𝐈𝐟 𝐘𝐨𝐮 𝐎𝐧𝐥𝐲 𝐊𝐧𝐞𝐰

פרק 10- העמדת פנים

ככל שאייס שתה יותר, לשמור עליו היה קשה יותר.
"אייס אולי תלך לישון?" הצעתי והוא הניד בראשו. "לא רוצה.." אמר כמו ילד קטן ושיהק באמצע.

הוא הפיל את בקבוק השתייה על הרצפה והוא התנפץ ברחבי הסלון. נאנחתי בייאוש והתקדמתי לעברו בהתלעמות מלאה מהשברים.

"קרח בוא." קראתי לו בכינוי שהדבקתי לו והוא התקדם לעברי בנדנוד.

"אני אוהב את זה שאת קוראת לי קרח. זה שונה ומיוחד." אמר אייס בשיכרון ואני גיחכתי. "אתה מסריח?" שאלתי אותו והוא הרים את כתפיו. התקדמתי אליו מעט יותר והסנפתי את ריחו. "אתה מסריח." קבעתי ונאנחתי כי ידעתי שאצטרך להיכנס איתו אל המקלחת בשביל שיתקלח.

הושבתי אותו על האסלה, פשטתי ממנו את החולצה והמכנס והעמדתי אותו על הרגליים. "תכנס פנימה ותוריד את הבוקסר לפני שתפתח את המים." אמרתי וכך עשה. לפני שפתח את המים הביא לי את הבוקסר ואני העפתי אותו לכביסה.

בזמן שהתקלח או יותר עמד מתחת למים, הבאתי לו בוקסר נקי מהמגירה. אחריח שחזרתי אל חדר האמבטיה דרשתי ממנו לסבן את הגוף שלו עם תחליב רחצה ולחפוץ את השיער עם שמפו.

אחריי דקה ארוכה של ויכוח הוא ויתר והתקלח כמו שצריך. הבאתי לו מגבת שאיתה התנגב, הושטתי לו את הבוקסר ולאחר שלבש אותו נגלה לפניי שוב פעם.
כמעט עירום לחלוטין ומושך בצורה לא הגיונית.

"יאללה למיטה." אמרתי והוא התקדם למיטה לבדו. הוא צנח עליה ברגע שהיה קרוב אליה ואני גיחכתי בקצרה. כיסיתי אותו בשמיכה, פתחתי את החלון כדי שיהיה איוורור ולאייס שלא יהיה חם והתקדמתי כבר לצאת, אבל אייס תפס בידי וסובב אליו בחזרה.

"תישארי איתי הלילה." ביקש "בבקשה." והוסיף.
נאנחתי ושחררתי את אחיזתו מידי בעדינות, עקפתי את המיטה ונשכבתי לצד אייס.

"אף אחד לא היה בחדר שלי מאז שהיא מתה." מלמל כשהוא מחבק את הכרית שלו ושוכב על בטנו. "למה רצית שאשאר?" שאלתי והפנתי את מבטי אליו מהתקרה שעליה בהיתי. "כי את חשובה לי. אני סומך עלייך." מלמל בישנוניות.

"למה אני חשובה לך? אתה לא מכיר אותי כמעט בנוסף..." שאלתי וקבעתי והוא הרים את כתפיו בעוד שעיניו עצומות. "יש לי תחושות לאנשים. את מביאה לי תחושה נעימה." הוסיף לפני ששקענו בשקט עמוק שבו אייס נרדם.

נשכבתי על צד גופי הימני ובהיתי בו במשך דקות ארוכות. עיניי חקרו אותו מראש ועד כף רגל למרות שחצי ממנו היה מכוסה בשמיכה.
חיוך קל עלה על פניי וכמה דקות לאחר שראיתי שישן עמוק, קמתי בחוסר רצון ממיטתו וחזרתי למיטה שלי.

אני יודעת שלי ולאייס אין עתיד.
לא בגלגול הזה לפחות.

הוא בן אדם קר, חסר רגישות שמצד אחד אכפת לו מכמה אנשים, אבל מצד שני הוא לא יכול לתת לשום דבר להפריע לו באורך החיים שלו כמנהיג מאפיה חזק.