-jelous-
פקחתי את עיניי מעט,והבטתי סביבי מר טומלינסון הביט בי בחיוך כאילו לא קרה כלום אתמול.
הזעפתי פנים וניסיתי לקום ללא הצלחה הוא אחז בידי ומשך אותי אליו במהירות.
"עזוב אותי."
ניסיתי להשתחרר ללא הצלחה.
"הייתי שיכור."
גיחך.
"לא אכפת לי,לך מכאן."
קראתי בקול.
"אתה שוכח שזה הבית שלי."
הוא ציחקק.
"טוב,אז אני מתפטר."
אמרתי מנסה לקום שוב.
"אתה לא יכול."
גיחך.
"למה?"
הרמתי גבה.
"אתה אפילו לא יודע על מה חתמת."
גיחך.
"אני רוצה לראות את החוזה."
כיווצתי את גבותיי בכעס.
"אוקיי."
הוא מיד לקח את האייפון שלו מהשידה וחייג.
"אשלי,תביאי את החוזה של הארי."
הוא קרא וניתק מיד.
אחרי כמה שניות או יותר אשלי עמדה בפתח הדלת כשבידיה מסמכים.היא צעדה אל עבר מר טומלינסון והגישה לו את המסמכים.
"תודה."
הוא קרץ לה והיא הסמיקה.
הבטתי בה בזעף והיא מיד יצאה מהחדר.
חטפתי את המסמכים מידיו והתחלתי לעבור עליו,
מה שכתוב שם אפילו לא הגיוני,איך אפשר למכור את הגוף שלך ובכלל את עצמך למישהו.
המשכתי לעיין וגיחכתי לנוכח מה שכתוב,הוא אחראי עליי,כאילו אני הבן שלו או משהו.
"זה אפילו לא הגיוני."
גיחכתי.
"אתה חתמת על זה בייב."
הוא לחש ומצץ את צווארי.
"זה בגלל שלא היתה לי אפשרות לקרוא."
נזפתי.
"לא אכפת לי,חוזה זה חוזה."
הוא אמר ומיד דחפתי אותו יוצא מהחדר בעצבים.
באמת שאני לסבול את זה יותר,לא חשבתי אי פעם שאתקל בסדיסט מניאק,אבל הנה אני בסיטואציה כזאת,מכרתי את עצמי באמת ואין לי דרך חזרה.
נכנסתי למקלחת שוטף את גופי וחושב על כל מה שהוא יכול לעשות לי ואני לא יכול לומר כלום על כך,אומנם זה לא חוקי אבל אני לא יכול לטבוע אותו אני חתמתי על זה.לבסוף יצאתי מהמקלחת כשמגבת עטופה סביב מותניי,התלבשתי במהירות והלכתי אל המטבח פוגש בעיניה של מנדי שמכינה לכולנו ארוחת בוקר.
"בוקר טוב."
היא בירכה אותי.
"בוקר."
עניתי בחוסר מצב רוח.
"שוב מר טומלינסון עשה בעיות?"
גיחכה.
"גרוע יותר."
נאנחתי.
"מה?"
היא הרימה גבה.
"ראיתי את החוזה שלי."
נשכתי את שפתיי.
"על מה הוא החתים אותך?"
היא שאלה בסקרנות.
"מכרתי את עצמי,אני שייך לו."
כיסיתי את פניי.
"מה זאת אומרת?"
היא אמרה ללא הבנה.
"זאת אומרת שהבן זונה הזה שולט עליי,הוא יכול
לעשות לי מה שבא לו." הרמתי את קולי.
"הו,היי אבל אל תדאג בקרוב ימאס למר טומלינסון להתעסק איתך." היא חייכה.
"ממש עזרת."
גילגלתי את עיניי ואכלתי את מה שהיה בצלחת.
**
לא ראיתי את מר טומלינסון מהבוקר לא שאכפת לי,
אבל משעמם כאן,אין לי הרבה עם מי לדבר כולם כאן עסוקים בלעבוד וכל החרא הזה.
