No Rules»L.S

#1

-promise-

-השנה היא 1999

הארי בן 6.
לואי בן 7.

"אתה מבטיח לשמור עליי?"

הנער בעל העיניים הירוקות שאל בתמיהה.

"מבטיח"

לחש הנער בעל העיניים הכחולות.

24.12.1999

שלג ירד ברחבי דונקסטר ואפשר היה כבר להריח את הכריסמס שקרב.
זה היה החג האהוב על הארי ולואי,הם אהבו לזרוק אחד על השני כדורי שלג,או סתם לבנות איש שלג ולעשות תחרויות.
"מזל טוב לולו."
הארי ציחקק מגיש לו את המתנה הקשורה בסרט לבן.
לואי חייך חיוך רחב ומיד ניגש בכדי לפתוח את המתנה.
"אמא אמרה לי שאתה תאהב את זה, אז היא עטפה לי אותו וקישטה אותו בסרט,אתה אוהב?"
הארי הקטן מלמל.
לואי הוציא משם את המכונית על שלט שכל כך רצה הוא חיבק את הארי חזק גורם להארי הקטן לשחרר כמה ציחקוקים קטנים.
"אז אתה אוהב?"
הארי שאל.
"בטח שאני אוהב."
הוא מחץ את הארי בזרועותיו.
"אמא עזרה לבחור את המתנה."
הארי הקטן גיכח.
שניהם נשכבו על הדשא המושלג מביטים אל השמיים האפורות.
"אני לא רוצה שתלך האז,אמא אמרה לי שאתה נוסע לדודה קרול המכשפה."
לואי עיקם את פיו.
"זה רק לשבוע,אמא אמרה שאנחנו צריכים לכבד את דודה קרול המרשעת כי היא מבוגרת."
הארי ציחקק.
"אבל היא מרשעת,היא שונאת ילדים."
לואי התלונן.
"אל תיסע האז,בבקשה."
לואי הביט בילדון הקטן עם עיניים גדולות,מקווה שזה יגרום לילדון הקטן לא לנסוע יחד עם משפחתו.
"אני חייב,אני יחזור בקרוב אל תדאג."
הארי לחץ נשיקה ללחייו.
"הארולד אנחנו צריכים לצאת."
קולה של אמו נשמע משום מקום.
"בסדר אמא."
הארי צעק חזרה.
שניהם קמו מנקים את בגדיהם מהשלג הלבן.
"ביי האזי אני אתגעגע אלייך."
לואי הקטן חיבק אותו בחוזקה.
"גם אני אתגעגע אלייך,תשמור לי על סטנלי הבובה אני לא רוצה שדודה קרול המרשעת תקרע אותו."
הארי הגיש לו את הדובי שהיה לצידו.
"אתה באמת נותן לי לשמור על מר סטנלי?"
לואי הביט בו בתמיהה.
"כמובן,אני סומך עלייך."
הארי הקטנטן חייך חיוך קטן.
"אל תדאג הוא יהיה בידיים טובות."
לואי ציחקק לוקח מידיו של הילדון את הדובי.
הארי הביט בו בחיוך לפני שרץ לאמו מנופף ללואי פעם אחרונה.
לואי האמין שיחזור אך הוא אף פעם לא חזר.
אביו ואמו הסבירו לו בכל פעם מחדש שהוא לא יחזור.
הם העדיפו לומר לו שהוא אינו יחזור מאשר להסביר לו על שכל המשפחה של הילד המסכן עשתה תאונה קשה והארי הקטן נעלם כלא היה.
אבל לואי האמין שיום אחד הוא יחזור כדי לקחת את מר סטנלי.

מטרה:70 הצבעות.