Chapter 10

776 59 8
                                    


*נקודת מבט של הארי*

לא, זה לא יכול להיות, לא יכול להיות שהיא מתה, לא יכול להיות שהיא לא תהיה פה עוד! והכל בגללי, רק בגללי!
פרצתי את הדלת של חדר הניתוח וראיתי אותה שם, שוכבת, ללא רוח חיים.

*נאיה, נאיה, את חייבת להתעורר* קראתי לה, *נאיה, נאיה...* נפלתי על מיטתה. אני לא מאמין!
*אני... אני אוהב אותך* החלטתי להגיד לה כל מה שלא יכולתי להגיד לה לפני.

*אני מצטער... אני כל כך מצטער...* לא מצאתי את המילים, איך היא מתה לי?
איך אני גרמתי לה למות?!
*אני אוהב אותך, אני באמת באמת אוהב אותך, את ממש אבל ממש לא סטוץ בשבילי, הייתי רוצה שבאמת נהיה ביחד* שפכתי את הלב שלי.

*הא...הארי?* שמעתי את קולה החלש והיפה. לרגע חשבתי שדמיינתי אותה אבל אז הרמתי את פני וראיתי אותה, היא כל כך יפה! *את חייה, את חייה* צהלתי מהתרגשות. פתחתי את הדלת וראיתי את ונסה בוכה.

*היא חייה, היא חייה!!* צעקתי לה והיא חשבה שאני משתגע. *אני לא משוגע! בואי תראי* לקחתי אותה אל תוך החדר והיא הייתה בשוק. *נאיה!!!* היא רצה ונתנה לה חיבוק. *מה יש לכם?* נאיה הייתה מבולבלת.

*אני מצטער, יש פה טעות* הרופא נכנס ואמר. *התבלבלתי בינה ובין הנערה בחדר ממול, אני ממש מצטער* הוא אמר ויצא, הוא עשה לנו התקף לב!!
*אמרו לנו שמתת* ונסה הסבירה לנאיה.
הרגשתי לא רצוי שם, אני זה שגרם להם לסבול כל כך!

*אני חייב ללכת* אמרתי ולא חיכיתי לתשובה מהם ויצאתי במהירות מהחדר.
לא יכולתי לתת לה לסבול עוד בגללי, לא יכולתי להישאר שם עוד בידיעה שהיא שם בגללי, הגעתי לבית שלי והתקשרתי ללואי, לספר לו הכל כדי שהוא לא ידאג.

*נקודת מבט של נאיה*

שמעתי מישהו אומר לי שהוא מצטער ושהוא אוהב אותי, פקחתי את עיני וראיתי את שיערותיו של הארי. הוא המשיך להגיד שהוא מצטער ושהוא אוהב אותי, הוא אמר לי מילים יפות כל כך!

קראתי לו בשמו והוא אמר לי שאני חייה והוא היה ממש שמח! הוא יצא לכמה שניות וחזר עם ונסה שהיה לה דמעות בעיניים. היא גם צעקה שאני חייה וחיבקה אותי. שאלתי אותם מה יש להם והיא אמרה לי שאמרו להם שמתתי.

אחרי כמה שניות הרופא אמר שהייתה טעות ביני לבין החדר ממול והרופא אמר שהוא מצטער ויצא. אחרי כמה שניות הארי אמר שהוא חייב ללכת ויצא במהירות. *את לא יודעת מה קרה לי שאמרו לי שמתת* ונסה אמרה וניגבה את דמעותיה .

*מה קרה לי?* עדיין לא הבנתי למה אני פה. *עברת תאונת דרכים* היא אמרה וראיתי פלשבקים. זה היה הארי, הוא זה שפגע בי עם המכונית שלו. בגלל זה הוא אמר שהוא מצטער. *הכל בסדר נאיה?* כנראה שחלמתי.

*כן, פשוט נזכרתי איך הגעתי לכאן* אמרתי ונאנחתי. *הוא לא התכוון לפגוע בך* היא אמרה. *אני יודעת, אבל...* נאנחתי. *אני דיברתי איתו, הוא לא התכווןן לפגוע בחיים והוא בחיים לא יתכוון גם* היא אמרה. *אני יודעת* השבתי.

*את לא חייבת לסלוח לו אבל-* קטעתי אותה. *סלחתי לו* אמרתי והיא הייתה בשוק. *מתי? איך?* היא שאלה. *שמעתי אותו, הוא בחיים לא דיבר ככה לאף אחד, הוא הצטער ואפילו בכה* אמרתי.

*הוא הודה בזה* אמרתי. *מה? הודה במה???* היא הייתה נרגשת ורצתה לדעת במה מדובר. *הוא הודה שאני לא סתם סטוץ בשבילו ושאני יותר מזה* אמרתי והיא כמעט צרחה מרוב שמחה.
*אעאע אמרתי לך!!! הוא תמיד אהב אותך* היא אמרה, אולי היא צדקה!

*מתי אני משתחררת?* שאלתי את ונסה, משעמם פה. *אני אקרא לרופא* היא אמרה ויצאה. היא חזרה מהר יחסית. *הרופא כבר בא* היה אמרה והנהנתי. *את יכולה להשתחרר כבר עכשיו אם את מרגישה טוב, רק תעברי אצלי לפני* הוא אמר והנהנתי.

*נקודת מבט של הארי*

סיפרתי ללואי הכל וגם הוא היה מופתע כשאמרתי לו שאמרו לי שנאיה מתה, אבל אז סיפרתי לו הכל. *אתה לא צריך לשמור על אחותך?* שאלתי אותו והוא קם במהירות ויצא וצחקתי עליו.
נכנסתי למקלחת לעשות מקלחת קצרה ולהשלים את שעות השינה.

חזרתי לחדר שלי ושמעתי דפיקה בדלת, ירדתי למטה מתאמץ לא לישון בעמידה ופתחתי את הדלת. פתחתי אותה וגיליתי את נאיה עומדת בדלת. *נאיה מה-?* לא סיימתי את המשפט והיא חיבקה אותי חיבוק חם.....


אתם לא שונאים אותי עכשיו....

נכון (?)

Bad boy&Good girlWhere stories live. Discover now