Take care

פרק 39 ואחרון

״את בטוחה שזה לא זנותי מדי?״ שאלתי את נופר והבטתי בעגמומיות במראה.
אהבתי את מה שהיא נתנה לי ללבוש אבל בחיים לא התלבשתי ככה.
כמובן נופר רצתה את אור הזרקורים מכוונים אליה ולבשה שמלה מנקרת עיניים ואני לעומתה לבשתי ג׳ינס צמוד מדי וגופיה לבנה כמעט שקופה שהבליטה את מה שיש, בקיצור הרגשתי כמו זונה.
״זה יוציא לבן את העיניים, את עוד תראי,״ אמרה בנימה מבטיחה וסידרה את שיערי שסלסלה בבייביליס על כתפיי ברישול, הייתי יפה והיום הייתי מודעת לזה. אבל איך שאני רק אראה את בן מרחוק הביטחון שלי ירד מתחת לגובה פני הים ובן יעבור וידרוך עליו מבלי לשים לב אפילו.
״אני מקווה...״ מלמלתי לעצמי ויצאתי אחרי נופר מהחדר, לפחות על הנוחיות בנעליים התעקשתי בזמן שנופר ניסתה לדחוף לי עקבים גבוהים יותר משל ליידי גאגא, סירבתי בכל תוקף ונעלתי לבסוף נעלי בובה יפות ומיוחדות שאני שומרת לאירועים.
דפיקות בדלת נשמעו ונופר מחאה כפיים בהתלהבות.
״זה בטח רני!״ היא קראה בהתרגשות וירדה לפתוח את הדלת ואני כמו תמיד עמדתי בקצה המדרגות והבטתי בהם מחליפים מילות אהבה ואיך הוא מנשק אותה ומזכיר לה כל שנייה כמה שהיא יפה.
כאב לי יותר מדי על הלב, אף פעם לא הבנתי מה משמעות הביטוי ״לב שבור״ אבל אחרי מה שראיתי היום לא רק שהבנתי מהו לב שבור, חוויתי את זה על בשרי.
״טל, את מוכנה לרדת?!״ נופר צעקה וירדתי במהירות.
״אני באה!״ קראתי בלית ברירה והתחלנו שתינו לברך לשלום את כל מי שהגיע כאילו אנחנו האימא והאבא של הכלה.

-נקודת המבט של בן-
״את בטוחה שאת לא רוצה לבוא?״ שאלתי וליאל נדה בראשה, נאנחתי ונשקתי לראשה.
״לא נעים לי.״ היא משכה בכתפיה וסידרה את ראשה על חזי, הנחתי את ידי על גבה העירום וליטפתי אותו בעדינות.
״זה בסך הכל יום הולדת של ידידה,״ אמרתי במטרה לשכנע אותה וגיחכתי.
׳ושל אחותה התאומה שהייתי מאוהב לה בצורה במשך שמונה חודשים׳ הזכרתי לעצמי נאנחתי שוב ובהיתי במדף של התמונות המשפחתיות שלי.
התמונות שלי ושל טל מזמן ירדו משם ונדחסו למגירה השלישית שבה אף אחד לא נוגע.
בהתחלה הייתי מוציא כל לילה את התמונה שבה היינו במסעדה הסינית ובוהה בטל, חמש דקות לאחר מכן הייתי בועט בכל חפץ שהיה לי בחדר ומעשן בלי הפסקה.
לאחר חודש וקצת הבנתי שאני צריך להפסיק עם הרחמים העצמיים על כמה חרא אני ולהמשיך הלאה.
ואז פגשתי את ליאל, יותר נכון חבר הכיר לי אותה, היא הזכירה לי את טל באופן מפחיד, בחיוך, בתחביבים ובעדינות ולפחות התנחמתי בזה. אני לא קורא לה התחליף של טל, היא פשוט קצת דומה לה. קצת הרבה.
״בני?״ ליאל שאלה וליטפה את פניי, בדיוק כמו שטל הייתה עושה.
״אה, מה?״ התפקסתי והבטתי בעיניים הגדולות החומות שלה, הן היו מנחמות.
״נעלמת לי,״ היא צחקקה וחיבקה אותי, חיבקתי אותה, הנחתי את סנטרי על קדקוד ראשה והבטתי במגירה השלישית.

