אזהרה! הפרק מכיל טריגר אונס לכן הקריאה על אחריותכם בלבד! קריאה מהנה♡
"תספרי לי משהו שאף אחד לא יודע עלייך." ביקש ממני אייס וזאת הייתה שאלה שלה חיכיתי וממנה הכי פחדתי.
לקחתי נשימה עמוקה מאוד לפני שפתחתי את פי כי ידעתי שהתפרק באמצע. אולי אפילו לא אוכל לספר חצי ממה שהתרחש באותו היום...
"אתה זוכר שאני, אתה וטיילר דיברנו על יום החתונה שלך?" שאלתי את אייס ולמרות שלא הסין איך זה קשור, הוא הנהן בראשו.
"אז זה היה היום הכי מסריח בחיים שלי." אמרתי ושיחזרתי את הכל בראשי למרות שלא רציתי בכלל לעשות את זה.
"טיילר הלך לחתונה שלך ואני נשארתי לבד בבית. באותו היום אימא שלי נשארה לישון אצל חברה שלה ואבא שלי היה אמור לחזור מאוחר הביתה מהעבודה. הוא באמת חזר מאוחר אבל לא מהעבודה, אלא מהבר הכי קרוב לבית. הוא היה שיכור מכף רגל ועד ראש ועדיין הבין מה הוא עושה." המשכתי את דבריי ועשיתי עצירה לפני שהצלחתי לנסח את המשפט בראשי.
דמעות יצרו גוש בגרוני וחנדו אותי במהרה. הן עמדו בעיניי וכל רגע שבו שיחזרתי את הנעשה הרגשתי את גופי מתמוטט מעט יותר. הוצאתי אנחה גדולה מפי כדי להצליח להוציא את השאר מפי ואייס התחיל לדאוג למה שאוציא מהפה.
"אני צריכה שתבטיח לי שזה ישאר בינינו אייס. אני לא רוצה שטיילר ידע מזה אף פעם וגם לא אף אחד אחר." ביקשתי ממנו בעוד שהדמעות כבר זלגו מעיניי והוא לא העז למחוא אותן כי קפא במקומו כנראה לראשונה בחייו. "אני מבטיח לך." הוציא מפיו וזה היה האישור שלי להמשיך את דבריי.
"הוא תפס אותי ולקח לחדר שינה שלו ושל אמא שלי. הוא הצמיד אותי למיטה ובהתחלה היה נראה לי שהוא רק יכה אותי ויעיף לרצפה כמו שזה היה לפניי. ככה זה גם היה בשלב הראשון, אבל מהר מאוד הגיע השלב השני שבו הוא הוריד ממני מהר את הבגדים ואנס אותי." אמרתי ואייס פער את עיניו בכעס. בהלם. בעצב. ברחמים.
"במשך תקופה ארוכה לא יכולתי להסתכל עליו, לשמוע אותו, לדעת שהוא חי איתי תחת אותה קורת גג בגלל חרדות וסיוטים מתמשכים. פחדתי שהוא יעשה את זה שוב כמו בפעם הראשונה." הוספתי וסיימתי לספר לאייס את מה שאף אחד לא ידע עליי.
במשך שניות ארוכות הוא לא דיבר. הוא היה שקוע במחשבות ואני רק הסתכלתי עליו עם מעט בלבול, חרטה שסיפרתי כי פחדתי ממה שיגיע בהמשך ודאגה שאין לי מושג ממה נבעה בכלל.
"בבקשה תגידי לי שהוא לא לקח לך את הבתולים." ביקש אייס ולא יכולתי לומר זאת כי זה יהיה שקר מוחלט. "אני לא יכולה להגיד לך את זה קרח..." אמרתי לו ברצינות ובקול חלש והוא התעצבן עוד יותר והסערת רגשות שלו גברה וזאת ראיתי בעיניו.
הוא שתק במשך דקות ארוכות וזה חרפן אותי מעט אם לומר את האמת. "תגיד משהו..." ביקשתי ממנו בקול חלש שיצא ממני אוטומטית. הוא פתח את פיו כדי לומר לי משהו אחריי שהרים אל מבטו חזרו אליי, אך הוא סגר אותו לפני שהספיק.
YOU ARE READING
𝐈𝐟 𝐘𝐨𝐮 𝐎𝐧𝐥𝐲 𝐊𝐧𝐞𝐰
Romanceהחיים הם דבר משתנה. אנחנו לא שולטים בהם או יודעים מה יקרה בהמשך. עם ההווה אנחנו בקושי מסתדרים אז עם העתיד? כל דבר שהיה לי, אחזתי בו בשתי ידיי בחוזקה כדי שלא יחמוק ממני. הרגשתי שאם הרפה מעט, האושר יברח ממני במהירות שבה הוא הגיע. עשיתי הכל כדי להיו...
