כבר עברו שבועיים מאז שניק עבר לגור עם צ'ארלי, ליאו וג'ו אבל הוא הרגיש כאילו הוא רק מפריע. הוא ידע לבשל ולעשות מטלות בית אבל את כל הדברים האלא ליאו כבר עשה. בנוסף הוא היה צריך ללמוד להשתמש בקסם שלו, כי בינתיים הוא רק ידע שלושה כישופים. אך הדבר שהיה הכי גרוע היה שהוא פחד מהכל. יומים לפני זה ליאו וצ'ארלי הלכו לקניות וג'ו התאמנה בחוץ עם החנית שלה אבל כל פעם שהחנית פגעה בדחליל ניק קפץ מהרעש "ניק אין לך ממה לפחד, אני כולה מתאמנת. אם אתה רוצה אני יכולה למצוא לך בית ספר שילמד אותך להשתמש בקסם שלך, ככה לא תהיה משועמם" ג'ו אמרה לו אז. היא בנוסף סיפרה לו שיש בתי ספר שמסיימים אותם בגיל 16 וזאת הסיבה שהיא צ'ארלי וליאו כבר לא בבית ספר. היא בדקה אותו כדי לראות עם הוא מבין את החומר ואחרי שהיא ראתה שהכל בסדר היא רשמה אותו לבית הספר לורונגוליר שהיה במרחק 5 דקות מהבית שלהם. הוא היה בית ספר פרטי ושם גם למדו ילדים מפוליס לורונגו וגם ילדים מפוליס ג'ורטו.
"ניק תקום אתה לא רוצה לאחר ליום הראשון שלך בבית ספר. בגלל שהצטרפת באמצע השנה יהיה לך קצת קשה אבל אני בטוחה שתצליח להסתדר. אבל ניק... אני מזהירה אותך, ילדי פוליס ג'ורטו לא נחמדים כל כך, בלשון המעטה... תשתדל להתרחק מהם" ג'ו אמרה כשהעירה אותו ונתנה לו את תלבושת בית הספר שלו ואז יצאה מהחדר כדי לתת לו להתארגן. הוא סיים להתארגן והלך למטבח לעזור לליאו "בוקר טוב. אתה מתרגש לקראת הבית ספר החדש?" ליאו שאל אותו כשהוא נכנס למטבח "בוקר טוב. אתה צריך עזרה?" ניק שאל אותו מתעלם מהשאלה של ליאו "אה, כן. אתה יכול לערוך את השולחן בבקשה" ניק הנהן והלך לערוך את השולחן. אחרי שהוא סיים הוא הלך לראות מה עם ג'ו. הוא הרגיש שהוא וג'ו מאוד התחברו ובטח בה יותר מכולם היא הייתה כמו אחות גדולה בשבילו אך כל פעם שחשב על כך הוא הוא נזכר באחותו אמליה. "ניק אתה בא? האוכל מוכן!" ליאו קרא לו מהחדר אוכל "אני בא!" ניק ענה לו והלך לחדר אוכל "הפתעה!" צעקו ג'ו, צ'ארלי וליאו כשהוא נכנס לחדר אוכל. על השולחן הייתה עוגה עם הכיתוב 'בהצלחה' ומגוון של לחמים ודברים לשים עליהם "ואו... א-אני לא ידוע מה... תודה רבה, רבה, רבה לכן!" ניק אמר וחיבק את כולן חזק והתחיל לבכות "א-אף פעם לא ע-עשו משהו כ-כל יפה בשבילי. תודה! תודה! תודה!" הוא אמר וחיבק אותן אפילו יותר חזק "יאללה, תוכל את האוכל והעוגה ואז ג'ו תלווה אותך לבית ספר" אמר לו ליאו וכולן.ם התיישבו לאכול.
