No Rules»L.S

#3

-My Rules-

"אתה מבטיח לשמור עליי?"

הנער בעל העיניים הירוקות שאל בתמיהה.

"מבטיח"

לחש הנער בעל העיניים הכחולות.
_

חייגתי אל המספר מרגיש נואש לחלוטין.
ג'ייק פיטר אותי כשראה זאת,הוא רצה שאלך אליו ושהוא מקדים אותי ומפטר אותי לפני שאתפטר בעצמי.ניסיתי להסביר לו אך הוא סילק אותי מהמקום.

"הלו,מדברת אשלי מטומלינסון בע'מ."
קול נשי בקע מהקו.

"תהיתי אם אתם עדיין צריכים שפחת מין?"

אמרתי ברצינות למרות שהיני מודע שזה מאוד מטופש.

"אוקי,מה שימך?"
היא נאנחה.

"הארי סטיילס."
מילמלתי.

"תקשיב,מחר מר טומלינסון עורך מבחנים לעבודה,במידה ובאמת תירצה תגיע לכתובת ותגיע בשעה 10:00 בבוקר,אני כבר אשלח לך למייל."
היא ענתה בקול רציני.

"אוקיי."
מילמלתי.
נותן לה את המייל שלי.

"הארי אתה מוכר את עצמך לגבר שאינך מכיר,רק תתפלל שהוא יכניס לך כסף לכיסים."

מילמלתי ביני לבין עצמי.

הבטתי במראה בוהה בגופי ובפניי נגעל ממראי,מראה זנותי ומגעיל.

"מה שאתה מוכן לעשות בשביל כסף."
לחשתי.

מבטי לא זז ממראה,אותו מראה מגעיל ודוחה על פניי.נשמתי עמוק פותח את המגירה ומוציא ממנה תמונה ששמרתי אצלי מאז שלקחו אותי לבית אומנה.
עמדנו שלושתינו מחייכים למצלמה,אני,אבא,ואמא
חיוך קטנטן עלה על פניי כשראיתי את הילד התמים מחייך למצלמה כשדובי בידו.
אבל אז דמעות הצטברו להם כשהבנתי שזה לא אותו דבר,זה לא אותו ילד קטן ומאושר.
אף פעם לא הבנתי למה דווקא אני נשארתי בחיים, למה אני לא מתתי? למה הם היו חייבים למות במקומי? כל כך הרבה שאלות ללא תשובות.

"הבטחת לעצמך שאתה יותר לא בוכה כשאתה מביט בתמונה."
צעקתי מושך בשערותיי.

הבטתי מבט אחרון בתמונה לפני שהשלכתי אותה בחוזקה על הרצפה הקשה,מנפץ אותה לגמרי.

"לעזאזל,שונא את זה."
מילמלתי מרים במהירות את השברים.

למחרת הארי התלבש בבגדים חושפניים במיוחד ,
חוטיני בצבע אדום וגרביון בצבע שחור.
זה הרגיש לו חושפני אבל הוא אהב זאת כל כך.
הוא הרגיש שלם עם עצמו סוף סוף ,וחשב שמצא את יעודו.
הוא לקח את המזוודה השחורה שמאוכסנת שם בדרך כלל אביזרים לסקס ,ויברטורים הונחו בשורה על המזוודה ,קונדומים וחומר סיכה שהיה משתמש בהם בעבר הם הונחו בצד המזוודה למקרה שהמעסיק ירצה להשתמש בהם.
הוא הביט פעם אחרונה אל ביתו הקטן לפני שיצא משם בכדי להתחיל הכל מחדש ,ואולי גם לשכוח את העבר.
**