אנה עובדת משק הבית יצאה לחצר האחוזה כשקנקן מים שקוף בידה, היא נגשה לצמח האמריליס והשקתה אותו תוך כדי זמזום שיר ששמעה הבוקר. "אנה" דלת החצר נטרקה, "ג'ונגקוקי?" היא נגשה לבחור שעמד בפתח וחיבקה אותו. "אתה נראה חיוור.. הכל טוב? למה אתה לא זמין בימים האחרונים?" אנה שאלה ומבט מודאג נשקף בעיניה. "הוא.. הוא ע-זב אותיי" קולו של ג'ונגקוק נשבר ודמעות מלוחות נפלו על פניו, הוא העביר את ידו בניסיון למחות את הדמעות ולעצור אותם אבל זה לא עזר. "מי עזב? הבחור היפה?" היא ביררה וליטפה את שיערות ראשו השחורות.
"טאהיונג..." ג'ונגקוק מלמל בכאב "אנה אני כל כך אוהב אותו!". אנה ידעה מי אותו בחור, ג'ונגקוק סיפר לה עליו לפני כמה זמן ואף לקח ממנה מתכונים מוצלחים שהכין בשמחה בשביל טאהיונג. שחור השיער לקח נשימה עמוקה והמשיך לשפוך את ליבו "הוא שונא אותי!, עד שחשבתי שאנחנו ביחד ושום דבר לעולם לא יפריד בינינו, הוא גילה שעבדתי עליו", "אני מצטערת בשבילך" אנה נחמה ונשקה לראשו של האחד שהיה כמו בנה.
"תאמר שלום לאביך?" אנה התעניינה בעודה גוררת את הילד הבוכה לסלון הבית הגדול. היא הושיבה אותו על הספה והגישה לו כוס מים צלולים. "אני כאן כי הוא זימן אותי לפגישה איתו, לא הגעתי לעבודה שבוע" הסביר. את שבעת הימים האחרונים ג'ונגקוק העביר בביתו בדאגה רבה לבחור שאהב. ג'ונגקוק בכה ללא הפסקה כשניזכר במבט ההמום ומילותיו של טאהיונג באותו לילה. הבחור שאהב לא חזר הביתה באותו יום, הוא הסתובב על מקומו וברח כאילו ראה שד, מותיר את שחור השיער לבד על טיילת נהר האן. 'הוא בטח יושב שוב בחושך לבדו, מצרוח' ג'ונגקוק גרד את עורפו ונאנח בדאגה, הוא מכיר יותר מידי טוב את טאהיונג.
ג'ונגקוק פתח את הדלת הכבדה ונכנס לחלל החדר הגדול ששנא, אביו ישב על הכיסא המשרדי שלו בשילוב ידיים והביט עמוק לתוך עיניו. "אתה חושב שאני לא יודע?" הוא התחיל לומר ונאנח. "מ.. מה?" ג'ונגקוק שאל באי הבנה וחיפש בעיניו אם יש מישהו נוסף בחדר שאביו מדבר איתו. "אני יודע על הבחור!" אדון ג'ון חידד. שחור השיער היה ממש מבולבל, הוא לא אמר לאביו מילה על טאהיונג ודאג לטשטש את מעשיו בקפידה, אז איך הוא יודע?! "אבא--" ג'ונגקוק התחיל לומר אבל נקטע "--אתה באמת רוצה שההיסטוריה תחזור על עצמה??" אדון ג'ון קם מהכיסא והתקרב אליו בצעדים מאיימים, ג'ונגקוק הרגיש שהנוכחות והמבט של אביו חודר לנשמתו ונשימתו נהפכה כבדה, הוא פחד. "א.. אבא" שחור השיער גמגם כשאביו נעמד מולו. "אתה עושה את זה לעצמך! אל תהפוך אותי לאבא הרע, יונגי".
עיניו של שחור השיער נפערו ולסתו נשמטה, "אבא! אני ג'ונ--" הוא לא הספיק לסיים ואביו סתר לפניו, ג'ונגקוק הרגיש שהלחי שלו בוערת מעוצמת הכאב. "מה כבר ביקשתי ממך בן לא יוצלח?" האב אמר בכעס והמשיך למלמל עוד כמה דברים לא ברורים. אדון ג'ון סימן עם ידו לג'ונגקוק שהוא יכול לצאת מהחדר ושפגישתם הסתיימה. שחור השיער יצא וסידר את נשימתו, לרגע הוא חשב שאביו גילה עליו ועל טאהיונג, 'אבא בטוח שתה או לקח משהו' חשב. הוא לקח נשימה עמוקה ונרגע, אביו הזכיר את יונגי - הפצע שלעולם לא הגליד. ג'ון יונגי היה אחיו הבכור של ג'ונגקוק. הוא עזב את העולם לפני שלוש שנים והשאיר אותו לבד, יונגי היה הסיבה שג'ונגקוק הסתיר את הנטייה המינית שלו מאביו.
YOU ARE READING
Ocultación | vkook
Fiksi Penggemarהוא חיי בהכחשה לאני האמיתי שלו, פחד לעשות את הצעד בגלוי ולחשוף לעולם מי הוא באמת. קשה להתחיל בידיעה איך זה יגמר. # יחסים בין בנים # טאהקוק ☆כל הזכויות שמורות☆ [סיפור ראשון שלי]