ניק כבר הגיע לבית ספר והסתובב שם לראות עם משהו.יא יוכלו לעזור לו למצוא את הכיתה שלו. הוא ראה כמה ילדים עומדים מתחת לעץ ומדברים, הוא החליט ללכת לשאול אותם אם הם יודעים איפה הכיתה שלו "סליחה... אתם יודעים איפה כיתה וי שש?" הוא שאל אותם. נראה היה שהם מדברים על הספרים שלהם שאליהם היה סמל של דוב "אתה חדש פה?! למה לוזר כמוך אפילו חושב על לדבר איתנו?!" ענתה לו נערה שנשענה על העץ "אמרתי שאני באמת חדש... תוכלו לעזור לי?" ניק שאל שוב והפעם אחד הנערים שישב על הרצפה קם ואמר לו "כן, אנחנו בשמחה נעזור לך" "באמת?" ניק שאל כדי להיות בטוח "לא!" ענה לו הנער והפיל אותו על הרצפה בזמן ששאר הילדים צחקו "איזה לוזר, רואים שאתה חדש פה אבל זה לא אומר שיש לך הנחה" אותו הנער אמר והתחיל לבעות בו "תעזוב אותו!" נילד צעק אליו אבל הוא לא הקשיב והמשיך לבעות בניק "*עלירתו!" ניק צעק, זה היה הכישוף שצ'ארלי לימדה אותו שניה מלפני שהוא יצא מהבית. היא אמרה לו שאם תהיה בעיה, שכוון את השרביט שלו לשמים ויצעק את זה. פתאום צ'ארלי הופיעה בשמים עם שתי החרבות שלה שלופות וצעקה "אתם כאלה מטומטמים!" ואז התקפה אותם. ניק לא הצליח לראות מה קרה אבל אחרי פחות מדקה כל שבעת הנערים שכבו על הרצפה עם חתכים על הגוף שלהם וצ'ארלי ריחפה האוויר "בואו אני אבהיר לכולכן וכולכם משהו! אני צ'ארלי יישות היין ויאנג! וכל מי שיתעסק עם ניק!" היא אמרה והצביאה על ניק "יתעסק איתי! ותאמינו לי! מה שעשיתי עכשיו לילדים האלא זה כלום!" היא אמרה ונחתה ליד ניק "אתה בסדר?" היא שאלה אותו והעלימה את החרבות שלה "כן... תודה" הוא ענה וצ'ארלי חיבקה אותו ואמרה "בכיף. כל פעם שתצטרך עזרה תצביע על השמים ותגיד את הכישוף ואו אני או ג'ו או ליאו נבו לעזור לך, אוקי?" "אוקי" אמר לה ניק וצ'ארלי נעלמה "הי ניק! זאת הייתה אחותה?" שאל אותו הנער שניסה לעזור לו ממקודם "אה לא, זאת חברה טובה שלי" ניק ענה ואז שאל "אתה יודע איפה כיתה וי שש?" "כן זאת גם הכיתה שלי. אני אוליבר ואני בן 14 עוד שבועה 15. בן כמה אתה?" הוא ענה לו וסימן לו לבוא אחריו "אני בן 15" "קדימה זאת הכיתה" אמר לו אוליבר ושניהם נכנסו לכיתה.
"אז... איך היה היום הראשון בבית ספר? ראיתי שהציקו לך אבל צ'ארלי התעקשה שהיא תלך לעזור לך" אמרה לו ג'ו שחיכתה לו בשער בית ספר "חוץ ממה שאמרת הכל היה בסדר ואפילו פגשתי חבר חדש תכירי את אוליבר" הוא אמר להציג את אוליבר "שלום אני ג'ו. אני כמו אחותו הגדולה של ניק אז שלא תעז לפגוע בו" ג'ו הציגה את עצמה "כן כבר הבנתי את המסר הזה. זה בסדר אם אני אבוא על ניק?" אוליבר שאל "כן, אם ניק רוצה אז בשמחה" "יש!" אמר ניק וחיבק את ג'ו "תודה" "יאללה, בואו נזוז. ניק בו תתאמן בשיגור ותשגר אותנו הביתה" אמרה לו ג'ו וניק החזיק ידיים עם אוליבר וג'ו ושיגר אותם הביתה "כל הכבוד. אני עדין לא ממש טוב בזה, פעם אחת שיגרתי אותי ואת אבא שלי לפוליס אחרת במקום הביתה" אמר לו אוליבר וניק חייך אליו "בואו תיכנסו ליאו הכין דירייק! ואני לא מתכוונת לחכות לכם" צ'ארלי צעקה מהחדר אוכל "אה... צ'ארלי הבאתי חבר הביתה, אוקי?" ענה לה ניק "בו הנה כדי שאני אראה אותו" אמרה לו צ'ארלי וניק, אוליבר וג'ו נכנסו לחדר. צ'ארלי בחנה אותו ולבסוף אמרה "אתה לא תפגע בו?" "כן" ענה לה אוליבר וצ'ארלי הנהנה "בואו תשבו" "תודה צ'ארלי ותודה ליאו על דירייק" "בשמחה" צ'ארלי וליאו אמרו וצ'ארלי נישקה את ליאו על הלכי "לא בזמן האוכל" אמרה ג'ו וכולם צחקו.
*עלירתו הוא כישוף בצוקה שקורא לאנשים שקרובים למטיל הכישוף (לדוגמה: משפחה או חברים).
YOU ARE READING
שמונה כוחות
Fantasyכולם בהו בצ'ארלי אבל לא היה לה אכפת, היא כבר הייתה רגילה לכל המבטים. אחרי הכל לא כל יום רואים את ישות היין ויאנג... שמונה אנשים כל אחד ואחת באים ממקומות עם מסורות וכוחות אחרים אבל מה שמאחד את כולם זה היין ויאנג שלהם וככה זה תמיד יהיה.
