[לואי]
"בסדר" הארי נכנע לבקשתנו לאפשר לאל ולי להישאר בחדר הישן שלו. יש!
אתה עדיין הולך להישאר עם החברה שלך.
דרך להרוג את מצב הרוח, סובי!
זה יהיה כל כך נחמד להישאר בחדר בו גר הארי. אני יודע שתמיד הייתי כל כך מרושע אליו למרות שידעתי שהוא מאוהב בי. אבל אף פעם לא רציתי להודות שגם אני חיבבתי אותו... כי החבורה שלי היה נגד ה'פאג' או איך שלא אומרים את זה.
אף פעם לא אמרתי להם שאני בי, רק כדי להיות בחבורה המגניבה.
חמור!
אני יודע.
אבל הבנתי את הטעות שלי כשכמעט נעצרתי בגללם.
הבנתי שהחברים שלי כל כך נחמדים, כל כך תמימים והם אף פעם לא מתעסקים בדברים רעים. הם תמיד הובילו אותי לדברים טובים. אני כל כך אסיר תודה שיש לי אותם בחיים שלי, הם גרמו לי להשתנות.
עכשיו הם כל עולמי. אני דואג להם יותר מהכל. אני לא אגיד שאני הכי אוהב אותם אחרי המשפחה שלי כי הם משפחה שלי. הם האחים שלי ...... חוץ מהארי.
אבל אני חושב שזה מאוחר מדי עכשיו. זה נראה כאילו הוא נאלץ לקבל אותנו כאן. הוא לא אוהב אותנו יותר? אבל גם ... יש לי את אל. אני לא רוצה לבגוד בה. זה יהיה כל כך אנוכי מצידי. אמא שלי גידלה אותי יותר טוב מזה. אבל זה הארי...
אני יודע... אבל אני לא יכול. זאת אומרת יכולתי אבל לא הייתי צריך, אז לא אעשה זאת.
אבל הדבר הטוב הוא... אני אשאר בחדר הישן של הארי. יש בו את כל הזכרונות הטובים של הארי. אל הבטיחה לו שלא ניגע בכלום. אבל...אל הבטיחה, לא אני.
כלבה!
אופס!
"אה לואי?" אני ממצמץ בקולו העמוק, הסקסי, הצרוד והסקסי של הארי. הוא מביט בי מלמעלה. אלוהים אדירים! הוא היה פאקינג יותר נמוך ממני. "לואי אתה בסדר?" הוא מדבר שוב. הוא נראה קצת לא נוח.
"כן! כן! אני בסדר. אל תדאג לי ברי." אני אומר בצורה קצת חצופה אבל הוא עדיין נראה די לא מעוניין.
" אין לי זמן לדאוג לך. קצת נעלמת ורציתי להזהיר אותך לא לגעת באף אחד מהדברים שלי בחדר. זהו זה." הוא אומר, די בגסות אני חייב להוסיף.
הוא הולך לדלת הכניסה, הוא כנראה יוצא לאנשהו הרחק מאיתנו. הוא עוצר ומביט בי בחזרה לפני שהוא יוצא מהדלת. אני חושב שהוא הבין את גסות הרוח שלו ועכשיו הוא יתנצל בפניי.
"וכן... הימנעו מלקרוא לי בכינויים המטופשים האלה." הוא אמר בנימה ששוברת לי את הלב והלך.
דיברתי בקרוב!
"אני כל כך מצטערת עליו האני." אן הולכת בסלון עם הבעה עצובה על פניה. "מה לא בסדר איתו, אן?" היא נאנחת אבל עונה.
"הוא השתנה. הוא בעניין של דברים רעים עכשיו. הוא מסתובב עם אנשים לא נכונים למקומות לא נכונים. הוא מקלל, שותה, אפילו מעשן, ואני חושב שהוא גם בעניין של סמים. הוא שוכב עם זרים אקראיים כמו שלוש או ארבע פעמים בשבוע, הוא גם חתך, ראיתי סימנים על פרק היד שלו..." והיא נשברת. אני מחזיק אותה בזמן שהיא בוכה בזרועותיי.
"אן, אני יודע שזה שובר את הלב שלך לראות אותו ככה, גם את שלי. אבל אני בטוח שהוא לא יאהב את הרעיון שתספרי לי עליו הכל."
"אני יודעת. וזאת אשמתי שהוא ככה עשיתי טעות והוא לא יסלח לי. אבל אתה חבר שלו. אולי תוכל להביא אותו לשכוח את העבר ולחזור לעצמו הישן." היא מביטה בי עם תקווה בעיניים ואני לא יכול לעשות כלום חוץ מלהנהן.
עכשיו אני יודע שיש סיבה שהוא הפך להיות כזה. יש סיבה שהוא דוחף אותנו. אבל לא משנה כמה הוא דוחף אותי או יתנהג אלי בגסות, אני לא אפסיק עד שהוא יאפשר לי להיכנס. אני באמת רוצה לתקן את כתר הפרח הקטן והשבור. ואעשה את זה.
~~
אני יודעת שלא העלתי הרבה זמן פרק אבל אני מבטיחה שאני אחזור עכשיו להעלות כי נגמרה לי תקופת המבחנים ועוד 9 ימים יוצאים לחופש אז בכלל יהיה לי מלא זמן לתרגם פרקים.
מזכירה שהעלתי היום פרק בספר וואנשוטים החדש שלי אז לכו לקרוא כי זאת הפעם הראשונה שכתבתי...
אל תשכחו להצביע ולהגיב
מקווה שנהנתם, אוהבת אותכם xxx
YOU ARE READING
Change-Larry/מתורגם
Fiksi Penggemarהארי היה ילד תמים שלבש כתרי פרחים ובגדים צבעוניים. הוא היה אדיב, אכפתי ומאוהב בסתר בלואי. לואי, מצד שני, לא היה בחור רע, אבל הוא גם לא היה הכי נחמד. הוא היה נער שנתקל בחברה הלא נכונה אך מעולם לא שכח את החבורה שלו. ה'חבורה' שלהם הייתה קבוצה של חמישה...
