-punish me-
מר טומלינסון הוביל אותי אל חדר חשוך וגדול,הוא לחץ על המתג והדליק את האורות.
הכל היה בכל מיני מכונות סקס,שוטים,צעצועים שלא דימיינתי שיהיו לו.
הבטתי במראה המזעזע,אף פעם לא חשבתי שאגיע למקום כזה,אני לא בקטע של קינקי.
"אוהב את הנוף?" הוא לחש לאוזני מתגרה.
"אתה לא שפוי."
פערתי את פי למראה המזוויע של המכשירים.
"תתפשט."
קולו רציני.
"פאק,לא." קראתי בקול.
"לא שאלתי."
לחש לאוזני.
הורדתי במהירות את בגדיי ללא וויכוח,והבטתי בו ללא מילים פשוט מחכה שיעשה משהו,אבל הוא בחן את גופי ומיד קשר את ידיי.
"מה לעזאזל?תשחרר אותי."
צעקתי.
"אם תתנהג יפה אשחרר אותך."
גיכח.
"זה ממש לא מצחיק."
צעקתי מנסה להשתחרר מהחבל שקשור על ידיי.
הוא ירד על ברכיו קושר את רגליי יחד אך אני במהירות מתנגד ומנסה לבעוט בידיו ללא הצלחה.
"תתן לי ללכת."
צרחתי.
"תרד על הברכיים."
אמר בקול רציני מאיץ בי עם ידו לרדת על ברכיי.
עיני מכוסות בבד שחור,וידיי ורגליי כואבות בגלל הקשירה הכואבת וההדוקה.
נשמתי עמוק מרגיש משהו קר על גופי,זה מלטף אותי אך אפשר להרגיש שזה לא רך.
צווחתי כשהרגשתי את הדבר מכה בגבי שוב ושוב.
"מר טומלינסון,תפסיק."
צעקתי בכאב.
"בבקשה."
התחננתי אך הוא לא הפסיק הכאב פשט בגופי ולא רק בגבי.
"זה כואב."
צווחתי.
"אני יודע בייב,היית חייב להיות ילד רע?"
לחש לאוזני וחבט בי שוב עם הדבר.
"אני מצטער."
גימגמתי.
"אני מצטער,מר טומלינסון."
מילמלתי שוב.
"נכון פעם הבאה תיהיה ילד טוב?"
קרא בקול.
"אני אהיה ילד טוב,מבטיח."
לחשתי מתנשף.
שמעתי את צעדיו של מר טומלינסון מתרחקות והדלת נסגרה במהירות.
"פאק,אל תשאיר אותי כאן לבד."
קראתי בקול.
"מר טומלינסון."
צעקתי בתקווה שישמע ויגיע לפה בכדי לשחרר אותי,אך הוא לא הגיע,הוא הותיר אותי שם במשך שעה שלמה כשאני על ברכיי ודם זורם על גבי.
**
"מצטער,בייב."
הוא לחש והמשיך לחטא את הדם גורם לי להאנק מכאב.
"למה עשית את זה?"
נאנחתי בכאב כששוב הרגשתי את הצמר גפן והאלכוהול הקר שפגעו באיזור גבי.
YOU ARE READING
No Rules»L.S
Fiksi Penggemar-השנה היא 1999 הארי בן 6. לואי בן 7. "אתה מבטיח לשמור עליי?" הנער בעל העיניים הירוקות שאל בתמיהה. "מבטיח" לחש הנער בעל העיניים הכחולות. יומיים לאחר מכן הם עברו תאונת דרכים והיחיד ששרד הוא הילד בעל העיניים הירוקות. כל מה שלואי ידע זה שהוא מת,אבל הארי...
