המילים פסקו ואיתם המוזיקה 'קדימה כריס' חשבתי ונקשתי בדלת "מה?" הדלת נפתחה ומולי?
מולי עמד ילד שבור...
________________________________________________________________________________
אציין שזה עדיין מנקודת מבט של כריס
________________________________________________________________________________
עמדתי מולו בלי מילים. מה אפשר לומר אחרי שמגלים דבר כזה?!
"אם אתה לא צריך כלום אז תלך" הוא אמר והתכוון לסגור את הדלת שוב "רגע!" אמרתי במהירות והנחתי את ידי על הדלת, משאיר אותה פתוחה "מה?" הוא שאל שוב בשקט "אני מצטער" התנצלתי בשקט ומבטו של קודי התחלף במבט מופתע שלאחריו התחלף במבט כועס "אני לא צריך את הרחמים שלך" הוא אמר ונכנס לתוך החדר, מוותר על הסגור את הדלת המוחזקת "מי אמר שאני מרחם עלייך?" שאלתי ונכנסתי לתוך החדר "אתה באמת שואל? לפני כמה ימים הפצצת לי את הפנים והיום ריסקת לי את העט, אתה באמת שואל מי פתאום מרחם עליי כי שמע את מה שקרה לי?" הוא אמר בקול חסר רגש, אפילו סוג של רובוטי "טוב אולי זה קצת השפיע על זה אבל אני לא מרחם עלייך" אמרתי 'היה עדיף שמההתחלה הודה לו שהציל לי ת'תחת מההורים שלי' חשבתי על האופציות שריילה הציעה לי לפני כמה ימים ואת איך שזה יסתיים "תודה" מלמלתי בשקט נותן לשתיקה מביכה לשרור בנינו לכמה רגעים "תודה על מה?" הוא שאל אותי כשהסתכל במחברת שעל כריכתה רשום 'שירים' "שבאותו יום שהיינו במשרד המנהלת הצלת אותי מההורים שלי" אמרתי והוא משך בכתפיי "גם האנשים החכמים ביותר טועים, חשבתי שזה יגרום לכך שלא תיתפל אליי" הוא אמר וגם הסביר את כוונתו "תכלס זה כנראה מה שהייתי אמור לעשות אבל זה הרגיש כמו פגיעה באגו" הסברתי את איך שאני ראיתי את אותה סיטואציה "אגו?" הוא שאל וגיחך " למה כל דבר בחיים תלוי במשחקי אגו?" הוא שאל אותי והזיז את שיערו מפניו "באמת שאין לי מושג.." אמרתי ונאנחתי בשקט, המצב שהיינו בו היה מוזר אבל לא בקטע רע, סתם מביך כזה. "אתה יודע שגם אני יודע לנגן? ולנגן טוב אם יורשה לי להגיד על עצמי" אמרתי שובר בשנית את השתיקה המביכה הששרה בנינו "אתה? מנגן? על מה?" הוא שאל בגיחוך, חצוף!, "תנחש?" אמרתי לו 'מעניין אם הוא יעלה על זה' חשבתי עם חיוך "גיטרה?" הוא ניסה "לא" השבתי "כינור? פסנתר?" הוא זרק את שני הכלים הנכונים "יאפ כינור ופסנתר" אמרתי טיף טיפה בשחצנות "תוכיח" הוא אמר וניגש אל פסנתר שעמד בצד החדר (איך לא שמתי לב לפסנתר הזה?!) "אין בעיה" אמרתי וניגשתי אל הפסנתר, מתיישב על הכיסא שמולו ומתחיל לנגן
________________________________________________________________________________
א
ו לה לה~ OWO זמן לקודי
________________________________________________________________________________
הקשבתי לנגינתו של כריס, מתרכז בכל תו שיצא מהפסנתר. ככל שהמנגינה המשיכה עצבי נרגעו ועייפות נפלה עליי (ולפני שתתלוננו כעליי, אם אתם הייתם חיים בדרמה הזאת גם אתם הייתם מתעייפים! וגם אני דיי מורגל ללכת לישון לקראת שמונה בערב) נשארתי לשבת על הכורסה ונתתי לעיניי להיעצם ולתת למוחי לשקוע בשינה.
________________________________________________________________________________
זמן להיות ז*נה ולא לספר על מה הוא חלם 😈😈
(אלא אם תבקשו בתגובות)
זמן כריס
________________________________________________________________________________
אחרי נגינה ממושכת הפנתי את מבטי אליו, הוא כבר נרדם לו 'הוא נראה ממש מתוק' חשבתי ומיד התעשתתי על עצמי 'הוא בן! בחור! גבר! מה אני לעזאזל חושב לעצמי?!' מיהרתי להתאפס על עצמי. קמתי יצאתי מן החדר והלכתי אל אביו "רק שתדע הוא נרדם שם" אמרתי לו והתכוונתי ללכת "לאן אתה הולך?" הוא שאל אותי "הביתה?" ספק אמרתי ספק שאלתי "אתה ראית מה השעה?! תודיע להוריך שאתה נשאר פה" הוא פקד עליי ופתחתי את הטלפון שלי כמבוקשו "השעה סך הכל שמונה" מלמלתי וראיתי את מבטו הזעום מופנה אליי "שמונה זאת שעה מאוד מאוחרת! בני נוער בגילכם צריכים כבר לישון בשעות האלה!" הוא אמר בדאגנות, מסתבר שיש הורים טובים בעולם הזה! שאשכרה דואגים לילדים שלהם! (אמא ואבא היקרים, הנה דוגמה להורות טובה, לא לברוח לקיבינימט שיש איתי בעיות!) "טוב, טוב, אני הודיע להורים שלי" מאמרתי וכתבתי להם שאני אצלו, יודע שתשובה לא אראה "עכשיו, אתה לישון או בחדר של קודי או בחדר שלי, מה שאתה מעדיף" הוא אמר "אני יכול לישון גם בספה" אמרתי, לא רוצה להעיק "תעוף מיד למיטה! שום אורח לא ישן על ספה!" הוא כעס עליי כאילו אני ילד בן שלוש שהפיל איזה אגרטל עתיק בן מאה שנים, שייש "בסדר אלך לחדר שלו" מלמלתי ונכנסתי לחדר שעל דלתו היה תו גדול שבמרכזו היה רשום שמו 'קודי'.
________________________________________________________________________________
העיי צבא חתלתולים שלי!
מ
ה נשמע? מה שלומכם?
מקווה שעובר עליכם יום רגוע
כרגיל אני אפריע בשיא האקשן כי אני חתול אל של גייז מרגיז במיוחד🤭
שוב אין לי כוח לשאול שאלות אז פגישתינו הבאה ב:
✨ הכל זה הקול ✨
YOU ARE READING
הכל זה הקול
Romanceהדבר האחרון שקודי חשב שיכול לקרות לו זה שחייו יתהפכו מקצה לקצה... מאור הזרקורים באנגליה לכלום ושום דבר בארצות הברית אתם בטח תוהים "מה כבר קרה לו?" ותאמינו לי שהרבה.... קודי הרלינג הינו זמר אנגלי צעיר (כולה בן 16) שזכה לכינוי"the Angel" בזכות קולו המ...
