ליאו ידע שזה היה לטובה שהוא וצ'ארלי נפרדו. הוא גם ידע שצ'ארלי הייתה צריכה זמן לחשוב וקצת חופש, אבל זה עדיין כאב לו. הוא ממש אהב את צ'ארלי אבל עם הזמן זה לאט דעך. עכשיו כל מה שהוא היה צריך להתרכז אליו היה התואר הראשון שלו ואחר כך הוא כבר יוכל להיות מורה לכוחות הטבע "ליאו, מתי היום הולדת שלך?" שאלה אותו ג'ו וקטעה את חוט המחשבה שלו "בחמישי לספטמבר. למה?" הוא שאל. היום הולדת שלו מאוד קרוב אבל לא היה לו זמן לחגוג הוא חייב לסיים ללמוד ולהתחיל ללמד. המקצוע שלו מאוד נדיר בגלל שצריך שיהיה בתוכה קסם כדי שתוכל ללמד אחרים אליו וכל מי שיש בו קסם בדרך כלל לא רוצה להיות מורה. "ליאו, אתה בכלל מקשיב?" שאלה אותו ג'ו ורק אז ליאו שם לב שהיא מדברת איתו "אה, לא סליחה" הוא אמר וג'ו נאנחה "אני לא ידעתי מתי היום הולדת שלך, רק ידעתי שהוא קרוב" היא הסבירה וליאו הנהן וחזר לעבוד "וואו, אתה ממש משקיע בתואר הזה" היא עקצה אותו "הי, זה שאת זכית בפרס ובגלל זה יש לך עבודה לא אומר שכולם ככה" הוא אמר והסתובב להסתכל לה בעיניים "מה?" היא שאלה כשהיא קלטה שהוא בחן לה את העיניים "יש בך קסם?" הוא שאל "לא בקטע מעליב, פשוט העיניים שלך נראות נורמליות וגם את נראת נורמלית, כאילו לא בקטע רע. אהה, את הבנת אותי" הוא ניסה כשראה שהיא נותנת לו מבט נוזף ולבסוף ג'ו פלטה אנחה "אין לי כוחות, אף פעם לא היו לי. הדבר היחידי שיש לי זאת החנית שלי והכישורי לחימה שלי, זהו..." היא אמרה "אני מצטער ששאלתי..." אמר ליאו אבל ג'ו מייד חייכה אליו "זה בסדר, הייתה סקרן" היא אמרה והוא חייך אליה "רגע, מה קרה בסוף עם ניק אתמול, הוא בסדר?" אמר ליאו שהיה מודאג "הוא בסדר, היום בבוקר הוא תיקשר ואמר שהוא יבוא הנה בשתיים, עוד חצי שעה" היא אמרה וליאו נרגע "אז הוא בסדר..." הוא מלמל לעצמו.
"הסבר" אמר ליאו כשניק ואוליבר נכנסו הביתה "מה?" שאל ניק "אני צריך הסבר על מה קרה אתמול ולמה נשארתם שם" הסביר ליאו "הכל בסדר, אוליבר ואמא שלו טיפלו בי ונשארנו שמה כי אני רציתי בכל זאת להיות בחדר של אוליבר" אמר ניק "טוב" אמר ליאו ופנה על אוליבר "אבא שלך תמיד מתנהג ככה אליך?" הוא שאל ואוליבר הנהן בעצב "תגיד לו שאם הוא יעשה את זה עוד פעם אחת אני אדאג לארגן לו מקום בכלא" אמר ליאו ברצינות "זה בסדר..." אמר אוליבר וליאו החליט להתעלם ממשהו אמר "טוב, יאללה אוליבר תגיד בי, בי לניק. הוא עוד צריך לעשות שיעורי בית" אמרה ג'ו וניק נאנח "בי בי" אמר לו אוליבר והלך "אז... אל הולך עם אוליבר?" שאלה אותו ג'ו "מעולה" אמר לה ניק והלך לחדר שלו לפני שג'ו הספיקה להביך אותו "מה קורה?" שאלה אותו ג'ו כשניק יצא מתווך השמיעה "נמאס לי ללמוד זה הכל" אמר ליאו ונאנח "לא נורא, בסוף זה יהיה שווה את זה" הוא אמר "אני לא יודעת מה איתך אבל אני לא מבינה למה אתם צריכים ללמוד כל כך הרבה. כאילו, זה לא כזה קשה ללמד על כוחות הטבע" אמרה לו ג'ו "לא בדיוק. את צריכה ללמד ילדים איך כל הכוחות האלה עובדים וזה לא כל כך פשוט כי חלק מהילדים באים ממקומות שאין בהם קסם אז הם לא מבינים אך דברים כאלה אפשריים ו-" "אוקי הבנתי" קטע אותו ג'ו והתיישבה על הספא. ליאו התיישב לידה והתלבט בינו לבין עצמו עם לעלות את הנוסא ולבסוף אמר "ג'ו, אני יודע שאת לא אוהבת לדבר על המשפחה שלך אבל... מה קרה שם?" דממה נפלה על החדר...
