*את בסדר?* הוא שאל אותו שוב ולא עניתי, הייתי יותר מדי מופתעת מזה שהוא פה.
*מה...מה אתה עושה פה?* הצלחתי לשאול.
*סתם.... מסתובב* הוא ענה בנונשלנטיות.
*ביי* ממש לא רציתי לפתח איתו שיחה, לא אחרי מה שהוא עשה לי.
*רגע, חכי נאיה* הוא קרא לי ולא הקשבתי לו.
*נאיה* הוא לא וויתר ושמתי את המוזיקה על הכי הרבה ווליום, מה שאני בחיים לא עושה, זה כואב באוזניים.
הוא עצר אותי והשפתיים שלו זזו, אפילו לא ניסיתי לקרוא את השפתיים שלו כדי להבין מה הוא אומר ופשוט הנהנתי מבלי לדעת על מה.
לפתע היד שלו נשלחה לעבר האוזניים שלי והוציאה לי את שתי האוזניות, סוףסוף אני שומעת.
*את סתם הנהנת נכון? את אפילו לט יודעת מה אמרתי* הוא אמר ברוגע וצחקתי בלב, תתארו לכם את הארי עם מבט של ״נו באמת״.
*אני צריכה ללכת לבית* תירצתי והמשכתי ללכת והוא מאחוריי. *יהיה נחמד לראות את הבית של ההורים שלך* הוא אמר ועצרתי במקום והוא נעצר בגללי, הוא נתקע בי.
*אתה לא הולך לראות את בבית של ההורים שלי* אמרתי חד משמעית. *אם את לא תתני לי לדבר אז אני אמשיך ללכת אחרייך ולבסוף אני אדע איפה ההורים שלך גרים* הוא אמר בנשימה אחת.
לאזעזל הוא צודק!
הסתובבתי לצד ההפוך והמשכתי ללכת והוא כמובן מאחוריי. *את לא תוכלי להתחמק ממני כל היום* הוא צודק, אני חייכת להעיף אותו ממני.
הסתכלתי על השביל וזה היה מקום נוח לרוץ בו, לא שאני רצה בדרך כלל אבל בכל זאת.
*מישהו קורא לך* הצבעתי מאחוריו והוא היה מבולבל והסתובב ובשנייה הזאת פתחתי בריצה.
*אף אחד לא- אוי שיט* הוא ראה אותי רצה וצחקתי בשקט. לצערי, לא הייתי עפ בגדי ספורט או עם ציוד של ספורט כך שלא יכולתי להגיע למקום רחוק.
הארי רץ אחרי, לאזעזל הוא מהיר.
בסופו של דבר הפסקתי לרוץ והארי נתקע בי ונפלנו, כמה קיטשי.
*ממתי את רצה?* הוא שאל מתנשף.
*אני לא, עכשיו תעוף ממני* ניסיתי להעיף אותו ממני ולא הצלחתי, אני חלשה מדי.
*לא עד שתשמעי אותי* אפשר לחשוב מה יש לו להגיד כבר.
*נו, דבר* נכנעתי לבסוף. לפתע הוא התרומם והושיט לי את ידו כדי לקום ולא לקחתי אותה, קמתי בעצמי.
*דבר* דרשתי ממנו, אין לי כוח אליו,
*למה את כל כך כועסת עליי?* הוא היה מבולבל וגילגלתי עיניים.
*ביקשת לדבר, אז תדבר* אמרתי והוא הנהן בכניעה והתחיל לדבר.
•••••
*אני בבית* קראתי ונכנסתי לבית. *איפה היית?* אמא שלי שאלה מהמטבח.
*עשיתי סיבוב* אמרתי והיא הנהנה והלכתי לחדר.
נשכבתי על המיטה והרהרתי בנוגע למה שהארי אמר לי.
״לא התכוונתי לפגוע בך, את חשובה לי מדי״
אני לא חושבת שהוא באמת חושב ככה.
