ג'ו קמה מוקדם בבוקר ויצאה בשקט מהבית. היום היא הולכת ללמד בפוליס טגו נערות ונערים איך להילחם בחנית כי אין להם מספיק מאמנים 'למה לילדים בפוליס הזאת אין מאמנים?' היא חשבה. אחרי הליכה של עשר דקות היא הגיעה לתחנת ה*כליברן ותפסה כליברן לפוליס טגו "שם?" שאלה אחרית הקרון "ג'ו מפוליס לורונגו" אמרה ג'ו וחסכה מהאחרית את השאלה הבאה "נשק?" שאלה האחרית והסתכלה על החנית של ג'ו. ג'ו הראתה לה את אישור הנשק הבין לאומי שלה ואחרית הנהנה "תודה ויום טוב" אמרה והמשיכה לנוסע הבא. ג'ו התיישבה באחד הכיסאות ופתחה את העלון של פוליס טגו. הכל היה נראה כאילו המקום הזה נועד גותיים, הלבוש, החנויות ואיך שרובם התנהגו "את נוסעת לטגו?" שאלה אותה הנוסעת שישבה מולה "כן" ענתה לה ג'ו "כדי לך להיזהר יש שם תיפוסים מפוקפקים" אמרה הנוסעת וג'ו הנהנה "כן, אני יודעת" היא אמרה. הנוסעת הייתה נערה בערך בגילה עם שיער חום ועיניים ירוקות שזהרו באופן מוזר, היא לבשה גופייה שחורה כמו ג'ו ונראתה חזקה "איך קוראים לך?" שאלה אותה ג'ו "איווי, אני גרה בפוליס טגו אבל יצאתי לקנות זרעי צמחים בפוליס לורונגו" ענתה לה הנוסעת 'מאיפה השם הזה מוכר לי?' חשבה ג'ו ובחנה את איווי "איך קוראים לך?" שאלה אותה איווי "אני ג'ו, אני נוסעת ללמד לחימה בפוליס טגו" אמרה ג'ו והעיניים של איווי זהרו "את הולכת ללמד ב'זירה'?" היא שאלה "כן, את מכירה את המקום?" שאלה ג'ו ואיווי הנהנה "כן, זה ליד הבית שלי וזה המקום האהוב עלי" היא אמרה ואז הכריזה אמרה "התחנה: פוליס טגו, רחוב גרגול" "טוב, אני מניעה שזאת התחנה שלנו. מקווה שניפגש בקרוב" אמרה ג'ו ויצאה.
"אוקי כולן, בואו הנה" קראה ג'ו. היא כבר החליפה בגדים וחיקתה עם החנית שלה שעל התלמידות והתלמידים יגיעו "הי, אני ג'ו ואני מפוליס לורונגו ובאתי ללמד אותכן איך להילחם בחנית" אמרה ג'ו וראתה שכמעט כולן בנות "כל אחת שתיקח מקל ותתחלקו לזוגות, זוג אחד לזירה" אמרה ג'ו והן התחילו להתחלק לזוגות. אחרי שכולן התחלקו כבר ג'ו הסתובבה לראות עם הן מסתדרות ואז היא ראתה את איווי, היא הסתגרה ממש טוב והיה ניכר שהיא יודעת להילחם "הי איווי, את רוצה להחליף בת זוג? נראה לי שלך קל מדי ולה קשה מדי" אמרה ג'ו לאיווי והיא חייכה "אולי אנחנו נהיה ביחד?" היא שאלה את ג'ו וג'ו הנהנה "את, לכי תהיה עם הילדה ששם" ג'ו פנתה לבת זוג של איווי וההיא ברחה "זה הולך להיות כיף" אמרה ג'ו ואיווי חייכה "בואי נראה מה הנערה מפוליס לורונגו יודעת לעשות" אמרה איווי ותקפה את ג'ו. ג'ו חסמה אותה ואז עצרה את איווי "רגע, אני הולכת להביא חנית מעץ, שלי ממתכת" היא אמרה על איווי והלכה מהר להביא חנית "חזרתי" אמרה "נהדר, עכשיו את מוכנה?" שאלה אותה איווי "כן" ענתה לה איווי ותקפה שוב, ג'ו שוב פעם חסמה ואז הגיבה בהתקפה כפולה איווי חסמה את שתיהן והקרב התחיל "את לא רעה" אמרה לה ג'ו "גם את" ענתה לה ג'ו והתכופפה כשאיווי תקפה אותה לראש "נחמד" אמרה איווי וג'ו חייכה "אז... כמה זמן את נלחמת בחנית?" שאלה אותה ג'ו "חמש שנים אמרה איווי וחסמה התקפה של ג'ו "זה נחמד שיש לי סוף כל סוף יריבה ראויה" אמרה לה איווי וג'ו שמחה שככה היא מרגישה.
