"ביי אוליבר" קרא ניק ונופף לאוליבר לשלום "אוליבר חכה, אני מעדיפה ללוות אותך הביתה, כבר מאוחר" אמרה לו ג'ו ואז פנתה על ניק "מחר צ'ארלי תלווה אותך לבית ספר כי אני לא יכולה, אוקי?" "כן" אמר ניק ונכנס הביתה "זה בסדר, את לא צריכה ללוות אותי..." אמר לה אוליבר כשהתחילו ללכת "אני רוצה" אמרה לו ג'ו ואז שאלה "אתה מחבב את ניק?" אוליבר נראה מופתע "למה את מתכוונת? מחבב בתור חבר או חבר בן זוג?" הוא שאל "בן זוג" אמרה לו ג'ו ואז הוסיפה "אנחנו לא הומופוביות. אני ביסקסואל, צ'ארלי אומניסקסואל וליאו פאנסקסואל" נראה היה שזה הקל על אוליבר ולבסוף הוא אמר "כן. אני מחבב אותו..." ואז הוא הסמיק וג'ו לא יכלה שלא לצחוק "אני חושבת שגם ניק מחבב אותך אבל אני לא יודעת עם הוא גיי... אבל עם הוא כן תבטיח לי משהו אחד. בחיים אל תפגע בו. הוא לא יהיה מסוגל לשאת את זה. תבטיח לי את זה" היא אמרה את סוף המשפט כאיום "אני מבטיח!" אוליבר אמר ונראה נחוש "בסדר. זה הבית שלך?" היא שאלה והצביעה על בית פרטי שנראה נחמד "כן, תודה שלוות אותי" הוא אמר ונכנס הביתה. ג'ו נופפה לו והמשיכה ללכת ישר, היא ידעה שזה לא הכוון לבית החדש שלה אבל היא רצתה לראות את הבית הישן שלה. עבר הרבה זמן מאז שהיא ראתה אותו והיא הרגישה שהיא מוכנה.
"אוו גם אני אוהבת אותך ג'ואיני. למה לא הצלחת להציל אותי? למה אני ככה? הכל באשמתך!" קולה של רין אמר בראש של ג'ו "לא! זאת לא אשמתי! נראה לי... למה. הכל. משתבש?!" ג'ו קרסה על הרצפה "אולי זה לא היה רעיון טוב לבוא הנה..." ג'ו מלמלה לעצמה. נשמעה דפיקה על הדלת "מי שם?!" צעקה ג'ו "בוס? זאת את? איפה היית? ואיפה רין?" אמרה לה תורל ונכנסה "רין-" הקול שלה נשבר "-היא לא הצליחה- הם לא יכלו לטפל בה- היא בבית טיפול- הם אמרו שהיא לא בטוח תחלים..." ג'ו סיימה והרגישה כאילו משהו תקע לה סכין בגרון ותורל נראתה המומה "זה לא יכול להיות! את בטח לא שמת לב למשהו! זאת הסיבה שלא היית... אני אגיד לאחרות... או שאת רוצה..." אמרה צורך אחרי זמן שנראה כמו נצח "אני... אני לא נראה לי מסוגלת..." ענתה לה ג'ו, היא הייתה בטוחה שהיא תצליח לבוא הנה אבל היא טעתה זה היה קשה מדי "אני צריכה ללכת... יש לך לאן ללכת, נכון?" שאלה אותה ג'ו וקמה מהרצפה "כן... את תהיה בסדר?" "עד כמה שאני יכולה להיות..." ג'ו ענתה בזמן שהן יצאו החוצה והיא נעלה את הדלת "יש עכשיו חיים חדשים... משפחה חדשה בערך... אני רק רוצה שאם אתן מחליטות שאתן ממשיכות עם הכנופיה שאת תהיה המנהיגה. תבטיחי לי את זה" אמרה לה ג'ו והסתכלה לה ישר בעיניים, תורל עשתה וי עם האצבעות והצמידה את היד על הלב ואמרה "אני מבטיחה!" "תודה תורל זה חשוב לי שאת תוביל כי כבר יודעת איך זה עובד" אמרה לג'ו ותפסה את העורף שלה וקירבה את הראשים שלהן עד שהמצח שלהן נגע ומלמלה את ה*מרקוד.