לקחתי מגבת ותחליב רחצה ונכנסתי למקלחת. הזעתי מקודם רק בגלל הארי. זאת פעם אחרונה שאני רצה.
אחרי שסיימתי להתקלח שמתי פיג׳מה ונשארתי כבר בחדר, לא הייתי רעבה.
הפלאפון שלי רטט וקיבלתי הודעה ממספר לא מזוהה.
״תסגרי את החלון שאת מתלבשת״
האדמתי והסתכלתי לכיוון החלון ולא ראיתי מישהו.
״אני לא בחלון, דרך אגב, את יודעת מי אני״
באמת שאני לא יודעת מי זה.
*הפלאפון שלך נפל כשרצת ואפילו לא שמת לב* זה היה הארי.
״כן, זיהית מי אני (:״ מתי הוא הספיק לעשות את זה.
״ביי הארי״ שלחתי לו. ״וסתם שתדעי, אני יודע איפה ההורים שלך גרים״ הוא שלח ושיט, הוא צדק.
״לילה טווב״ הוא שלח ונעלתי את הפלאפון.
מה עשיתי רע לעולם? מה???
•••
קמתי בבוקר ונכנסתי להתקלח, לא יודעת למה, הרגשתי צורך להיכנס להתקלח פשוט.
יצאתי מכוסה בחלוק והלכתי לחדר שלי.
פתחתי את הדלת וצרחתי צרחה מחרישת אוזניים כשראיתי את הארי שם, איך לעזאזל הוא נכנס לפה?!?!
*חבל שלא צרחת יותר חזק* הוא אמר בציניות ואני אפילו לא גיכחתי.
*א....איך נכנסת?* ניסיתי להבין והוא הצביע על החלון. *לא, אתה משוגע* ניסיתי להסדיר את הנשימה,
*את באמת צריכה לסגור את החלון* נהייתי אדומה, לא רק בגלל שאני עם חלוק אלא גם בגלל ההודעה שהוא שלח לי אתמול.
*ואתה באמת צריך ללכת מפה* העזתי להגיד. *אלא מה?* הוא שילב ידיים.
*אלא... לא יודעת מה אבל תצא* אמרתי והוא צחק. *אני לא מתכוון ללכת* הוא קבע וידעתי שאני לא אוכל לשכנע אותו לצאת אז פשוט לקחתי שורט וחולצה פשוטה מהארון ויצאתי מהחדר.
הלכתי למקלחת והתלבשתי שם בלית ברירה.
סיימתי להתלבש ולא חזרתי לחדר, ידעתי שהארי שם אז תליתי את את החלוק במקלחת והלכתי לסלון.
הכנתי לי דגנים וחלב והתיישבתי מול הטלויזיה. כשכבר הגעתי לחצי של הצלחת הארי בא לסלון,
*תודה על ההצעה אבל אני לא רעב* הוא אמר וגילגלתי עיניים, כאילו שהתכוונתי להציע לו.
סיימתי לאכול ופיניתי את הצלחת, שטפתי אותה ועל הדרך גם את כל הכלים שהיו שם, לא שהיה לי משהו אחר לעשות.
*זה לא מנומס להשאר אורחים לבד בסלון* הארי נשען על הקיר של המטבח. *אתה לא אורח* אמרתי.
*אז מה אני?* הוא חייך. *אתה פורץ שנכנס דרך חלונות* עניתי ולא הסתכלתי עליו.
*זה באמת מה שאת חושבת עליי?* הוא עמד מולי והאפים שלנו נגעו אחד בשני וקפאתי במקום
מה אני אמורה לענות?
YOU ARE READING
Bad boy&Good girl
Fanfictionנאיה היא נערה ביישנית שלא עשתה אף פעם מעשה רע או כל דבר דומה. לעומתה יש את הארי שהדבר היחיד שהוא עושה זה לעשות דברים רעים. מה קורה כאשר הארי מתאהב בנאיה אבל היא לא מרגישה כמוהו, האם היא תתאהב בו בסופו של דבר? תקראו ותגלוו
