כמה ימים לאחר מכן
היום לפני חצי שנה נפטרה קייט.
חלק מליבי הלך איתה אל האדמה ומאז אני לא משוחרר או עם דבר ששוה לחזור אליו הביתה אחריי יום עבודה קשה.
סקיילר וטיילר עדיין גרו אצלי כדי שאביהם ירגע ולא יציק לשניהם לזמן מה ולמען האמת הבית פחות שקט וזה משהו שאני שמח שקורה.
הלבד הוא דבר מאוד טוב בשבילי ותמיד היה גם כשקייט הייתה בחיים.
השקט הזה ששורר נתן לי זמן לחשוב הרבה, לעשות הרבה ולתכנן הרבה.
אני מתגעגע לשקט ומתעב אותו באותו הזמן.
"טיילר זדיין לי מהפרצוף!" צרחה סקיילר בכל הבית ולמען האמת הריבים הרציניים שלהם היו לעיתים רחוקות. כנראה שאחד מהם התחיל ברגע זה.
טיילר ירד אחריי כמה שניות לסלון והכעס על פניו היה ברור. "על מה רבתם?" שאלתי והמשכתי לשתות את הקפה השחור שלי. "סתם..." אמר ואני נאנחתי וידעתי שהוא משקר.
"מה עשית?" שאלתי כי אני מכיר את טיילר מספיק טוב כדי לדעת שהוא עשה משהו שגרם לסקיילר להתעצבן.
"לקחתי שוב." אמר ועשה לעצמו קפה גם כן. "למה אתה אידיוט?" שאלתי אותו ברצינות והוא נאנח.
"כי אני מכור. מה לעשות?" שאל ואני הסתכלתי עליו עם הבעה מאוד ברורה וישירה. "לך למכון גמילה. יש לך כסף." אמרתי והתחרטתי על זה אחריי שנייה כי הפרצוף שלו הראה אחרת.
"הבן זונה הוציא הכל על סמים." אמרה סקיילר שהגיעה מהרגע להרגע בשקט מוחלט. "מה זה?!" שאלתי יודע שהיה לו סכום מכובד מאוד של כסף. "תקשיב לי טוב עכשיו טיילר. תפתח את האוזניים ותשאיר את המילים שלי בתוך הראש שלך," התחילה לומר סקיילר ואני נדבע שאפילו הביצים שלי רעדו מפחד.
"אני משלמת לך על מכון גמילה, אתה מסיים עם הזין הזה וחוזר בן אדם שפוי. מובן?" שאלה אותו עם אצבע שמופנת אליו באיום. הוא הנהן בראשו ושתה את הקפה שלו במהירות שלא אפשרה לו להנות מכל שלוק קפה כמו שעשיתי אני.
"יופי." אמר סקיילר ועלתה בחזרה למעלה. "חמודה אחותך." אמרתי והנחתי את כוס הקפה הריקה בכיור. ה"קוץ בתחת ליתר דיוק." תיקן אותי טיילר ואני נאנחתי.
"אח, היא צודקת. תסיים עם הזין הזה." אמרתי ויצאתי מהבית אחריי שתי דקות.
נכנסתי אל הרכב שלי ונסעתי אל חנות פרחים וקניתי זר יפיפה שקייט תמיד אהבה. אחריי שחזרתי לרכב, נסעתי אל בית הקברות וכל הדרך דאגתי לכך שראשי יהיה ריק ממחשבות. שיהיה לי שקט שלהם בכל הרכב והראש כי לא יכולתי יותר לסבול רעש אפילו לא את החלש ביותר.
ברגע שהתיישבתי על האדמה הקרה מול הקבר של קייט הרגשתי את אבן המועקה מתיישבת על ליבי.
אלפי זכרונות איתה, עלו מול עיניי וחיוך צדדי אמיתי של אושר עלה על פניי.
YOU ARE READING
𝐈𝐟 𝐘𝐨𝐮 𝐎𝐧𝐥𝐲 𝐊𝐧𝐞𝐰
Romanceהחיים הם דבר משתנה. אנחנו לא שולטים בהם או יודעים מה יקרה בהמשך. עם ההווה אנחנו בקושי מסתדרים אז עם העתיד? כל דבר שהיה לי, אחזתי בו בשתי ידיי בחוזקה כדי שלא יחמוק ממני. הרגשתי שאם הרפה מעט, האושר יברח ממני במהירות שבה הוא הגיע. עשיתי הכל כדי להיו...