"הי, ג'ו. למה לקח לך כל כך הרבה זמן? אני מזכירה לך שעוד שבוע יש יום הורים תלמידים בבית ספר של ניק ואני רוצה שאת תלכי איתו ותספרי במה את עוסקת. דרך אגב במה את עוסקת? איך את מרוויחה כל כך הרבה כסף?" אמרה צ'ארלי כשג'ו נכנסה והראתה עצבנית "אני ניצחתי באליפות רקוורד שנה שעברה והפרס היה ניהול מכון ללחימה. מה נראה לך, שאני רק יושבת פה? לא. אני מנהלת שיחות עם המאמנים וכשאני יוצאת אני הולכת לאמן את המאמנים שם וזה כסף טוב" סיימה ג'ו וצ'ארלי נראתה מופתעת אבל עדיין עצבנית "אני אלך אל היום הורים תלמידים עם ניק אבל עכשיו אני הולכת לישון. לילה טוב" ג'ו אמרה ופנתה ללכת אבל משהו תפסה לה את היד "מה לעזעזל" אמרה ג'ו והסתובבה לראות מי תפס אותה "אני צריך שתבואי איתנו אנחנו רוצות לבדוק משהו" אמר לה ליאו ושיחרר לה את היד "מה עשיתי הפעם? אני צריכה ללכת לישון, מחר יש לי יום אימונים מלא ואני לא יכולה לאחר" אמרה ג'ו טלפני שהם הספיקו לענות לה היא נכנסה לחדר שלה "ג'ו, את לא עשית כלום אנחנו פשוט רוצות לבדוק משהו ואנחנו לא יכולות בלי שתסכימי" אמר לה ליאו מעבר לדלת "כמה זמן זה יקח?" "חצי שעה" ענתה לה צ'ארלי וג'ו פתחה את הדלת "תנסו לעשות את זה יותר זריז, קיי?" "אוקי, אנחנו רק רוצות לבדוק עם יש מעליך את היאנג ין" הם אמרו לה ביחד וצ'ארלי תפסה לה ולליאו את יד ושיגרה אותם.
המקום היה קרחת יער ועם נחל שמשקיפה על שמיים מלאי כוכבים אבל בלי ירח. ליד הנחל היו אבנים ומדורה קטנה "ואו המקום הזה מהמם. אני מניחה שלילה אין ירח..." אמרה ג'ו, היא תמיד אהבה טבע והכי אהבה לצפות בכוכבים "אני צריכה שתשבי בפנים ותיזהרי לא להרוס אותו" צ'ארלי אמרה והצביעה על סרטוט יין ויאנג על הקרקע "אוקי" אמרה ג'ו והתיישבה האמצע "תבחרי" אמרה לה צ'ארלי והראתה לה אבן בצורת קערה ובתוכה מים ובצד השני מדורה מלאת אשן "אני מעדיפה מים ואדמה" אמרה ג'ו והופתעה שהיא קוראת לסלע אדמה. היא הסתכלה על צ'ארלי וראתה שהיא מחייכת "עכשיו תסימי את היד שלך המים ואת יד השניה שימי על אחת האבנים. אחר כך תעצמי עיניים ואל תזוזי" ג'ו עשתה את מה שצ'ארלי אמרה לה לעשות וחיקתה בזמן שצ'ארלי התחילה למלמל משהו שג'ו לא הצליחה כל כך לשמוע "כשאני אומר לך תפקחי עיניים ותבחרי מבין מה שיש מלפניך ותסבירי לי למה בחרת בו. עכשיו תפקחי עיניים" אמרה לה וג'ו ראתה מולה את החנית שלה ואיש זקן "הפוליס במלחמה, את מי תצילי את החנית שלך או אדם מאוד זקן?" שאלה אותה צ'ארלי וג'ו אפילו לא היססה ונראה "את החנית שלי. האיש הזה ממלא ימות בקרוב אבל עם אני אציל את החנית שלי אני אוכל להגן על שאר האנשים הפוליס ועדיף בו נגיד עשרה בגיל ממוצע או ילדים מאשר איש אחד זקן" סיימה ג'ו וצ'ארלי נראתה המומה אבל היא לא הסתכלה עליה היא הסתכלה על משהו מעליה "על מה את מסתכלת?" " את..."
*מרקוד הוא סיסמה שמעבירה סמכות מאחת לשני כמו שג'ו העבירה את הסמכות שלה לתורל.
YOU ARE READING
שמונה כוחות
Fantasyכולם בהו בצ'ארלי אבל לא היה לה אכפת, היא כבר הייתה רגילה לכל המבטים. אחרי הכל לא כל יום רואים את ישות היין ויאנג... שמונה אנשים כל אחד ואחת באים ממקומות עם מסורות וכוחות אחרים אבל מה שמאחד את כולם זה היין ויאנג שלהם וככה זה תמיד יהיה.
