No Rules»L.S

#12

-Louis's Dad-

הבטתי במר טומלינסון שחתם על טפסים,אני אפילו לא יודע למה הוא קרא לי למשרד שלו.מאתמול לא דיברנו כעסתי עליו כל כך שגרם לי לנצל קטין.

"בייב,אתה יודע למה קראתי לך לפה?"
מר טומלינסון גיחך.

"כדי שננצל עוד קטינים?"
הבטתי בו בכעס.

"הארי עדיין עצבני."
הוא ציחקק ואחז בסנטרי.

"אני רוצה לזיין אותך."
הוא לחש.

"לא רוצה."
מילמלתי.

"מה?"
שאל בהרמת גבה.

"אני רוצה."
חזרתי בי.

"מה אתה רוצה?"
הוא ניסה להתחכם.

"אני רוצה שתזיין אותי."
אמרתי מובך.

הוא קם מהכיסא ולקח את זרועי מושך אותי אל החדר האדום,הבטתי בכל האביזרים שהלחיצו אותי בפעמים הראשונות וזה גרם לי להצתמרר כשניזכרתי בפעם הראשונה שהייתי כאן.

"קודם ניפטר מהבגדים."
הוא לחש וקרע ממני את בגדיי.

"מה עכשיו?"
שאלתי בתמימות.

"תתכופף."
הוא ציווה ודחף אותי.

"ישבן למעלה."
הוא סטר לישבני.

"מה עכשיו?"
לחשתי בקול מגורה.

"מה אתה רוצה שאעשה לך?"
הוא שאל.

"אני רוצה דילדו."
נשכתי את שפתיי כשהרגשתי את הצורך להכניס דילדו לתוך התחת שלי.

"חרמן."
הוא עקץ.

"אני הולך להכניס את הזין שלי ביחד עם הדילדו."
מר טומלינסון קרא כשדילדו סגול בידו.

הוא הניח את הדילדו הסגול על ידו ומיהר להוריד את בגדיו,יכולתי לראות עליו שהוא מאוד חרמן כשאני כועס עליו הוא נדלק וזה קורא לרוב.
הרגשתי את הזין שלו נכנס אליי בחדות וללא התראה וזה גרם לי להתכווץ והכאב הצורם.
הצבעתי על הדילדו הסגול וגרמתי לו לגחך,הוא הכניס במהירות גם את הדילדו הסגול וגרם לצרחה צורמת להיפלט מפי.המחשבה על כך שיש את הזין של מר טומלינסון ודילדו סגול בחורי גורם לי להצתמק,אבל זה היה מענג בדרך כלשהי.
הוא החל לנוע ביחד עם הדילדו וגרם לידיי לרעוד,
גנחתי בהנאה בגלל שזה הרגיש באמת טוב,הוא נע ללא רחמים יחד עם הדילדו וגרם לי להאנח ולהאנק מכאב,אני לא ישקר,זה הרגיש כל כך טוב.
הרגשתי שהוא פוגע בערמונית שלי בכל פעם,הוא היה כל כך עמוק בתוכי נע ללא רחמים עד שהאורגזמה השתלטה עליי וגרמה לחורי לפלוט נוזל לבן.מר טומלינסון הביט בי בהתגרות והוציא את הדילדו במהירות נשאר בתוכי,הוא לא זז הוא רק התענג על התחושה שלו בתוכי.

"פאק."
לחשתי.

הוא חדר עמוק יותר ולא זז,התחושה הזאת גרמה לגופי לאבד שליטה ולגרום לי לפלוט גניחה יותר מידי חזקה,התחננתי שיצא ממני כי הכאב הזה היה כבר בלתי נסבל.לבסוף הוא יצא ממני כשראה שאני מגיע לאורגזמה נוספת.

"זה היה טוב."
לחשתי מתנשם במהירות.

"אני יודע."
הוא גיחך.

הוא התלבש בחזרה במהירות והושיט לי יד כדי לקום לבשתי בחזרה את החוטיני השחור עם הגרביונים ואת החולצה הלבנה והגדולה.

"אני אוהב את הלבוש שלך."
הוא קרץ וגרם לי להסמיק.

"אתה מסמיק?"
הוא שאל בגיחוך.

"אתה כזה פוסי."
ציחקק.

"אני לא."
מיהרתי לכעוס.

יצאנו מהחדר נתקלים בבחור מבוגר שהביט בנו בהרמת גבה.הבטתי במר טומלינסון שהביט בו בכעס ותהיתי מי הוא הבחור.

"הו,לא תציג בפניי את הזונה שלך."
הבחור המבוגר קרא בליגלוג.

"אבא עוף מפה."
מר טומלינסון חרק את שיניו.

"אני הארי."
לחצתי את ידו.

"הארי צא מכאן."
מר טומלינסון קרא והביט בבחור המבוגר.

הבטתי בהם פעם אחרונה לפני שמיהרתי לצאת ממשרדו.הייתי חייב לשמוע על מה הם מדברים.
הסקרנות בערה בי ומיהרתי להצמיד את אוזני לדלת.

"אתה אפילו לא האבא האמיתי שלי."
שמעתי את קול של מר טומלינסון.

"אולי אבל אני לא יכול לתת לך לבזבז את הירושה
על זונות ועל כל מיני דברים מטומטמים."

הרגשתי צביטה קטנה אבל הבנתי שאני אמור לשמוח כך סוף סוף אצליח לעוף מהמקום הזה.

"לך תזדיין,אתה לא יכול לעשות כלום כבר העברת
לי את הכסף בכל מקרה למה כל כך אכפת לך
אתה לא גוסס או משהו?"
שמעתי את קולו של מר טומלינסון.

"אני לא יכול למות בלי לבדוק איך אתה מסתדר,
אני לא רוצה שיגמר הכסף הבטחתי לאמא שלך
שתשמור על הכסף ולא תבזבז אותו על שטויות."
הבחור נאנח.

"אני לא מבזבז את הכסף על שטויות."
מר טומלינסון מיהר להגיב.

"עליי אתה לא עובד,אתה קורא לעצמך 'מר
טומלינסון' כשבעצם אמרתי לך בפירוש לשנות את
השם משפחה שלך לאוסטין."
הבחור קרא בכעס.

"זה מכוער."
מר טומלינסון מיהר לומר.

"לואי."
הוא קרא בכעס.

הרגשתי פתאום את הלב שלי קופץ,האם הוא אמר לואי? לואי טומלינסון?

פתחתי את דלת החדר עומד קפוא בפתח ומביט בשניהם,הם סובבו את מבטיהם לעברי ולא אמרו דבר רק הביטו בי ובעיניי שהתמלאו בדמעות.

"לואי?"
לחשתי.

הוא הביט בי בהרמת גבה.

"אתה לא זוכר אותי?"
נשכתי את שפתיי הדמעות הציפו את עיניי.

הוא עמד קפוא והביט בי.

"הארי?"
שאל בחשש.

"הארי שלך."
חייכתי אליו.

התקרבתי אליו בצעדים קטנים והוא מיד התרחק.

"אבל?איך?"
הוא מילמל.

"אתה היית מת."
לחש.

-מטרה: 70 הצבעות.