Change-Larry/מתורגם

פרולוג

הם לא זוכרים ממתי, אבל כל עוד הם זוכרים הם חברים.

ה'חבורה' של חמשת הנערים האלה הייתה כמעט בלתי שבירה, כולם היו מחוברים לירכיים אחד של השני.

היה את הארי - אדיב, אוהב, אכפתי וכל התכונות שתמצא בילד טוב לחלוטין. הוא היה כמו קופסת האהבה. כן, צחקו עליו בבית הספר בגלל החוש האופנתי שלו, שהיה די ילדותי עם הבגדים הצבעוניים האלה, כתרי פרחים, ציפורניים צבועות ולפעמים איפור. אבל מעולם לא היה אכפת לו מכיוון שמשפחתו וחבריו היו מאוד תומכים ומקבלים, הם תמיד עודדו אותו לעשות מה שעשה אותו מאושר ולהיות הוא עצמו. הבעיה היחידה שלו הייתה שהוא היה מאוהב מאוד מחברו הטוב, לואי.

לואי, לעומת זאת, ידע היטב על רגשותיו של הארי ואולי הוא אפילו החזיר אותם ואולי לא, אבל הוא בחר להתעלם מהם לחלוטין בגלל חבורת החברים החדש שלו. הוא תמיד היה רועש ושובב, קופסת סכנה שתמיד הצליחה להכניס את ה'חבורה' לצרות, לא רציני מדי כמובן. הוא היה ילד נחמד ואכפתי שאהב את חבריו ובני משפחתו יותר מהכל והביע את חיבתו אליהם בכל הזדמנות שהיתה לו, אבל זה השתנה כשעמד להיות בן שלוש עשרה, הוא פגש את קבוצת הבנים הזו שהובילה אותו לשום דבר מלבד מסלול שגוי. הוא היה מבלה את רוב זמנו עם החבורה ה'מגניבה' שלו בקללות, משתעשע עם בנות ועושה כל מה שיעצבן את השכנים אבל היה מגניב ומהנה עבורן. הוא גם זנח את מסיבת יום ההולדת של נייל עבור החבורה שלו.

נייל, בהיותו אחד האנשים הכי מבינים וצונחים, החליט להתעלם מכאב הכאב בחזה שלו ולנער אותו. בסופו של דבר, הוא הכריח את לואי לשלם ולקנות לו הרבה אוכל. כן, אוכל היה התשובה לכל מה שקשור לנייל. הוא היה קופסת האור שהאירה את כל מה שסביבו. הוא לא היה הצעיר ב'חבורה' אבל כולם התייחסו אליו כאל תינוק. אם הוא היה רוצה אוכל, הוא פשוט היה נותן מבט חמוד ומקבל אותו. אם הוא היה רוצה טובה, הוא פשוט היה משתולל ובנים היו כורעים על ברכיהם, מוכנים לקבל את הפקודה. זה היה כאילו 'הוא רואה את זה, הוא אוהב את זה, הוא רוצה את זה, הוא מבין!' הוא תמיד הצליח להוציא את הצד הרך של כל הבנים, אפילו מזאין.

זאין היה כמו קופסת מסתורין והבנים האחרים היו משוכנעים שאו שהוא ממש טוב בלהסתיר את רגשותיו או שפשוט אין לו. אבל המאוחר תמיד יוכיח שהוא טועה כשהוא יהיה ליד ליאם, הוא יתחיל פתאום לחייך, לצחוק ואפילו לדבר כשהיה ליד ליאם.

ליאם ככל הנראה, היה קצת מאוהב בילד המסתורי ואף אחד מלבד הארי לא ידע על כך. ליאם היה הבחור החביב מכולם עם אישיות רגועה אך מאיימת. הוא היה קופסת הכוח שיש לה סמכות ואחריות על האחר. הבנים היו קוראים לו לפעמים אבא בגלל שאמר להם מה לעשות ומה לא. (דאדייי, ה.מ)

הם היו שונים זה מזה, אך הם מבינים זה את זה כמו שאף אחד אחר לא הבין. אולי בגלל זה היה כל כך קשה להארי לזוז ולהשאיר את כולם מאחור.

הוא היה בן ארבע עשרה כאשר אן סיפרה לו את החדשות. הוא היה עצוב על כך והוא התקשר לנייל כדי שיוכל לבכות את לבו אל הנער.

כשנייל הגיע, הארי כבר התייפח ונייל לא היסס לספק לו כתף.

כל הבנים באו להיפרד מהארי מלבד לואיס והעדרותו פגעה בהארי יותר מהמצב ה"רגיש", אבל הוא כן קיבל הודעת טקסט מלואי באותו לילה.

היי! להתראות הארולד. הייתי מופיע אם לא היה לי דייט ללכת אליו. מקווה שניפגש שוב בעתיד!! לו xx

הארי עזב לצ'שייר מבלי אפילו לראות את לואי. הוא לא היה מוכן לראות מה מתכננים לו החיים, לראות את השתלשלות האירועים שמחכה לו.

הוא לא היה מוכן לשינוי.

~~

טוב אז זה הפרולוג, ואני די מתרגמת את זה ברבע לשתיים ואני מרגישה שאני הולכת להירדם אז סליחה אם יש טעויות

מקווה שנהנתם xx

אל תשכחו להצביע