הנשיקה הזאת הייתה במקום, אני לא זוכרת את הפעם האחרונה שהארי נישק אותי אבל את טעם שלו אני בחיים לא אשכח. הוא משך את הזמן עם הנשיקה ואני לא התנגדתי, יכול להיות שהוא צדק ואני באמת קינאתי אבל עכשיו שום דבר לא עניין אותי.
הוא הפסיק את הנשיקה ופקחתי את עיניי. *חשבתי שאת כועסת עליי* הוא חייך. *אני כן* אמרתי והלכתי לכיוון החדר שלי.
הוא תפס במותניי וסובב אותו אליו. *אם היית כועסת עליי לא היית מנשקת אותי* הוא התחכם.
*אני לא נישקתי אותך* אמרתי והוא חייך. *נו באמת, את יודעת מה היה קורה אם לא הייתי מפסיק את הנשיקה נכון?* האדמתי. *אז עכשיו... את כועסת עליי עדיין?* הנדתי בראשי. *אני כבר לא כועסת עלייך* חייכתי.
*אז מתי את חוזרת?* הוא שאל. *מחר* עניתי, אנחנו עדיין באותה תנוחה. *אולי תחזרי היום?* הבטתי בו מבולבלת. *למה?* שאלתי. *כי אני לא יכול לעשות איתך כלום בבית של ההורים שלך, הם כמעט כל הזמן בבית ורק בבוקר לא ואת ישנה* הוא ענה.
*מה הבעיה שאני אחזור מחר?* שאלתי.
*נוווו את כל כך קשה!!!!!* הוא נאנח. *בבקשה תחזרי איתי היום, בבקשה* הוא התחנן וצחקתי. *בסדר, אני רק צריכה להגיד להורים שלי ולסדר את המזוודות* אמרתי והוא חיבק אותי.
*סוףסוף את לא מתווכחת שעות* הוא מילמל וצחקתי. *מתי הטיסה?* שאלתי. *עוד שלוש שעות* הוא ענה ופערתי עיניים. *שלוש שעות? נראה לי שאני אטוס מחר, אני לא אספיק* הסברתי. *אז אני אעזור לך* הו לא, ממש לאן
*לא לא לא, אתה הולך לבית שלך ואני אארגן את המזוודות שלי לבד* אמרתי. *אני אהיה מוכנה עוד שעתיים וחצי* הוא הנהן. *את בטוחה שתספיקי?* הנהנתי. *אין לי ברירה, אתה לא תתן לי לטוס מחר* אמרתי והוא צחק.
*כן.. את צודקת* הוא אמר. *ועכשיו אתה צריך ללכת כי אני צריכה להספיק להגיד להורים שלי שאני הולכת והם עוד רגע פה וגם לסדר את המזוודות* אמרתי ודחפתי אותו לעבר הדלת.
*אבל ההורים שלך ראו אותי כבר* הוא נאנח. *אז מה.... שלא יחשבו כל מיני דברים* אמרתי. *איזה דברים הם צריכים לחשוב?* הוא הרים גבות. *לא יודעת אבל תלך* עניתי.
*אוקיי* הוא פתח את הדלת אבל סגר אותה במהירות.
באתי לשאול אותו למה הוא סגר אצ הדלת אבל השפתיים שלו הונחו על שלי כבר בעדינות ונישקו אותי נשיקה עדינה. *נתראה עוד שעתיים וחצי* הוא נישק אותי נשיקה קצרצרה ויצא, לאזעזל, מה הוא עושה לי?.
••••
דיברתי עם ההורים שלי כבר, הם לא הבינו למה רציתי להקדים את הטיסה אבל תירצתי להם משהו ולבסוף הם הסכימו.
נשארו לי שעתיים לסדר את המזוודה, לאזעזל!
הלבשה תחתונה זרקתי לאיזשהו תא וסגרתי. הוצאתי את כל הבגדים בערימות והתחלתי לקפל במהירות. רק לקפל הכל לקח לי שעה ורבע. הכנסתי את הכל, או יותר נכון דחסתי הכל וסגרתי את המזוודה. נשארו לי עשר דקות וירדתי לאכול.
אכלתי עוגייה אחת או שתיים וחזרתי לחדר וכמעט התעלפתי מפחד כשראיתי את הארי שם. *את לא נורמלי* לחשתי. *רק רציתי לוודא שאת באמת סיימת לסדר את המזוודות* הוא ענה.
*איך בדיוק הולכים לשדה התעופה?* שאלתי. *יש לי מכונית בחנייה* הוא ענה. *טוב, תלך לפני שההורים שלי יכנסו* הוא נתן לי נשיקה קצרה ויצא.