אני העברתי את הזמן בלהסתובב בבית או להתגנב לבחוץ בלי שאף אחד ידע.עליתי במדרגות והלכתי לחדרי מופתע לגלות את מר טומלינסון ועוד נער תיכון בלונדיני מזדיינים על מיטתי.
"עופו מכאן."
צעקתי גורם למר טומלינסון מיד להביט בי ולגחך.
"הארי מקנא."
הוא גיחך.
"אני לא מקנא,אתם מזדיינים על המיטה שלי."
הוא נזף.
"בכל זאת אתה מקנא בייב."
ציחקק.
"לך זדיין."
נאנחתי.
"רק עם אתה מצטרף."
קרץ קם לעברי ואוחז בסנטרי.
"לך מכאן."
לחשתי.
"אתה רוצה את זה."
הוא לחש לאוזני ומיד תקף את שפתיי.
"בן זונה."
לחשתי לפני שהוא דחף אותי למיטה לצד הבלונדיני ועלה מעליי.
הבלונדיני הסיט את שיערי והביט בי,עיניו כחולות וגדולות,הוא כל כך יפה.הוא נישק את שפתיי ונתן למר טומלינסון להפשיט אותי במהירות.
נשכתי את שפתיי כשהבנתי באיזה מצב אני.
הנער החל למצוץ את צווארי ומר טומלינסון החל למצוץ ברעבתנות את הזין שלי.
"פאק."
גנחתי כאשר מר טומלינסון הגביר את הקצב.
הנער גיחך מעט לנוכח מראהי ואז החל לנשק את פיטמותיי גורם לי לגמור מהר יותר מהצפוי.
"אני רוצה למצוץ לך."
הנער קפץ בהתלהבות גורם לי לנשוך את שפתיי.
מר טומלינסון התעלם ממנו ופתח את רגליי במהירות הרגשתי כל כך רעב לזה,כאילו לא זיין אותי חודשים
הוא נכנס אליי בחדות ובמהירות גורם לי להתכווץ לכמה שניות עד שהרגשתי אותו נע בתוכי בקצב אחיד אך מהיר,הנער הבלונדיני החל לשפשף את הזין שלי ולמצוץ אותו במהירות גורם לגופי לרעוד ולהרגיש חוסר יציבות עד שהנוזל השפריץ מבעד לחורי וגורם לכולנו להתלכלך.
"אתה היית טוב."
מר טומלינסון לחש לאוזני.
"אני שונא אותך."
חרקתי שיניים.
"בכל מיקרה,מה שימך ילדון?"
מר טומלינסון גיחך מתעלם ממני.
"נייל."
הנער חייך בביישנות.
"ובן כמה אתה?"
מר טומלינסון שאל את הנער ברכות.
"בן 17."
נייל לחש.
"אתה קטין,בייב."
מר טומלינסון חייך גורם לו לשחק באצבעותיו.
"אתה צריך ללכת הביתה,אין לך בית ספר או משהו"
מר טומלינסון אמר לנער,גורם לו להתלבש במהירות ולברוח הביתה.
"זה היה אכזרי,אתה מנצל קטינים."
כעסתי.
"אתה עכשיו גם ניצלת קטינים."
הוא קרץ ועקף אותי גורם לי לנשוך את שפתיי.
"אני שונא אותך."
לחשתי.
"גם אני אותך."
שמעתי אותו צועק.
-מטרה: 70 הצבעות.
YOU ARE READING
No Rules»L.S
Fanfiction-השנה היא 1999 הארי בן 6. לואי בן 7. "אתה מבטיח לשמור עליי?" הנער בעל העיניים הירוקות שאל בתמיהה. "מבטיח" לחש הנער בעל העיניים הכחולות. יומיים לאחר מכן הם עברו תאונת דרכים והיחיד ששרד הוא הילד בעל העיניים הירוקות. כל מה שלואי ידע זה שהוא מת,אבל הארי...
