Take care

פרק 6

״ביי.״ אמרתי בחיוך כשנשענתי על דלת הכניסה, בן הסתובב ונופף לי לשלום בעזרת שתי אצבעותיו.
סגרתי את הדלת ועליתי בחזרה לחדרי, כשנכנסתי הבחנתי במחברת הצהובה של בן, אחזתי בה ורצתי למרפסת.
״בן!״ קראתי והוא הסתובב, מצמצם את עיניו מפני השמש המסנוורת, נופפתי עם המחברת והוא התקדם לכיוון המרפסת שלי, מסמן לי בידיו לזרוק לו.
״תודה שטרן!״ קרא ותפס את המחברת שזרקתי לו.
״בבקשה, אתה תבוא שוב? זאת אומרת ללמוד?״ גמגמתי ואחזתי במעקה הזכוכית שהפריד ביני לבין הצעד למוות.
״תירגעי, אנחנו לא רומיאו ויוליה.״ אמר וחייך חיוך חושף שיניים, חייכתי ואני חושבת שהסמקתי מעט, אני שונאת שזה קורה לי.
״לך תזדיין רומיאו.״ אמרתי בצחוק.
״תתפשטי יוליה.״ השיב וקרץ לי, נכנסתי חזרה לחדרי, אך עדיין יכולתי לראותו נכנס למכונית ונוסע משם.
פשטתי את הסווטשירט וזרקתי אותו על המיטה, נותרת בגופית ספגטי שחורה בלבד וטיץ לרגליי.
ירדתי לקומה התחתונה בכדי לצפות קצת בטלוויזיה ולנשנש לעצמי משהו עד שאימא תחזור מהעבודה ותכין ארוחת ערב.
פתחתי את המקרר והתכופפתי בכדי לחפש דבר מה.
כמו תמיד, המקרר מלא אך אני לא מוצאת שום דבר לאכול.
~~

-נקודת המבט של ערן-
״רני...״ נופר מלמלה בעודה משחקת בשיערי וראשי על ברכיה.
״מממ?״ המהמתי, מסב את מבטי אליה, היא כל כך יפה.
״אני רעבה.״ אמרה בפינוק וחפנה את פניי בשתי ידיה העדינות והרכות למגע.
״אני ארד לחפש לנו משהו?״ שאלתי והיא הנהנה בחיוך, רוכנת מטה בכדי לנשק את פי, היא התרחקה ומשכתי אותה שוב אליי, מנקר את שפתיה באהבה.
״דיי חתיכת דבק.״ היא אמרה מצחקקת וקמתי מרגליה, היא העבירה את ידה בשערי בפעם האחרונה ויצאתי מהחדר.
ירדתי לקומה התחתונה ונכנסתי למטבח, טל חיטטה במקרר, בטח גם היא מחפשת לאכול, התיישבתי בשקט בכיסא הבר וצפיתי בתחת שלה, נכון, יש לי חברה, אבל אני גם גבר לפני הכל.
העברתי את עיניי על כל גופה ושמתי לב לכתפית החזייה שנפלה לה.
״נפלה לך שם הכתפייה, תיזהרי שהחברים שלך לא יצאו החוצה.״ אמרתי בקול משועשע והיא התרוממה במהירות מהבהלה, דופקת את הראש במקרר.
״אחח,״ היא נאנקה בכאב, ״אין לך בית ללכת אליו?״ היא שאלה בחצי עצבים, חצי מבוכה, מסדרת את הכתפיה השחורה בחזרה על כתפה.
אני לא מאמין על עצמי שאני אומר את זה אבל היא הייתה נראית טוב בגופיה השחורה ובטיץ, אמנם העור שלה היה לבן כמעט כמו סיד אך היא עדיין הייתה נראית טוב, כמעט כמו נופר.
״אין לך מבחן להתכונן אליו?״ שאלתי בהתגרות ותפסתי בתפוח הירוק שהיה בקערת הפירות, נוגס בו.
״בדיוק סיימתי להתכונן אליו עם חבר שלך.״ הודיעה לי בחיוך מזויף ומצאה במגירת החטיפים בייגלה, היא התיישבה על השיש הלבן, המבריק והנקי, מביטה בי במבט לא מוסבר.
״נוו ואיך הוא בתור זיון?״ שאלתי בסקרנות, יודע שהם לא עשו כלום בחדר חוץ מללמוד, היא החמיצה פרצוף לרגע.
״לא משהו, בדיוק כמו אחותי.״ הקניטה כשידעה שנופר היא נקודת החולשה שלי.
״מדברת הבתולה.״ הקנטתי אותה בחזרה, מרסן את העצבים שלי.
״לא לעוד הרבה זמן.״ אמרה בביטחון והצביעה עליי לשנייה כשבייגלה אחוז בידה, היא התמקמה כמו שצריך ושילבה את רגליה לישיבה מזרחית.
״ומה גורם לך לחשוב ככה?״ שאלתי בזלזול והיא משכה בכתפיה.
אני לא יכול לראות את טל עושה סקס עם מישהו, היא... טובה מדי בשביל זה, אולי רק אחרי החתונה וגם זה יקרה רק בעוד כמה שנים, אם בכלל יקרה.
״אתה מזלזל?״ היא שאלה והרימה את גבותיה בפליאה, הנהנתי ונגסתי שוב בתפוח, היא ניקתה את הפירורים מידיה ושיחררה את הגומיה משערה.
״הייתי מתערבת איתך אבל אנחנו מדברים פה על הבתולים שלי.״ אמרה וקשרה את הגומיה שלוש פעמים סביב שיערה הארוך שנפל על גבה והתפזר לבית החזה שלה.
כשחושבים על זה, זה יכל להיות מעניין להתערב עם בחורה כל כך טובה על משהו כל כך, מלוכלך ורע יחסית.
״חבל זה היה יכול להיות נחמד.״ אמרתי וגיחכתי לעצמי.
״אני לא הולכת להתערב איתך על זה רק בגלל שזה נחמד.״ היא אמרה ברוגע עצבני וגלגלתי את עיניי, נזכרתי שנופר מחכה לי למעלה, אני מייבש אותה.
תמיד כשאני פוגש בטל ואנחנו מתחילים בשיחה עוקצנית וחסרת סימפתיה אני שוכח מנופר, לא נעים.
״ידעתי שאת סתם נפוחה מבטחון.״ אמרתי בחיוך והיא קפצה מהשיש, מתעלמת מדבריי ויוצאת מהמטבח, יצאתי אחריה, מביט בשערה מתנפנף מצד לצד.
קול ניפוץ נשמע מהמטבח ושנינו הבטנו אחד על השנייה בבהלה, היא רצה ואני בעקבותיה, ללא התראה מוקדמת היא נעצרה ואני בלמתי את עצמי.
מבלי שהתכוונתי האגן שלי התחכך בתחת שלה, לא ידעתי מה היה יותר מביך ומפחיד, העובדה ששברנו את האגרטל החשוב של אימא שלה או שאני והיא בתנוחה מביכה.
אף אחד מאיתנו לא זז מהבושה ויצא שנשארנו כך חצי דקה בערך ללא ניע.
״ערן?״ שמעתי קול והסתובבתי.
״שיט!״ אני וטל לחשנו יחדיו.
--

היי ותודה על הדירוגים והתגובות. שתי תגובות וארבעה דירוגים ואני ממשיכה❤️