Take care

פרק 5

המבחן הלך לי מצוין, אפילו מעיין הצליחה בו, למען האמת המורה לא הקשה עלינו והתחכם, אלא עשה רק תרגילים קלים ופשוטים לסיכום החומר.
״אני בהחלט הולכת לקבל את מכונית החלומות שלי בזכותך!״ מעיין קפצה אליי באושר כשיצאה מהכיתה וחיוך מרוח על פניה.
ההורים שלה הבטיחו לה שאם תהיה לה תעודה טובה היא תקבל את שאר הכסף למכונית אליה חסכה במשך שנה וחצי.
״אני שמחה שהלך לך טוב.״ אמרתי בחיוך וסחבתי אותה על גבי אל השירותים שבסוף המסדרון בכדי לסדר את השיער שלא הקשיב לי הבוקר והחליט להתמרד.
הורדתי אותה ממני והנחתי את התיק על הרצפה שהייתה יחסית נקייה לשירותי בית הספר של שכבת יא׳.
״אתה תבוא למסיבת רחוב?״ שמעתי קול מאחד מתאי השירותים, צמצמתי את עיניי והנחתי את אצבעי המורה על פי בכדי לסמן למעיין שתהיה בשקט.
״ברור.״ שמעתי עוד קול, הפעם גברי, מעיין סתמה את פיה בעזרת ידה בכדי לא לפרוץ בצחוק מתגלגל, הורדתי את אצבעי מפי וגלגלתי את עיניי, משחררת את הקוקו ההדוק ושוזרת צמה רגילה.
״בוקר טוב גם לך.״ אמרתי בהתגרות מוסוות לנופר שיצאה מתא השירותים ואחריה ערן, היא התעלמה ממני ויצאה מהשירותים.
״איך הלך המבחן.״ ערן התעכב לרגע ושאל בחיוך מתנשא, ישבתי איתו ארבעים וחמש דקות והוא אפילו לא ניגש למבחן אלא הבריז עם נופר שבכלל לא הייתה אמורה להגיע לבית הספר, אני בטוחה שאימא לא ויתרה לה הפעם.
לא הגבתי לערן, הוא יצא עם החיוך שלו בזמן שאני מגלגלת את עיניי שוב ומעיין סוף סוף פורצת בצחוק.
~~

-נקודת המבט של ערן-

״נלך לבחוץ קצת?״ שאלתי את נופר וכרכתי את ידיי סביבה, היה לי חם למרות מזג האוויר הקריר.
זו הפעם החמישית למחצית הזו שאני מבריז ממבחן, זה קצת הפריע לי שהברזתי ממבחן שהתכוננתי בשבילו בכדי להיות עם נופר להקשיב לבכי שלה, אבל בשביל הבחורה הזאת אני גם אהרוס לעצמי את העתיד אם צריך.
״אבל קר לי.״ התלוננה והנחתי עליה את הג׳קט שלי שגם ככה לא לבשתי, היא חייכה כמחוות הודיה ונצמדה אליי, כרכתי את זרועי סביבה בחזרה ומחצתי אותה אליי.
״מה קורה בן-בן?״ שאלתי כשהתיישבתי ליד בן, הוא כיבה את הסיגריה שלו ופלט את העשן החוצה באיטיות.
״מה קורה רן-רן?״ שאל וטפח על גבי, נופר התיישבה לידי והתכרבלה בתוכי מהקור שרק גרם לי להנאה.
״מי זאת היפה שמתחבאה שם?״ שאל בחיבה ידידותית והיא נתנה לו נשיקה באוויר.
״איך היה המבחן?״ שאלתי והוא עיוות את פרצופו.
בן אף פעם לא היה טוב בלימודים, בדיוק כמוני רק שאני אפילו לא התאמצתי, הוא השתדל וניסה להצליח אבל הוא רק נכשל ונכשל, פעם אחר פעם.
״לא טוב, הרגשתי כאילו הוא בוחן אותי בסינית.״ אמר בבאסה ושלף עוד סיגריה מהחפיסה.
״מתי תפסיק לעשן?״ נופר שאלה בדאגה.
״ביום שאני לא אקבל נכשל.״ אמר והדליק אותה, קצת ריחמתי עליו אני לא אשקר, רציתי שהוא יצליח, הוא בן אדם טוב.
״אתה חכם.״ נופר המשיכה לנסות לעודד אותו ואני נישקתי את מצחה באהבה, אם רק היו מנסים לא לשפוט אותה לפי הלבוש ולהבין באמת כמה היא טובה.
היא הניחה את ידה על בטני וסידרה את הג׳קט שהיה גדול עליה בכמה מידות על כתפיה.
״בדיוק כמו שאת מכוערת.״ הקניט אותה וצחקנו כולנו.
טל יצאה גם היא יחד עם חברה שלה, מעיין, מתיישבות בפינות הישיבה המקבילים הנמצאים תחת העץ ובמרחק של כמה מטרים מהספסלים שלנו, הן הניחו את הצ׳יפס שקנו מהקפיטריה על שולחן העץ והחלו לאכול, מדברות על נושא שלא ידוע לי.
״אולי תבקשי מאחותך הגאון שתעזור לי.״ בן ביקש ומעך את הסיגריה השנייה שלו על רצפת המלט, דורך עליה בכדי שתתכבה.
״תבקש ממנה אתה, אני לא הולכת להסתכל לכיוון שלה אפילו.״ השיבה בגועל.
״אוקיי.״ אמר בקלילות ונעמד, מתקדם אליהן בצעדים בטוחים.
~~