ירדתי למטה עם המזוודות ונפרדתי מההורים שלי. הבטחתי להם שאני אחזור שוב.
*תתקשרי שאת נוחתת* אבא שלי אמר.
*איך את נוסעת לשדה התעופה? את צריכה טרמפ?* אמא שלי שאלה.
*אממ הזמנתי מונית והיא מחכה לי למטה* התגאיתי בעצמי על התירוץ. *בסדר, לא לשכוח להתקשר* היא אמרה והנהנתי.
חיבקתי אותם ויצאתי מהבית. הלכתי לכיוון החנייה וניסיתי למצוא את המכונית של הארי.
*היי* מישהו נעמד מאחוריי ופלטתי צעקה.
*חשבתי שהפסקת לצעוק* הוא חייך.
*אני לא אצעק אם לא תבהיל אותי* אמרתי.
*יש בזה משהו* הוא אמר לבסוף וצחקנו.
הוא קם את המזוודות שלי בבגאז׳ ונכנסנו למכונית. *ההורים שלך הסכימו שתבואי?* הוא שאל והנהנתי. *לקח קצת זמן אבל בסוף הם השתכנעו* עניתי וחייכתי.
אחרי כמה דקות הגענו לשדה התעופה והורדנו את המזוודות. *מי לוקח את המכונית שלך?* שאלתי מבולבלת. *זה לא שלי, זה של חבר שלי, הוא ייקח את זה כבר* הוא ענה.
הבאנו את כרטיסי הטיסה ועלינו למטוס, אני לא אשקר, פחדתי. *את מפחדת מטיסות?* הוא שאל והנהנתי. *אין לך ממה לפחד, אני פה* זה נשמע קיטשי אבל זה עודד אותי.
החזקתי לו את היד חזק והוא צחק. *שלא תתלשי לי אותה מהמקום* הוא צחק עליי ועזבתי לו את היד, זה באמת יכול לקרות.
*צחקתי איתך* הוא אמר.
*זה בסדר* אילצתי חיוך והוא הנהן חלקית. המטוס התרומם והחזקתי את המושב חזק חזק. *נאיה אני צחקתי, את יכולה להחזיק לי את היד* בסוף עשיתי אצ זה.
החזקתי לו את היד חזק. *נאיה?* הוא קרא לי והסתכלתי עליו. *אנחנו כבר באוויר* הוא אמר והסתכלתי מעבר לחלון, הוא צדק.
עזבתי לו את היד לאט והבטתי בחלון.
הארץ נראית ממש יפה מלמעלה.
פתאום הרגשתי עייפות, קמתי יותר מוקדם בגלל הארי שליטף לי את השיער.
*את עייפה?* הארי שאל. *כן קצת* הודיתי.
*אז תלכי לישון* הוא אמר. *לא, הטיסה לא ארוכה כל כך והמושב נוח, אני כבר אנוח בבית* עניתי. *הטיסה כן ארוכה ותישני עליי, אני יותר נוח מהמושב* צחקנו.
*לא, זה בסדר, אני כבר אנוח בבית* אמרתי.
*אני לא מתכוון להתווכח* הוא אמר והניח את הראש שלי על החזה שלו.
*אתה באמת נוח אבל לא נוח לך* קמתי ממנו.
*נוח לי, עכשיו תחזרי לישון* הוא אמר.
*לא נכון*
*כן נכון*
*לא נכוו*
*כן נכון*
הוא התייאש והניח את הראש שלי בחזרה.
*שלא תחשבי על להרים את הראש שוב* הוא הזהיר וצחקתי, אני אוהבת את ההארי הזה, הארי האכפתי שדואג לי ולא מנסה לגרום לי לקנא.
הוא ליטף את גבי בצורה נעימה שרק גרמה לי לרצות לישון יותר ולבסוף הניח את ידו על המותן שלי. אני באמת אוהבת אותו, אני רק מקווה שהוא לא יפגע בי שוב....
______
ווהווווו המשכתי את הסיפור.
דרך אגב הפרק לא היה משהו אז אתם מעדיפים שאני אמשיך לכתוב ולעלות כל כמה זמן פרק או לעשות עוד הקפאה??
בבקשה תגיבווווווו..........
YOU ARE READING
Bad boy&Good girl
Fanfictionנאיה היא נערה ביישנית שלא עשתה אף פעם מעשה רע או כל דבר דומה. לעומתה יש את הארי שהדבר היחיד שהוא עושה זה לעשות דברים רעים. מה קורה כאשר הארי מתאהב בנאיה אבל היא לא מרגישה כמוהו, האם היא תתאהב בו בסופו של דבר? תקראו ותגלוו
