Chapter 17

491 49 4
                                    


*נקודת מבט של נאיה*

נחתתי ואמא שלי קיבלה את פניי.
*נאיה* היא קראה וחיבקה אותי.
*אמא* קראתי וחיבקתי אותה חזק חזק.
אפילו ירדו לי דמעות..

*כמה זמן לא ראיתי אותך* גם היא דמעה.
*התגעגעתי..* הודתי והלכנו לכיוון המונית שחיכתה לנו.

הגענו הבייתה ורצתי אל אבא שלי וחיבקתי אותו. *נאיה, כמה זמן..* הוא צחק וגם אני.
החדר שלך נשאר כמו שהוא, את יכולה לעלות לשם ולהתמקם.

עליתי לחדר שלי והנחתי את המזוודות שלי בצדי המיטה. נשכבתי כל המיטה ונזכרתי בילדות שלי, כמה שהיה לי כיף פה.

לקחתי את הפלאפון שלי והתקשרתי לונסה.
*היי נאיה!!!* היא צעקה לי באוזן.
*למה את צועקת?!?!* צעקתי בחזרה וגיכחתי.

*נוו הגעת?* היא שאלה. *כן, אני כבר בבית של ההורים שלי* עניתי.
*איפה את? בבית?* שאלתי אותה, *כן, את לא מבינה מה עשית לי* היא אמרה והייתי מופתעת
.

*מה עשיתי לך?* שאלתי מבולבלת. *בגללך הארי נסחב אחריי ולא נתן לי ללכת עד שאני אגיד לו לאן הלכת ועוד כל מיני שאלות* היא רטנה וחייכתי לעצמי.

לא יודעת למה אבל שמחתי כששמעתי שהארי חיפש אותי, אני גם עדיין מנסה להבין אם הוא באמת בכה.

*מה ענית?* שאלתי אותה. * אמרתי לו את האמת, שאת הולכת להורים שלך לשבוע והוא היה נראה כאילו בישרו לו שלא תהיה יותר מלחמה בעולם* היא ענתה וצחקתי.

*נאיה!! בואי לאכול* אמא שלי קראה לי.
*אני צריכה ללכת, אני אתקשר אלייך בערב* אמרתי והיא הסכימה וניתקתי וירדתי לסלון.

אמא שלי הכינה לי את המאכל האהוב עליי, פנקייק עם קצפת, מעניין איך היא זוכרת את זה אחרי כל כך הרבה זמן.

••••

אחרי שישבנו לאכול וסיפרתי להם על איך החיים שלי בבית אחר עם שותפה חזרתי לחדר שלי, אני צריכה לישון.

נשכבתי על המיטה ושוב התמונה של הארי עם דמעות נכנסה לי לראש, אני עד כדי כך חשובה לו?
זה לא יכול להיות, אם הייתי לשובה לו הוא לא היה פוגע בי!

•••

קמתי בבוקר והלכתי לשטוף פנים. סיימתי הכל וירדתי לסלון, ההורים שלי לא היו בבית, הם עידכנו אותי כבר. הכנתי לי צלחת עם דגנים וחלב וראיתי טלויזיה.

אחרי שעה בערך החלטתי לצאת לטייל בחוץ, היום היה שמשי, לא כמו אצלי, עכשיו בטח גשום, מסכנה ונסה.

החלפתי בגדים והתבשמתי מעט ויצאתי מהבית. שמתי אוזניות באוזניים והפעלתי שירים. הבטתי בנוף, הוא כל כך יפה.

לא שמתי לב לאן אני הולכת ונתקעתי במשהו קשיח וכמעט מעדתי אבל אותו דבר קשיח הרים אותי. *את בסדר?* הקול היה מוכר לי והרמתי את מבטי ומבטי התלכד עם זה של הארי.....

סורייי שלא העלתי הרבה זמן פרק פשוט היו לי מלא מבחנים ועכשיו סוףסןף נגמרת השנה ואני אעלה פרקים בתדירות גבוהה וסליחה על הפרק הקצר...

Bad boy&Good girlWhere stories live. Discover now