Bad boy&Good girl

Chapter 1

*נקודת מבט של נאיה*

המכונית של הארי הייתה ענקית!!
בטח הוא גנב אותה או משהו.
*לא גנבתי אותה, היא שלי* זה היה נראה כאילו הוא קרא את המחשבות שלי והסמקתי. *את יפה שאת מסמיקה* הוא גרם לי להסמיק עוד יותר, ממתי הוא מחמיא למישהו.

הוא לא פתח לי את הדלת, לא שציפיתי לזה אבל היה לי קמצוץ של תקווה שהוא יעשה את זה, רציתי לדעת עד כמה אני לא מכירה אותו ואם הוא יכול להיות ג׳נטלמן.

נכנסתי למכונית ולא העזתי להסתכל עליו, הוא עדיין הילד הכי מסוכן בכל הבצפר. המבט שלי היה בצד ההפוך של הארי, הסתכלתי מהחלון על הנוף והרגשתי שהוא בוהה בי, מה שגרם לי להרגיש לא ממש בנוח.

הוא עצר ליד הבית שלי מה שגרם לי לחשוד בו, איך לאזעזל הוא יודע איפה אני גרה?!

*הייי באיזור כמה פעמים וראיתי שאת נכנסת לפה הרבה אז הנחתי שזה הביתה שלך* הוא שוב קרא את המחשבות שלי וכל מה שעשיתי היה להנהן. *תודה על הטרמפ* אמרתי. ״שלא ביקשתי״ מילמלתי לעצמי.

*אין בעד מה* הוא ענה ויצאתי מהמכונית וסגרתי את הדלת. הוצאתי את המפתח מהכיס וראיתי שהוא עוד לא נסע וחייכתי לעצמי, למה לאזעזל חייכת?!!

נכנסתי לבית ושמעתי אותו נוסע. הכנתי לי שוקו חם למרות שהיה נעים בחוץ וחיפשתי מה לראות בטלויזיה. הפלאפון שלי צלצל והיה רשום על הצג שזאת ונסה. *הל-* היא קטעה אותי. *אני. אצלך. עכשיו* היא אמרה וניתקה.

לאחר כמה דקות הדלת נפתחה בשניה.
*זה נכון??* היא קפצה עליי ושאלה. *מה נכון?* הייתי מבולבלת. *חזרת הביתה עם הארי??* היא כמעט וצעקה. *כן, את לא מבינה איך פחדתי* הודתי

*פרטים עכשיו!!* היא ציוותה עליי. *הוא שאל אותי אם אני רוצה טרמפ ועניתי שלא ואז הוא אמר שהיא לא התכוון לשאול אותי בכלל אלא רק ניסה להיות נחמד* נקטעתי על ידי הצחוק שלה.

*בקיצור, הוא הכניס אותי למכונית שלו ולא העזתי להסתכל עליו כל הנסיעה מהפחד* אמרתי. *לבסוף הוא לא נסע עד שנכנסתי לבית* אמרתי והיא היתה מחויכת מפה לאוזן.

*מישהו מאוהב בך קשות* היא אמרה והסמקתי. *נראה לך?* שאלתי. *נראה לך שדווקא הבריון של בית הספר יהיה מאוהב בי?* הוספתי.

*אל תהיי חלשת אופי, מה הבעיה שהוא יתאהב בך?* האמת היא צדקה, אני באמת חלשת אופי. *בכל זאת, לא נראה לי שהוא מאוהב בי* אמרתי. *אניווי היום יש מסיבה ואת באה איתי* היא אמרה וגילגלתי עיניים.

*את יודעת שאני לא אוהבת מסיבות* רטנתי. *הפעם אני לא שואלת אותך* היא אמרה. *עוד חודש אנחנו מסיימות ללמוד ואת חייבת לצאת לפחות למסיבה אחת לפני שמסיימים* היא אמרה והנהנתי, ממילא היא תנצח ואני אלך אז למה להתאמץ?

•••••

השעה הייתה כבר 19:00 וונסה אמרה שצריך להתארגן. היא שמה שמלה תכלת שמגיעה על אמצע הבירכיים עם נעלי עקב גבוהות. *ועכשיו את* היא אמרה והייתה לי הרגשה שזה לא יהיה טוב. *זה בדיוק בשבילך* היא הוציאה שמלה מהארון.

היא הייתה שחורה שהגיעה עד אמצע הרגליים. *את יודעת שאני לא-* היא קטעה אותי. *שאת לא אוהבת שמלות, אני יודעת* היא אמרה וצחקתי. *ועכשיו, איפור!* היא מחאה כף ואמרה ואני גילגלתי עיניים.

לאחר חצי שעה של איפור לשנינו היא הביאה לי נעלי עקב גבוהות כמו שלה אבל סירבתי והתפשרנו על נעלי עקב לא גבוהות ולא נמוכות, באמצע.
*מרוצה?* שאלתי והיא הנהנה. *אני יותר ממרוצה* היא ענתה בחיוך חושף שיניים.

אחרי כמה דקות הליכה הגענו אל בית ענק!!! ושאני אומרת ענק אני מתכוונת לע-נ-ק!!.
*אולי כדאי שנחזור?* פניתי לונסה אבל היא משכה בידי והכניסה אותי לתוך הבית העצום הזה. *אני לא שותה* אמרתי לונסה והיא הנהנה ושתתה.

*בואי נרקוד* היא הייתה שיכורה כמו לא יודעת מה ומשכה אותי לרחבת הריקודים. לא רקדתי שם, רק ניסיתי למצוא דרך לצאת משם אבל כל פעם מישהו אחר התקרב אליי ונאלצתי להתחמק ממנו ולהישאר שם.

הסתכלתי על ונסה שבינתיים רקדה בקצב של השירים, הלוואי שהייתי משוחררת כמוה. עוד נער אחד התקרב אליי ונגע בגבי והתחיל להוריד את ידו ובאתי להוזיז את ידו ממני אבל כבר עשו את זה במקומי...

הארי הפיל את אותו נער לריצפה והחל להכות אותו ואני מרוב פחד ברחתי אל מחוץ לבית. התחלתי לבכות מרוב לחץ ופחד והחלטתי ללכת לבית שלי בחזרה.
התחלתי ללכת ומישהו נגע בגבי ופלטתי צרחה.

*תרגעי, זה רק אני* הסתובבתי וראיתי את הארי מאחורי. התרחקתי ממנו טיפה
*את בסדר?* הוא שאל והנהנתי מנסה לעכל את מה שקרה הרגע. *אני מצטער על זה* הוא אמר והנהנתי. *את צריכה טרמפ הביתה?* הוא שאל. *אתה שואל ברצינות או מתוך נימוס?* שאלתי בחיוך וצחקנו...

היי, לא יצא פרק משהו ואני אשמח אם תביאו עוד אנשים לקרוא אצ הסיפור ואל תשכחו להגיב ולהצביע...