פרק 12- אירוע מאפיה

662 34 2
                                    

ישבתי על הכיסא במשרד שלי ובהיתי בנקודה אחת אקראית. הייתי עמוק להיות עסוק בענייני המאפיה מסוג הכספים והאנשים שעשו לי בעיות, אבל רק סקיילר הייתה בראשי ובמחשבותיי.
היא שלטה בהם חזק מאוד מאז נכנסה לחיי ועכשיו אחריי שהתקרבה אליי יותר ואחריי שהבנתי שאני לא יכול להיות בלעדיה, היא בכלל לא יוצאת לי מהראש.

דפיקה שקטה נשמעה על הדלת ושניות אחדות אחריי כך היא נפתחה וסקיילר הופיעה בפתח. שיערה היה פרועה, עינייה היו חצי פקוחות וחולצה שלי עטפה את גופה על יריכייה.

"היי." אמרה בחיוך קטנטן והתקדמה לעברי אחריי שסגרה אחריה את הדלת. "היי." השבתי לה על חיוך בחזרה. "אתה נראה מוטרד, מה יש?" שאלה והתיישבה על רגליי. רגליה עטפו את מותניי ויצאו מצידי הכיסא בעוד שידיה עטפו את החזה שלי וראשה הונח על כתפי.

נשימותיה הקלות הורגשו על צווארי ואני בתגובה לכך השענתי את ראשי עליה בעדינות כדי להיות קרוב אליה ככל האפשר. "אני לא מוטרד. בעיקר כשאת לידי." הדבתי לשאלתה והרגשתי את החיוך שלה מתפרס על פניה.

"יש בערב אירוע שאני צריך ללכת אליו," התחלתי לומר והיא עצמה את עיניה ונרגעה תחת נוכחותי. "ואני רוצה שתבואי איתי." השלמתי את דבריי והיא לא זזה. "אתה בטוח שאתה רוצה שאבוא איתך?" שאלה ואני הנהנתי בראשי לחיוב. "טוב. אין לי כל כל מה ללבוש אבל." אמרה ואני גיחכתי. "לגבי זה אל תדאגי." אמרתי והיא הנהנה בראשה בעדינות.

"מה השעה בכלל?" שאלה בכיווץ גבות ואני נשקתי לקודקוד ראשה בעדינות לפני שהעפתי את מבטי לכיוון השעון שענדתי על היד. "אחת שלושים ושש." אמרתי והיא נחרה בבוז. "חבל, הייתי מעדיפה לישון עוד." אמרה ואני צחקקתי, נישקתי את מצחה ולאחר מכן את הלחיים שלה ואת שפתיה הרכות.

"אני הולכת להתקלח." הודיעה והתחילה לקום ממני. "כמה דקות." עצרתי אותה ומשכתי אותה צמוד יותר אליי למרות שגם לפני כן לא היה בינינו מרווח כל כך.

"איזה שמלה את רוצה שאני אקנה?" שאלתי אותה והעברתי את אצבעותיי בשיערה. "שמלת בורדו מיני מנצנצת עם מחשוף קטן." אמרה בחיוך והרימה את ראשה לעברי כדי לראות מה תהיה התגובה שלי.

נאנחתי בייאוש ולמרות שלא רציתי לקנות לה שמלה כזאת הנהנתי בראשי. "אני אקרע אותה לחתיכות ממך ברגע שנגיע הביתה, שיהיה לך ברור." הבהרתי לה והיא צחקקה והנהנה בראשה להסכמה. "אני יודעת קרח." אמרה ונישקה את צווארי בעדינות שגרמה לזקפה שלי להתעורר לחיים.

"לא עכשיו קרח." אמרה בשעשוע ואני הסתכלתי עליה באיום מה שגרם לה לחייך חיוך מתוק אף יותר. "אני אוהב את החיוך שלך." אמרתי ולפני שנתתי לה ללכת להתקלח נישקתי את שפתיה בפראות פעם נוספת.

-

"את נראית טוב מידי." אמרתי לסקיילר אחריי שירדה לבושה בשמלה שביקשה שאקנה לה. על רגליה היו נעלי עקב לא גבוהים מידי בצבע בורדו שתאם לשמלה שלה והחיוך שלה גרם לה להיראות טוב אפילו יותר.

𝐈𝐟 𝐘𝐨𝐮 𝐎𝐧𝐥𝐲 𝐊𝐧𝐞𝐰Where stories live. Discover now