מאוהב!!!!!

ועכשיו לשאלות

האם גורו האהבה שלנו יודעת על מה היא מדברת?

מתי ריילה תבין שמדובר בהוא ולא בהיא?

האם לקודי יש גם רגשות כלפי כריס?

למה הפרק יחסית קצר?

וכמובן... למה יש לי כל כך הרבה תקיעות בחיים ועיכובים עם פרקים?????

עם כל התקופה המסובכת שעוברת עלינו, קשה מאוד לכולם וכל יום יש חולים חדשים...

בתור נוער מד"א אני כמעט כל יום "בחזית" (בדגימות) וכל יום רואה מאומתים חדשים...

אני מקווה שכולם מרגישים טוב ונשמרים לבריאותם.

אני עובדת קשה על כל פרק ומשקיעה את ליבי בו ועם כל הצער לפעמים גם לי נגמרות היכולות...

אשתדל להעלות באופן טיפה יותר רציף כי זה עוזר לכולם בהבנת העלילה (כולל אותי) ואקבע באופן רשמי כי פעם בחודש יעלה פרק (בשניים עשר לחודש).

מכאן כל זאת ועוד בפרק הבא של:

'הכל זה הקול'

הכל זה הקולWhere stories live. Discover now