אחרי המון שעות יונגי סופסוף סיים "אני צריך להודיעה הודעה לכולם רוצה לבוא איתי?" הוא שאל ואני הינהנתי לכן,הוא כתב בקבוצת הווצאפ של כל העובדים להגיע לעולם הראשי ואותי הוא הרים על הידיים ויצא מחכה שכולם יגיעו,כשכולם הגיעו והא נעמד על הבמה והוריד אותי מימנו מעמיד אותי לידו ומחבק אותי ביד אחת.
הוא הודיע לגבי הערב שיהיה לקוחות מיוחדים אז צריך להיתנהג היום טוב מהרגיל... לא סובל את הימים העלו טוב לפחות עכשיו אני לא זונה אז בסדר לי.
ראיתי את החברים שלי דופקים לי מבטים וישר הבנתי שאחרי השיחה של יונגי עם כולם יהיה לי שיחה רצינית עם הבנים.. והם נראים כועסים.. אלך עלי...
אחרי ההודעה יונגי הוא הרים אותי שוב על ידיו והלכנו למיששרד שלו. ניכנסו והוא היתיישב על הכיסא מושיב אותי אליו "אל תיצא מהמשרד שלי בלעדי היום בייבי,יהיה בישבילך ממש מוסכן אפילו שאתה לא זונה" הוא אמר נאנח מחבק אותי "כולם עדיין חושבים שאתה זונה" הוא אמר מיסתכל אליו "כן אני יודע דאדי אני יהיה רק איתך.גם ככה אני לא סומך על אף אחד חוץ מימך" אמרתי מחבק אותו חזק והוא ליטף לי את הגב.
נישמעו דפיקות בדלת "לפתוח?" שאלתי ויונגי הינהן לכן עוזב את החיבוק,קמתי מיונגי והלכתי על הדלת פותח אותה.
בשיא החוצפנות וי וגין ניכנסו לבפנים מיסתכלים עלי במבט כועס ויונגי עליהם במבט עוד יותר כועס ביגלל שהם עוד שניה העיפו אותי מהדחיפת דלת.
"גימין בוא לצד" גין ביקש מימני ואני ביקשתי אישור מיונגי והוא הנהן לכן עדיין חסר סבלנות ולא מרוצה כי הם הפריעו לנו.
גין ווי לקחו אותי לצד "אתה בסדר?" הם שאלו אותי בשקט אבל יונגי כן יכול לשמוע אותנו "כן יותר מתמיד " אמרתי בחיוך מאושר "בטוח?" הם שלו בדאגה "כןןןן" אמרתי לא מבין למה הם לא מאמנים לי "מה יש לכם ?" שאלתי לא מבין "אנחנו דואגים לך" וי אמר נאנח "אתה יודע בידיוק למה..." גין אמר.
"אתם רציני?" שאלתי מאוכזב "אתם יודעים שאני יכול להגן על עצמי, אני יודע מתי רע לי וטוב לי! אני לא אידיוט " אמרתי נעלב עליהם והם הסתכלו עלי במבט לא מאמין "אל תסתכלו אלי ככה!" אמרתי לא מרוצה "אבל גימין .." הם אמרו נאנחים "לא לא זה בכלל לא אותו דבר אני כבר לא זונה,אני יכל להחליט עם לא טוב לי, דיי לחשוב שאני לא ואל תשבו בכלל! כי אני אוהב אותו " אמרתי עצבני ופגוע כי לא נעים לי שהם חושבים שיונגי פוגע בי...
"צאו מפה!" יונגי קבע עצבני ואני רצתי לחבק אותו חזק."סליחה אלהם הם אדיטים" אמרתי בקול עצוב ניצמד אליו מנסה לא לבכות.
"צאו מפה מה לא ברור!" יונגי כעס עלהם מלטף לי את הראש ומצמיד אליו "אבל אנחנו רק רוצים לראות שאתה לא פוגע בו!" הם אמרו "הוא לא!" אמרתי עצבני עלהם.
"צאו מפה עכשיו! או שאני מפטר את כולכם!" הוא קבע והם יצאו לא מרוצים "אני מצטער " מילמלתי מחבק אותו חזק הוא נאנח מחבק אותי חזק "זה לא אתה צריך להתנצל" יונגי אמר נאנח עצבני
"רוצה לעבור לאותו חדר ?" הוא שאל "אפשר?" שאלתי מיסתכל אליו במבט חמוד של כלבלב "בטח שכן בייבי" הוא אמר מחבק אותי נאנח ומלטף לי את הראש.
"רוצה לעבור לבית שלי או שאני יעבור לחדר שלך?" הוא שאל קם ומושיב אותי על הכיסא שלו "לא אכפת לי כל עוד אני איתך,שום דבר לא משנה לי" אמרתי מיסתכל אליו בחיוך חמודי "גם לי זה לא ממש משנה" הוא אמר חושב "טוב תעבור לבית שלי" הוא אמר "סבבי" עניתי בחיוך עוד יותר *סופסף לא תיהיה לי סכנת חיים ופחד למות מתוך שינה* חשבתי קם ומחבק אותו.
--------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------היוששש
אין לנו ממש זמן לכתוב פרקים אבל אנחנו ממש מישדלות אז בבקשה תראו הערכה
YOU ARE READING
ג'ימין זונה
Fanfic"טוב מכאן יש לך שתי אפשריות,אפשרות אחת זה להתפטר ולקחת את הכסף שלך ולהתחיל את החיים מההתחלה עם הכסף שלך. אופציה שניה זה להישאר פה ולעבוד כעזור שלי והכסף ישאר אצלי וכל פעם שתרצא תגיד לי ואני אביא לך. במה תבחר?" שאלתי מיסתכל אליו. גימין עבד כזונה לא מ...