"אני... אני הייתי היחידה במשפחה שלי שנולדה בלי כוחות ו... בו נגיד שזה לא כל כך שימח את ההורים שלי... בלשון המעטה... תמיד הייתה צריכה לעבוד פי שתיים יותר קשה וגם זה לא הפסיק. אתה מבין, מאיפה שאני באה אין הומופוביה או גזענות, אמא שלי היא שחומת עור, אבל לכולם יש כוחות ואני הייתי היחידה שלא היו לה... זאת גם הסיבה שאני כבר לומדת כבר 10 שנים לחימה בחנית..." היא הסבירה וליאו הרגיש כל כך רע ששאל. הוא התיישב לידה וחיבק אותו "אני מצטער ששאלתי..." הוא אמר והרפה "לא, זה בסדר. בסופו של דבר הייתי אומרת לך את זה..." היא אמרה וקמה "נראה לי שאני אלך להתאמן. אתה מצטרף?" ופנתה לכיוון החדר שלה "אה, לא אני עוד צריך להתקלח" הוא אמר והלך לחדר אמבטיה. מים תמיד עזרו לו לנקות את הראש וכרגע הוא רק רצה להוציא את צ'ארלי מהראש שלו. הוא נכנס למקלחת פתח את המים והרגיש איך כל המחשבות שלו נשתפות ממנו ואז ניק נכנס לחדר האמבטיה. כל זה היה יכול להיות בסדר גמור אילולי המחיצה של המקלחת לא הייתה שקופה, אך לחוסר מזלם היא הייתה שקופה "אההה" שניהם צעקו וניק מייד הסתובב "א-אני-" ניק ניסה לדבר אבל מייד יצא וטרק מאחוריו את הדלת, משאיר את ליאו כולו אדום. זה היה הרגע הכי מביך בחיים של ליאו. הוא מייד סיים להתקלח התלבש והלך לחדר שלו "הי ליאו, מה קרה? שמעתי צעקות" אמרה ג'ו מחוץ לדלת "כ-כלום" הוא ענה לה קולו רועד "אוי נו באמת, פשוט תגיד לי" היא דחקה בו "ז-זה שום דבר!" הוא חצי אמר חצי צעק "אוקי" אמרה ג'ו בקול מתגרה אבל לא המשיכה "אההה!" צעק ליאו לתוך אחת הכריות שלו כולו עדיין מסמיק.
לעכר שעתיים נשמעה דפיקה על הדלת וג'ו קראה "ליאוווו! אני מתה מרעב! מתי את מכין ארוחת צהריים?" "בסדר, בסדר. אני יוצא" הוא אמר ויצא "תגידי אף פעם לא לימדו אותך לבשל?" הוא שאל אותה "תגיד, אם ידעתי לבשל נראה לך שהייתי באה אליך כדי שתכין ארוחת צהריים?" היא שאלה אותו מעוצבנת "אוקי, הבנתי. לא להתעסק איתך כשאת רעבה" הוא אמר, הרים ידיים לכניעה והלך להכין אוכל. "בתא-" "בתאבון!" קטע אותו ג'ו ומיד התחילה לאכול. במהלך הארוחה ליאו אפילו לא העיז להסתכל על ניק ובסוף הארוחה ניק מיד רץ לחדר שלו וליאו מיד הלך לשטוף כלים "מה קרה בינכם? מאז ששמעתי צעקות מהמקלחת שניכם לא מדברים או אפילו מסתכלים אחד על השניו-" "הכל בסדר!" אמר ליאו והלך מהר לחדר שלו לפני שג'ו הספיקה להגיד עוד משהו "טוב, הגיע הזמן ללמוד.." נאנח ליאו. הוא התיישב והתחילה לעבוד, מקווה שיוכל לסיים את זה כמה שיותר מוקדם. לאחר שלוש שעות של למידה, כתיבה, קריאה וחוזר חלילה ליאו החליט שזהו והלך לישון "עוף, לכתוב זה מעייף..." הוא אמר ומייד נרדם.
YOU ARE READING
שמונה כוחות
Fantasyכולם בהו בצ'ארלי אבל לא היה לה אכפת, היא כבר הייתה רגילה לכל המבטים. אחרי הכל לא כל יום רואים את ישות היין ויאנג... שמונה אנשים כל אחד ואחת באים ממקומות עם מסורות וכוחות אחרים אבל מה שמאחד את כולם זה היין ויאנג שלהם וככה זה תמיד יהיה.
