*נקודת מבט של נאיה*
*את בסדר? שיחררו אותך? למה כל כך מוקדם? מה את עושה פה?* הוא התחיל לשאול מליון ואחד שאלות. *את תתן לי לדבר אולי אני אסביר לך* אמרתי וצחקתי והוא היה נראה מובך טיפה וסימן לי להמשיך.
*כל מה שהיה לי היה רק זעזוע מוח לא רציני, וכמה פציעות אז יכולתי להשתחרר וחוץ מכמה פצעים בידיים אני בסדר* אמרתי והיה לו מבט עצוב בפנים. *למה אתה עצוב? זה לא שמתתי* אמרתי והוא אסף אותי לחיבוק חם.
*אני מצטער, לא הייתי צריך ל-* קטעתי אותו. *אני מבינה אותך* אמרתי. *אני מבינה למה עשית את זה* הוספתי והוא היה נראה מבולבל. *את לא כועסת?* הוא שאל. *לא אמרתי את זה, אמרתי שאני מבינה אותך אבל אני עדיין כועסת* אמרתי.
*אני מצטער, לא הייתי צריך לגרום לך לקנא. לא הייתי צריך להיות בקרבתך כל הזמן, אני טיפש* הוא אמר והניח את ידיו על פניו. *אתה עשית כל מה שגבר שרוצה מישהי היה עושה* אמרתי, אולי יהיו כאלה שיחשבו שזה שסלחתי לו זה מעשה טיפשי ומי שיחשוב ככה כנראה לא אהב את הארי כמוני,
*זה לא מצדיק את זה עדיין* הוא אמר.
*לא אמרתי שזה מצדיק את זה, אמרתי שזה לגיטימי שתעשה את זה* אמרתי.
*אז סלחת לי?* הוא כנראה שמר את השאלה הזאת הרבה זמן. *לא ממש, אני מבינה אותך אבל לא מצדיקה את המעשה הזה* אמרתי והוא הנהן.
••••
חזרתי לבית ונשכבתי על הספה, אני לא צריכה ללכת מחר לבית הספר, יש לי אישור להישאר שבוע בבית, ישש!!
*איך היה אצל הארי?* ונסה באה ושאלה אותי. *אמ בסדר* איך זה כבר יכול להיות?. *מה אמרת לו?* היא הסבירה את עצמה. *אמרתי לו שאני עדיין כועסת עליו אבל מבינה אותו* אמרתי והיא הנהנה.
*איך הוא הגיב?* היא שאלה. *הוא היה מבואס מההתנהגות שלו וממה שהוא עשה לי והרגיש אשמה* אמרתי. *והוא הודה שהוא ניסה לגרום לי לקנא* אמרתי. *כבר אמרתי שהוא חולה עלייך כי אם לא אז אני אגיד את זה שוב.
הוא-חולה-עלייך!!!!!* היא אמרה וצחקתי
*לא עד כדי כך* אמרתי. *את רצינית??
הוא פאקיינג עקב אחרייך יום שלם!! מה זה אומר?* היא נראתה כאילו היא מתחרפנת. *בסדר בסדר* הרמתי ידיים כחפה מפשע. *עד מתי יש לך חופש מהלימודים?* היא שאלה
*יש לי שבוע חופש ואז נשאר עוד שבוע אחרון ללימודים* אמרתי. *איזה כיף לך, הלוואי עליי להישאר בבית שבוע* היא נאנחה וצחקתי. מאז ומתמיד ונסה שנאה את בית הספר ועוד יותר שנאה לקום בבוקר.
•••••
קמתי בבוקר מהצעקות של ונסה. *ונסה את השתגעת או משהו כזה?* שאלתי אותה. *אני לא מוצאת את הפלאפון שלי*. היא אמרה וצחקתי. *למה לאזעזל את צוחקת?* היא כעסה. *כי הפלאפון ש מוטען מאחורייך* אמרתי וגם היא צחקה לבסוף ואז יצאה לבית הספר ואני חזרתי לישון.
ישנתי עוד שלוש שעות וקמתי שוב, אם אני מתעוררת ורוצה להמשיך לישון אז רק בנס אני נרדמת ובנס עוד יותר גדול אני ישנה הרבה שעות. על הידיים שלי היו סימנים של סריטות ועוד קצת צלקות שלא ירדו בזמן הקרוב.
שטפתי פנים וציחצחתי שיניים והלכתי למטבח להכין לי ארוחת בוקר. הכנתי לי שוקו חם, היה ממש קר בחוץ והקור חדר לבית. ובנוסף לכך הכנתי לי צנימים והתיישבתי על הספה. התחלתי לראות טלויזיה וראיתי סדרות שאני לא מכירה והם היו ממש משעממות.
שמעתי דפיקה בדלת ותהיתי לעצמי, מי מתקתק לי בבית בשעה הזאת?
פתחתי את הדלת ולעיני נגלה הארי.
*תיכנס* זירזתי אותו בגלל הקור שנכנס לבית איתו ביחד. *למה אתה לא בבית ספר?* שאלתי אותו והוא נאנח ואז הסביר לי.
*הייתי בבית ספר, אבל חזרתי* הוא השאיר אותי מבולבלת *למה חזרת?* הייתי חייבת לשאול. *כי ראיתי שאת לא שם בגללי* הוא אמר. *אתה לא צריך להתייסר, אני בסדר* אמרתי והוא הנד בראשו, *את לא בסדר, את פאקיינג היית בבית חולים בגללי* הוא היה ממש מאוכזב מעצמו.
*אני כבר הסברתי לך שאני מבינה את המעשה שלך ואני רק קצת כועסת עליך* אמרתי אבל לא הסכים עם מה שאמרתי.
*תסתכלי, תסתכלי על הידיים שלך, זה הכל בגללי* כאב לי לראות אותו ככה. *הארי, זה בכלל לא כואב לי* ניסיתי לגרום לו להאמין לזה ולא הצלחתי.
*אבל זה ישאר לך לכל החיים! ישאר לך סימן בידיים לכל החיים רק בגללי!* הוא אמר. *אני מצטער, אני לא יודע מה לעשות כדי שתסלחי לי* הוא אמר וחיבקתי אותו, הוא היה קצת מופתע בהתחלה אבל אז חיבק אותי בחזרה.
*כבר סלחתי לך* לחשתי לו. *אני יודע שאת לא. את רק-* הוא רצה להמשיך אבל קטעתי אותו, בנשיקה. *עכשיו אתה מאמין לי?* שאלתי בחיוך והוא לא ענה, הוא רק נישק אותי שוב......
הייי אני עדיין חולה אבל הצלחתי לעלות פרק (כופיים)
לא לשכוח להגיב ולהצביע!!
YOU ARE READING
Bad boy&Good girl
Fanfictionנאיה היא נערה ביישנית שלא עשתה אף פעם מעשה רע או כל דבר דומה. לעומתה יש את הארי שהדבר היחיד שהוא עושה זה לעשות דברים רעים. מה קורה כאשר הארי מתאהב בנאיה אבל היא לא מרגישה כמוהו, האם היא תתאהב בו בסופו של דבר? תקראו ותגלוו