-נקודת המבט של טל-
״מזל טוב,״ עוד כמה מהשכבה שלי הגיעו וחיבקתי אותם, המון החמיאו לי על המראה ולא מעט בנים השתהו מעט עם מבטם על החזה שלי, מה שגרם לי לאי נוחות.
״נמאס לי!״ הצהרתי, ״אני הולכת להסתובב קצת, ״ הודעתי לנופר והתהלכתי בבית מבלי לחכות לתגובה מצידה של נופר.
מסיבת יום ההולדת שלי הייתה כמו בסרטים, שתייה בכל מקום, זוגות מתמזמזים ונערים שיכורים בכל פינה, כולם חייכו לשלום כשראו אותי וחייכתי בחזרה.
לא הפסקתי לחפש את בן בין כל ההמון שמילא והציף את הבית שלי.
״טל!״ מישהו קרא בשמי והסתובבתי, חבורה של נערים עמדה סביב השולחן בסלון.
הרמתי את הגבה שלי וחייכתי חיוך צדדי, ניסיתי להבין מה פשר החיוכים שלהם.
״בא לך לשחק משחק?״ שאל אחד, תחבתי את ידיי לתוך כיסי הג׳ינס ומשכתי בכתפיי.
ידעתי שזה לא הולך להיות מחבואים או תופסת.
״כן... אני מניחה.״ התקדמתי אליהם וראיתי שוטים של וודקה.
״חמישה שוטים, מי שמסיים אותם הכי מהר, זוכה,״ הוא הסביר וחייך.
״ומה מקבל הזוכה?״ שאלתי בערמומיות וצעדתי עוד ציד קדימה.
״חמישים מכל אחד שסביב השולחן.״
סביב השולחן עמדו לפחות עשרה והבטתי בכוסיות הקטנות לרגע.
״אולי סיבוב הבא,״ סירבתי בנימוס והסתובבתי בכדי ללכת.
כשהתקדמתי שני צעדים ראיתי את בן באופק, אומר שלום לכמה אנשים, אצבעותיו היו משולבות באצבעותיה של נמוכת קומה עם שיער שחור חלק וקצר.
״פאק...״ מלמלתי לעצמי והחזה שלי התכווץ בכאב.
״שכחי מזה, זה היום שלך טל,״ לחשתי לעצמי והסתובבתי בחזרה לשולחן.
״אז מה אמרנו? חמישים כל אחד?״ קראתי וכולם חייכו ומחאו כפיים ושאגו בפראיות.
״שימו ת׳כסף,״ דרשתי וכל אחד הוציא מהכיס שלו שטר של חמישים והטיח על השולחן, אט אט הצברה ערימה של כסף.
ירדתי על הברכיים אל מול השולחן כשחמישה שוטים מונחים מולי.
אין לי מושג איך אני עומדת לעשות את זה, אני לא יודעת לשתות.
״טוב מי מולי?״ שאלתי בחיוך וחיככתי את כפות ידיי זו בזו בציפייה.
״אני,״ שמעתי קול נשי והרמתי את ראשי, החברה של בן עמדה של בזמן שהיא פשטה את מעילה והניחה אותו על הספה, היא ירדה כמוני על ארבע וחייכה בתמימות.
אני לא יודעת אם היא יודעת מי אני, אבל מבחינתי זה הפך קרב על כבוד.
״בחמש אתן מתחילות,״ אחד הסובבים אותנו הודיע ושתינו הנהנו בתיאום, הבטתי בעיניה החומות ושמעתי את אחד האנשים סופר.
״אחד... שתיים... שלוש... ארבע...״ הכנתי את עצמי והלב שלי החל להלום חזק בחזי.
״חמש!״ הוא קרא, עצמתי את עיניי ולקחתי שני שוטים ושתיתי אותם במהירות אחד אחרי השני, הנוזל שרף לי את הפה ואחר כך את הגרון, זה היה בדיוק כמו לבלוע אלכוהול לחיטוי.
הפכתי את שתי הכוסות על השולחן ולקחתי את השלישית והרביעחת, בלעתי אותן במהירות ונאנקתי בכדי לבלוע, הפכתי גם את השתיים האלו ואת האחרון תחבתי לפי ובלעתי הכי מהר שיכולתי, בשנייה שהנחתי את הכוס שמעתי קריאות ומחיאות כפיים.
פקחתי את עיניי וראיתי מולי את השחרחורת מחייכת אל עדיין כוס אחת נשארה מלאה, ניצחתי!
״ווהו!״ צעקתי והנפתי את ידיי באוויר, הרגשתי איך הגרון שלי שורף ואיך הראש שלי מתחיל להסתובב, לקחתי את הכסף, קיפלתי לשניים ותחבתי לחזה שלי בזמן שצחקקתי כמו מטומטמת.