ג'ו הלכה לחדר ההלבשה והחליפה ובגדים רגילים ותקחה את החנית שלה "הי!" קראה לה איווי ורצה כדי להשיג אותה "את רוצה לבוא איתי? אני הולכת לארטע עם חברות שלי" אמרה לה איווי "אני מצטערת אבל אני צריכה לחזור הביתה אבל אני יהיה פה כל שבוע ביום רביעי" אמרה ג'ו ואיווי הנהנה "אז תבואי פעם הבאה?" שאלה אותה איווי "כמובן. טוב, אני צריכה לזוז, ביי" אמרה לה ג'ו והלכה לתחנת הכליברן. היא תפסה כליברן לפוליס לורונגו אותה אחרית ממקודם פנתה אליה "אני רואה שחזרת. אני לא אצטרך את הפרטים שלך. יום טוב" אמרה לה האחרית ופנתה ללכת "רגע. יש מצב שאני יכולה לקבל כרטיס קבוע? אני אהיה פה כל יום רביעי" אמרה ג'ו והאחרית הוציאה כרטיס מהארנק שלה "ג'ו... מפוליס לורונגו... לפוליס טגו... יום רביעי... נכון?" היא שאלה "כן" אמרה ג'ו האחרית נתנה לה את הכרטיס "תראי אותו לאחריות כאן כל פעם שאת עולה" אמרה לה האחרית וג'ו לקחה את הכרטיס "תודה" היא אמרה והאחרית הלכה. כעבור עשר דקות ג'ו ירדה בתחנה שלה והלכה לכיוון הבית שלה. היא הלכה ואז פתאום ראתה משהו ורוד נוצץ מאחוריה אבל כשהיא הסתובבה היא לא ראתה כלום "שלום ג'ו" אמר קול וג'ו הסתכלה מסביב כדי לראות מאיפה הוא בא אבל היא לא ראתה כלום "את לא יכולה לראות אותי... יום אחד תוכלי" אמר הקול ואז נעלם "מה זה היה?" ג'ו מלמלה לעצמה והמשיכה הביתה 'את לא יכולה לראות אותי... יום אחד תוכלי' חזר המשפט בראשה של ג'ו והיא לא הבינה למה הוא התכוון.
"ג'ו הכל בסדר?" שאלה אותה צ'ארלי אבל ג'ו התעלמה ממנה והלכה לחדר שלה "ג'ו..." אמרה צ'ארלי אבל ג'ו לא הקשיבה להמשך כרגע היא רק רצתה לדעת של מי היה הקול הזה, למה הקול דיבר אליה ולמה הוא התכוון "ג'ו?" אמר ניק והוציא אותה מהמחשבות שלה "את יכולה בבקשה לצאת. אני ואוליבר רצינו לקנות איתך, עם ליאו וצ'ארלי דגלים למצעד הגאווה בשבוע הבא" אמר ניק וג'ו פתחה את הדלת "סליחה שכחתי שהשבוע מצעד הגאווה, בפוליס רקוורד המצעד רק עוד שבועיים" היא אמרה והלכה אחרי ניק לסלון "ג'ו את לא ענית לי, את רוצה לבוא או לא?" שאלה אותה צ'ארלי והיא נראתה כעוסה "סליחה, לא הקשבתי אבל ניק סיפר וכן אני אשמח" אמרה ג'ו וליאו שישב ליד צ'ארלי חייך "נהדר אז בו נזוז" הוא אמר וניק ואוליבר הלכו לשים נעליים "עכשיו את מוכנה להגיד לי מה קרה?" שאלה אותה צ'ארלי כשאוליבר וניק כבר לא יכלו לשמוע "אני פשוט... שמעתי קול והוא אמר 'שלום ג'ו' ואז הוא אמר 'את לא יכולה לראות אותי... יום אחד תוכלי' ואני לא מצליחה להבין למה הוא התכוון" סיימה ג'ו וצ'ארלי נראתה מבולבלת "אין לי מוסג מי זה אבל זה בסדר. הקול אמר שתראי אותו בהמשך, נכון? אז נראה מי זה אבל עד אז לא צריך לדאוג" אמרה צ'ארלי, ג'ו רצתה להתווכח איתה אבל ניק ואוליבר נכנסו לחדר "בואו נזוז!" אמר ניק וכמעט צעק מרוב התרגשות "יאללה" אמרה ג'ו והסתכלה לצ'ארלי בעיניים כדי להבהיר לה שהשיחה הזאת לא נגמרה.
כליברן היא כמו רכבת רק שהיא מסוגלת להגיעה למרחקים ענקיים בתוך דקות ספורות (פוליס טגו רחוקה מפוליס לורונגו ב- 9,300 קילומטרים)
YOU ARE READING
שמונה כוחות
Fantasyכולם בהו בצ'ארלי אבל לא היה לה אכפת, היא כבר הייתה רגילה לכל המבטים. אחרי הכל לא כל יום רואים את ישות היין ויאנג... שמונה אנשים כל אחד ואחת באים ממקומות עם מסורות וכוחות אחרים אבל מה שמאחד את כולם זה היין ויאנג שלהם וככה זה תמיד יהיה.
